כוח הריפוי באמפתיה של כלב

סוף סוף המדע הצליח להוכיח משהו שרבים מאיתנו כבר ידעו: שכלבים מסוגלים לחוש אמפתיה. כלבים מתחברים למצב הרגשי של בני אדם כמעט מיד. עם זאת, היכולת שלהם קצת מעבר לחיבור המרתק הזה. הם גם מפגינים רצון אלטרואיסטי להציע נחמה ולהפיג חרדה רגשית ועצב. אנו בטוחים שכל מי שיש לו כלב אחד או יותר יסכים עם המסקנות שהגיעו ממחקר בנושא כוח הריפוי של כלבים באוניברסיטת לונדון. אנחנו יודעים שהחברים הארבע רגליים האלה עם האף הלח והמבט הנאמן שלהם מזדהים מיידית עם השמחה שלנו ובעיקר עם הסבל שלנו. הם לא חושבים פעמיים על ללקק את היד שלך, לזרוק את הצעצוע האהוב עליהם לרגליך או לשבת על הברכיים שלנו כמו ילדים מלאי חיבה שרוצים חיוך.

כוח הריפוי בכלבים

לאמפתיה אצל כלבים, ליכולת המופלאה הזו לקרוא את מצבי הרוח שלנו, יש למעשה ניואנסים מפתיעים עוד יותר שמביאים המחקר הזה. דוגמה לכך ניתן לראות במקרה מאוד ספציפי. בנג'מין סטפ הוא מוותיקי מלחמת עיראק שחי עם כלב לברדור יפהפה בשם ארלי. הצעיר הזה סבל מפציעה מוחית טראומטית שבכל יום גורמת לו להתקפי כאב פתאומיים המשתקעים את רגליו.

ארלי חשה מתי ההתקפים הללו עומדים להתרחש, ומיד הולכת לבעליה למטרה מאוד ספציפית: לתת לו תמיכה, אהבה, להפחית את החרדה שלו ולשלוט בנשימתו כדי שהכאב יוכל להיעלם בהקדם האפשרי. מערכת היחסים בין השניים כל כך מרתקת עד שאתולוגית, נטליה אלבורק, חוקרת את המקרה. ידוע שכלבים "מריחים" שינויים מטבוליים מסוימים בגופנו שיכולים לגרום למשל לירידה ברמות הסוכר, להתקפי אפילפסיה ובמקרה זה להגעת כאב קרובה.

עם זאת, אחד ההיבטים המדהימים של כל זה הוא הנאמנות והאלטרואיזם של החיות הללו. הם לא רוצים שום דבר בתמורה. תחושת ההגנה והנאמנות שלהם כה גבוהה עד שעצם הענקת הקלה ורווחה מספיקה כדי להביא להם אושר וסיפוק.

העברה רגשית אצל כלבים, צורה פרימיטיבית של אמפתיה

אתולוגים ופסיכולוגים המתמחים בעולם החי מצביעים על היבט חשוב מאוד: איננו יכולים להשוות בין אמפתיה אנושית לאמפתיה אצל כלבים. במקרה האחרון, הוא מעדיף לדבר על "העברה רגשית", צורה מאוד פרימיטיבית של אמפתיה, שלפי טד רופמן, פסיכולוג מאוניברסיטת אוטגו, ניתן להשוות לזו של ילד בן שלוש.

אנחנו גם צריכים לקחת בחשבון שאמפתיה היא תחום פסיכולוגי מורכב שבו פועלים תהליכים קוגניטיביים מאוד מתוחכמים. כשאנחנו חושבים על אמפתיה אצל כלבים, מה שבאמת בולט הוא היכולת שלהם לקרוא את הבעות הפנים שלנו, את טון הדיבור שלנו ואת האופן שבו המצבים הרגשיים שלנו משתלטים עליהם. עם זאת, כאשר הרגשות הללו שליליים, אז כלבים משנים בכוונה את התנהגותם ומתחילים מיד להציע עזרה, תמיכה ונחמה.

היבט אחרון זה הוא ללא ספק נושא שתמיד ריתק את המומחים. הסיבה שבגללה לכלבים יש קשר כל כך חזק איתנו יכולה להתייחס לאבותינו הקדמונים, כשהאנושות הייתה בשיאה הפרימיטיבית ביותר. אדוארד אוסבורן ווילסון הוא אנטומולוג וביולוג אירופאי שמסביר כמה היבטים מעניינים באמת שיוצאים ממחקריו.

כלבים ובני אדם: קשר עתיק יומין

לבני אדם היה קשר רגשי הדוק מאוד עם כלבים מימי קדם, מתקופות בהן העדיפות העליונה הייתה לשרוד. אחת התיאוריות של ד"ר אוסבורן היא שלבני האדם שחיו בקבוצות חברתיות שהיו להן כמה כלבים, היו סיכויים גבוהים יותר להישאר בחיים מאשר לאלה שעדיין לא.

היותם של כלב אחד או יותר ביישובים החברתיים הראשונים שלהם פירושו שהם היו יותר במגע עם הטבע ומחזוריו, וגם גרם לכך שהם הצליחו למצוא משאבים נוספים לשרוד: מים, בעלי חיים לצוד, צמחי מאכל וכו'. למעשה, אנחנו יש עדויות של ציורי מערות מרובים שבהם אתה יכול לראות סוג זה של אינטראקציה.

היותו של בעלי חיים אלה בני לוויה מאותם זמנים מוקדמים נתן סיפוק רב ויצר קשר בטבענו הביולוגי.

האינטראקציה המתמדת הזו שהחלה באותם זמנים מוקדמים חיזקה מערכת יחסים מתוחכמת שבה כלבים זיהו במהרה את הרגשות שלנו ושם, בתורו, למדנו לראות אותם כחבר בקבוצות החברתיות שלנו. אמפתיה אצל כלבים היא מציאות שליוותה אותנו מאז ומתמיד.

מספיק מבט אחד בכלב כדי לגרום לנו לחייך

הכלבים שלנו לעולם לא יגידו לנו לקחת דברים בקלות. הם לא ימליצו לנו להחליף מקום עבודה, לתת לבן הזוג הזדמנות נוספת או שניפטר מחבר שמביא לנו יותר בעיות מאשר הטבות. הם לעולם לא יציעו דבר, וגם לא ישפטו אותך או יבקרו אף אחת מההחלטות שלך. המחויבות היחידה של הכלב שלך היא "להיות שם", איתך, לתת לך את הטוב ביותר בתמורה לכלום. אחד הסימנים הנפלאים ביותר לאמפתיה של כלב.

עד כמה שזה נראה מוזר, זה מה שהם תמיד עשו מאז שחיו עם אבותינו, הציידים-לקטים האירופים, שהחלו לאלף את גורי הזאבים הכי צייתניים שהסתובבו ביישוביהם בחיפוש אחר מזון. הפכנו אותם לשלנו והם הפכו אותנו לשלהם במערכת יחסים מתמשכת ונפלאה. לכן רובנו לא יכולים שלא לחייך כשאנחנו מסתכלים על כלב.

לסיום, כל מי שמטיל ספק בכוחם הרגשי של כלבים וביכולת האמפתיה שלהם ללא ספק טועה קשות. אנחנו רק צריכים לחשוב על אותם גיבורים אנונימיים עם ארבע רגליים שאנחנו כל כך חייבים להם: כלבי הנחייה, הכלבים שעוזרים לילדים עם מוגבלויות או קשישים תלויים על בסיס יומיומי, וכמובן, כל החברים הכלבים הנפלאים שאנחנו אוהבים. להתייחס לחלק בלתי מעורער במשפחתנו.