הכל על מבחן ההרגשה הנושאית (TAT)
ניתוח אישיות הוא אחד האתגרים המרתקים והמורכבים בפסיכולוגיה. על מנת להגשים מטרה זו, פסיכולוגים וחוקרים יצרו מכשירי הערכה שונים, כולם בהשראת אסכולות שונות. במאמר זה נדבר על מבחן ההרגשה התמטי (TAT), שיש לו יתרונות מעניינים מאוד.
מבחן זה מספק חקירה מעמיקה של אישיות ועמדות של אדם בכמה תחומים. בנוסף, היא עושה זאת בצורה סובייקטיבית, שכן היא מבוססת על תחזיות. במילים אחרות, האדם אינו מודע למה שהפסיכולוג מעריך. לכן, המחסומים ההגנתיים שלהם אינם כל כך אגרסיביים.
מבחנים השלכתיים
מבחן התפיסה הנושאית הוא אחת הטכניקות השלכתיות הבודדות שאנו יכולים למצוא בפסיכולוגיה. מטרתן של טכניקות השלכה היא לנתח את אישיותו של הפרט מההשלכות הלא-מודעות שלו. כדי להשיג זאת, המעריך מציג בפני הנבדק תמונות דו-משמעיות ומבקש ממנו לבצע משימה יצירתית על פיה; זה יכול להיות ציור, קריינות, אסוציאציה וכו'.
בהקשר זה, המבחן השלכתי נושאי מורכב מסדרה של גיליונות עם ציורים מעורפלים. המטופל מתבקש לתאר מה הוא רואה בהם. מבחן רורשאך הוא אחד המייצגים המובילים של טכניקה מסוג זה וללא ספק אחד המוכרים ביותר.
היתרון העיקרי של סוג זה של מבחן הוא שהאדם אינו מודע למה שהפסיכולוג מעריך. כך, קל יותר להימנע מהמחסומים והרתיעה שעלולים להיווצר בעת מענה לסוגים אחרים של מכשירים ברורים יותר. בעיקרון, מבחן זה מעודד את הפרט לבטא את אישיותו האמיתית ואת הקונפליקטים הלא מודעים שלו בצורה חופשית וחסרת עכבות.
" המוח הלא מודע של האדם רואה נכון גם כאשר התבונה המודעת עיוורת וחסרת אונים."
-קרל גוסטב יונג-
מבחן תפיסה נושאית (TAT)
מכשיר הערכה זה מורכב מ-31 גיליונות עם תמונות בשחור-לבן המייצגות תרחישים שונים. חלקם נפוצים, בעוד שאחרים מצוינים ספציפית בהתאם למין ולגיל הנבדק. לכל פרט מוצגים 20 דפים בלבד, המחולקים לשני מפגשים.
לאחר התבוננות בכל תמונה, המעריך מבקש מהנבדק לספר סיפור עם עבר, הווה ועתיד. כשהם עושים זאת, עליהם להדגיש את מה שכל דמות בתמונה מרגישה וחושבת.
באמצעות תרגיל זה, ניתן לבצע ניתוח פורמלי המבוסס על הקוהרנטיות, השפה והסגנון הפרשני בו משתמש האדם. אבל, מעל הכל, הפסיכולוג מנתח את התוכן, שיספק מידע רב על אישיות וקונפליקטים סמויים.
מפתחות לפרשנות
כל גיליון נועד לחקור תחומים רלוונטיים שונים. עם זאת, יש כמה מפתחות בסיסיים שכדאי לזכור. בכל תמונה חשוב לזהות את דמות ה"גיבור". זה מתייחס לדמות שהנבדק מזדהה איתה. הפעולות והרגשות שהוקצו לגיבור במהלך הקריינות נותנים מידע על הצרכים העמוקים של הנושא.
מצד שני, הפעולות והרגשות של שאר הדמויות הם השלכה של האופן שבו הסובייקט תופס את סביבתם. מה שהם רוצים ומה שהם חוששים שיקרה, כמו גם הדחפים הלא מודעים שיש להם ומסרבים להכיר.
חלק מהנושאים המוערכים בתמונות הם הבאים:
- מטרות ושאיפות אישיות, קשיים ותקוות.
- תוקפנות, ענישה, אשמה והתנהגויות דיכאוניות.
- זהות מינית, נטייה ומערכות יחסים.
- יחס לדמויות אימהיות ואבהיות ויחסיהן איתן.
- מערכת יחסים עם סמכות, יריבויות ופסיביות.
- דימוי עצמי, תחושות בדידות ונטישה והרהורים על העתיד.
עד כמה מבחן ההרגשה התמטי מועיל?
בקיצור, מכשיר זה מספק מידע רב על אישיותו של אדם. באמצעות הנרטיבים שלהם, מטפלים יכולים להבהיר את התפיסה העצמית שלהם, את מערכת היחסים שלהם עם סביבתם ואת קיומם של קונפליקטים סמויים.
עם זאת, הפרשנות של מבחן זה היא סובייקטיבית להפליא. לכן, אנשי מקצוע צריכים להשתמש בו רק כהשלמה. כלים אחרים חייבים תמיד להשוות את הנתונים המתקבלים ממבחן התפיסה הנושאית.
"פסיכולוגיה היא פעולה, לא לחשוב על עצמו. אנחנו ממשיכים לעצב את האישיות שלנו כל חיינו. כדי להכיר את עצמו, אדם צריך לטעון את עצמו".
-אלבר קאמי-