האם צמיחת גידול היא הפתרון לעולם המודרני?
תנועת ה-degrowth מבוססת על התיאוריה הכלכלית האקולוגית שפותחה על ידי ניקולס ג'ורגסקו-רוגן, מתמטיקאי וכלכלן רומני מבריק. הרעיון הבסיסי שלה הוא להפחית בהדרגה את הייצור כדי להחזיר את האיזון בין בני האדם לעולם הטבע. זה יוביל לדינמיקה חברתית בת קיימא יותר.
צמיחה היא אולי המטרה מספר אחת של כל הכלכלות בעולם המודרני. זו מנטרה של קפיטליזם. הרעיון הוא הגדלת הייצור והצריכה. עם זאת, לצמיחה בלתי מוגבלת יש השלכות לא רצויות. הראשון הוא התקפה שיטתית על הטבע והתהליכים הטבעיים. השני הוא ירידה בולטת באיכות החיים של בני אדם ויצורים חיים אחרים.
על פי תנועת ה-degrowth, בני אדם צריכים לעבוד פחות ולהיות עם יותר זמן פנוי. זה צריך להיות הבסיס למודל חדש שבו הייצור מוסדר באופן שיספק את הצרכים שלנו מבלי להרוס את הסביבה או להפוך בני אדם לרובוטים.
"המטרה העיקרית של הקטנת קנה מידה כסיסמה היא לסמן בבירור את הנטישה של המטרה המטורפת של צמיחה למען הצמיחה, המונעת רק על ידי חיפוש חסר רסן אחר רווח עבור מחזיקי ההון".
-סרג' לאטוש-
ירידה בגידול הצריכה
בימים אלה, רובנו מבלים את רוב זמננו בעבודה. בעבר אנשים עבדו כדי לספק את הצרכים הבסיסיים שלהם. זה כבר לא נכון. עם הזמן, בני האדם פיתחו צרכים חדשים שקשורים כולם לצריכה.
עבור אנשים רבים, עבודה "טובה" היא כזו שמאפשרת לך להגדיל את כוח הקנייה שלך. אנחנו רוצים לקבל יותר כדי שנוכל לקנות יותר. זה לא משנה אם מה שאנחנו קונים רלוונטי או שימושי או לא. לפני כמה עשורים, אנשים היו צריכים רק סוג אחד של סבון כדי לנקות את עצמם. עכשיו, אנחנו "צריכים" חמישה או יותר! יש סבון ידיים, ג'ל רחצה, שמפו, מרכך וכו'.
כוח הקנייה גם גדל באופן ניכר בחברות רבות. עם זאת, זה לא אומר שאנשים מאושרים יותר או מסופקים יותר. במחקר שנערך בקנדה, חוקרים שאלו קבוצת מתנדבים אם הם חושבים שהם מאושרים יותר מהוריהם. רק 44% מהקבוצה ענו בחיוב, למרות שכוח הקנייה גדל ב-60%.
היסוד של צמיחה
העולם הגיע למצב שבו חוסר האיזון בין הייצור לטבע הפך למסוכן. יש לנו ספקות לגבי הזמינות של משאבים מסוימים עבור הדורות הבאים. נראה שאנחנו עושים משהו לא בסדר. Degrowth מאמין שהבעיה היא ייצור חסר רסן. כתוצאה מכך, תנועת ה-degrowth מציעה שמונה פתרונות לעולם המודרני:
פתרונות לצמיחה לא מבוקרת
- להעריך מחדש: אנשים שמאמינים בצמיחה מחודשת חושבים שאנחנו צריכים לשנות את הערכים שלנו. עלינו להפסיק להעריך את האינדיבידואליזם והצרכנות מעל הכל. במקום זאת, עלינו להתמקד בשיתוף פעולה ובמשמעות ההומניסטית של החיים.
- מושג מחדש: זה קשור להגדרה מחדש של רעיונות כמו עוני, עושר, צורך וצריכה. כחברה, עלינו לאמץ נקודת מבט חדשה על מחסור ושפע.
- מבנה מחדש: עלינו לכוון את הייצור למטרות שונות, כמו הגנה על הסביבה ואושר אנושי. עלינו לבחור ביעילות אקולוגית ובפשטות. כחברה, עלינו לוותר על הרעיון שיותר הוא טוב יותר.
- רילוקיישן: Degrowth מאמינה בחשיבותה של כלכלה אזורית. ייצור רב לאומי מזיק. במקום זאת, ההתמקדות צריכה להיות במציאת דרך לכל אזור לייצר מספיק כדי לענות על צרכיו.
- חלוקה מחדש: משמעות הדבר היא להיות יותר קהילתי ולוודא שלכולם יש מספיק כדי לענות על הצרכים הבסיסיים שלהם. זה ידרוש צמצום כוח הקנייה של הצרכנים הגדולים והגלובליים והימנעות מצריכה ראוותנית.
- צמצום: זהו גידול גידול המוחל על ייצור וצריכה, הכולל שעות עבודה. זה מרמז על הפחתה בצריכת תרופות ותיירות טורפת.
- שימוש חוזר: זה קשור להגדלת תוחלת החיים של מוצרים שונים. אנחנו צריכים לשנות את תרבות החפצים החד פעמיים.
- מיחזור: משמעות הדבר היא התמודדות נאותה עם פסולת, הימנעות ממוצרים שלא ניתן למחזר, ולקיחת אחריות על האשפה שאנו מייצרים.
פרדיגמות חדשות לעידן חדש
לסיכום, ברור שהמערכת הכלכלית הנוכחית שלנו לא משמחת אותנו. להיפך, זה גורם לנוירוזה, ניכור ואי שוויון. פרדיגמות חדשות, כמו צמיחה, תופסות אחיזה בעולם ומציעות כיוון טוב יותר ואנושי יותר.
