היוריסטיקה - קיצורי דרך של המוח

במשך זמן רב נחשבו בני אדם לחיה רציונלית המגדילה את סביבתו בצורה יסודית ומדויקת. אבל, לפי דבריו של SE Taylor אנחנו "נזקקים קוגניטיבית". מטאפורה לתאר את הישות האנושית כמייעל מקסימלי של תהליכים נפשיים. האסטרטגיה הקוגניטיבית להשיג זאת נקראת היוריסטיקה.

היוריסטיות הן קיצורי דרך מנטאליים שבהם אנו משתמשים כדי לפשט כיצד אנו פותרים בעיות קוגניטיביות מורכבות. הם כללים לא מודעים לניסוח מחדש של בעיות ולהפוך אותן לפעולות פשוטות וכמעט אוטומטיות. הודות להם, אנחנו לא צריכים להשתמש בהיגיון נרחב בכל פעם שמתעוררת בעיה. עם זאת, קיצורי דרך אלו אינם מדויקים לחלוטין ולעיתים גורמים לנו לטעות.

אנו יכולים למצוא מספר סוגים של היוריסטיות בתהליכים הקוגניטיביים שאנו מבצעים ביום יום. אבל במאמר זה אנו הולכים לדבר על אלה שאנו משתמשים בהם לעתים קרובות יותר. אלה הם: היוריסטיקה הייצוגית, היוריסטית הזמינות, היוריסטית העוגן וההתאמה והיוריסטיקה של סימולציה.

היוריסטיקה ייצוגית

קיצור דרך מחשבתי זה עוסק כולו בהסקת מסקנות לגבי ההסתברות שגירוי (אדם, אירוע או חפץ) שייך לקטגוריה מסוימת. באמצעות מאפיינים שטחיים ובעזרת קווי המתאר הקודמים שלנו, אנו מבצעים סיווג זה. עם זאת, העובדה שהמידע הזמין מתאים לקווי מתאר קודמים אלה, אינה אומרת שהוא בהכרח נכון. כפי שאמרנו קודם, אנחנו יכולים בקלות לעשות טעויות.

דוגמה להיוריסטיקה ייצוגית היא המצב הבא. תאר לעצמך שמישהו מציג לך שלושה אנשים חדשים. לפני המפגש איתם אמרו לך שאחד מהם הוא מורה לילדים. לאחר שיחה קצרה, שניים מהם ציינו שהם לא אוהבים ילדים והשני אמר שכן. אם תשתמשו בהיוריסטיקה ייצוגית, תסיקו שמי שאמר שהוא אוהב ילדים הוא המורה.

היוריסטיקה של זמינות

היוריסטיקה זו משמשת להערכת ההסתברות לאירוע, תדירות של קטגוריה או הקשר בין שתי תופעות. ההערכה נעשית באמצעות הזמינות או התדירות של מקרים שעולים בראש דרך החוויות שלנו. זה יהיה שווה ערך להסקת הסקה סטטיסטית אינטואיטיבית, תוך שימוש בזיכרונות החוויה שלנו כמדגם.

דוגמה לכך יכולה להתרחש כאשר אנו שואלים שאלות כמו - האם יש עוד פסיכולוגים או פסיכולוגים? כדי לענות על שאלה זו, נוכל להשתמש בהיוריסטיקה זו ולראות איזה משני המקרים זמין יותר. לפיכך, אם פסיכולוגים יעלו בראש יותר מפסיכולוגים, נשיב שיש יותר פסיכולוגים.

היוריסטיקה של עיגון והתאמה

כאשר אנו נמצאים במצב של אי ודאות ואין לנו ידע חוויתי על אירוע, נוכל לקחת נקודת התייחסות. אם נעשה זאת, נשתמש בהיוריסטיקת העוגן וההתאמה. זה המקום שבו נקודת ההתייחסות תהיה העוגן שממנו נתחיל. לאחר מכן נשתמש בהתאמות אינטואיטיביות שונות כדי לפתור מצב זה של אי ודאות.

בדרך כלל אנו משתמשים בהיוריסטיקה הזו, למשל, כאשר אנו שואלים את עצמנו מהי ההכנסה הממוצעת במדינה שלנו. במקרה זה סביר שנחשוב על ההכנסה השנתית שלנו ונעריך אם אנחנו מעל או מתחת לממוצע. ולאחר ביצוע ההתאמות הרלוונטיות, נגיע לאחר מכן על סכום שנראה לנו כהכנסה הממוצעת במדינה.

שגיאה שמתרחשת עם היוריסטיקה זו היא אפקט הקונצנזוס השקרי. זוהי הטיה קוגניטיבית שגורמת לנו להעריך יתר על המידה כמה משותף לאחרים. אנו מסיקים שאמונותיהם, דעותיהם ומחשבותיהם תואמות את אלו שלנו, ואנו יוצרים את הקונצנזוס השקרי הזה. במקרה זה, דעתנו פועלת כעוגן להסקת חשיבתם של אחרים.

היוריסטיקה של סימולציה

זוהי הנטייה להעריך את ההסתברות לאירוע על סמך כמה בקלות אנו יכולים לדמיין אותו מתרחש. ככל שקל יותר ליצור תמונה מחשבתית שלו, כך גדל הסיכוי להאמין שאירוע כזה אפשרי.

היוריסטיקה זו מזוהה מאוד עם חשיבה נגדית. זוהי דרך חשיבה שבה אנו מחפשים חלופות לעובדות בעבר או בהווה או לנסיבות הנוכחיות, כל זאת במטרה להפחית את הכאב שלנו. עם זאת, מה שקורה לעתים קרובות הוא שאנחנו פשוט מגדילים אותו. דוגמה לחשיבה קונטר -עובדתית הם ה"מה אם...?" שאלות. אלו ההערות האופייניות שלנו לגבי מה שהיה יכול לקרות אם משהו אחר היה קורה בצורה אחרת.

דוגמה נוספת היא העובדה שלפעמים, המקום השני על הפודיום לא מאושר כמו הספורטאי במקום השלישי. איך זה יכול להיות? ובכן, לאדם שנמצא במקום השני קל מאוד לדמיין את עצמו מגיע ראשון, ועכשיו הם במצב גרוע יותר. מצד שני, למי שנמצא במקום השלישי, קל לדמיין איך משהו יכול היה להשתבש. הוא יכול היה לרדת לגמרי מהדוכן, ובכל זאת עכשיו הוא במצב טוב יותר. מכאן שביעות הרצון הגדולה יותר של הספורטאי במקום השלישי בהשוואה לזה שסיים שני.

עכשיו כשאנחנו יודעים הכל על היוריסטיקה, אני בטוח שתוכל לחשוב על המון דוגמאות שבהן אנו משתמשים בהן בחיי היומיום שלנו... למרות שאיננו מדויקים ומבוססים על אינטואיציה, הם כלי הנשק האבולוציוניים שלנו להתמודד עם בעיות מסוימות במהירות וביעילות. כמובן, אל לנו ליפול לטעות של שימוש בקיצורי דרך מנטליים אלה בעת קבלת החלטות חשובות יותר בחיינו. במקרים אלו עלינו לנקוט בזהירות רבה.