ילדים עקשנים לא מקבלים לא כתשובה
ילדים לא מפסיקים לבחון אותנו. הם תמיד מנסים לדחוף את הגבולות שהצבנו להם. הם לא מקבלים לא כתשובה כי הם תמיד רוצים יותר מכל דבר, לא משנה מה זה או אם הם בכלל אוהבים את זה. עבורם, לשבור כללים ולבחון אותנו כהורים ומטפלים הוא אתגר מרגש.
אחת החובות המתישות ביותר בלהיות הורה היא המאבק לאכיפת גבולות, כללים ומשמעת. החלק הגרוע ביותר הוא ככל שאתה אומר יותר לא, כך הם מנסים להשיג את מה שהם רוצים, כדי לראות אם תיכנע כי נמאס לך לשמוע את זה.
"והכלב אמר לעצם, 'אם אתה קשה מדי, יש לי זמן'."
-בעילום שם-
למה הם עושים את זה?
לוח זמנים ביחס משתנה של חיזוק
אבל אם האוכל מגיע במרווחים משתנים, או בלתי צפויים, החולדה לא תדע אם לצפות לאוכל כשהיא לוחצת על הכפתור, אז היא תמשיך ללחוץ, בתקווה שייצא אוכל.
תופעה דומה מתרחשת עם ילדים ומגבלות. כאשר הורים מגיבים באופן לא עקבי ובלתי צפוי לאותו מצב, הילד יקבל מוטיבציה להמשיך ולנסות להשיג את מבוקשו עד שיקבלו את התשובה שהם מחפשים. אז הם ימשיכו לפעול בדרך זו אם ההורים ימשיכו להשתמש בלוח זמנים של יחס משתנה של חיזוק, וזה משהו שהורים רבים לא מבינים כשהם סוף סוף נכנעים לילד.
כדי להתמודד עם ילדים עקשנים, להתגבר על חוסר עקביות של ההורים
חוסר עקביות של ההורים מתרחש מסיבות שונות. האחת היא שהם מזניחים או מבינים לא נכון את תפקידם כמטפל. במילים אחרות, הם לא מבחינים בחוסר העקביות בהתנהגותם. זה מסבך את המצב עוד יותר כי הם לא מבינים את האחריות שלהם או את היכולת שלהם להשפיע על המצב.
סיבה נוספת לחוסר עקביות של ההורים היא עצלות או אי נוחות עם ביטול השלכות. הם משנים את ההשלכות בהתאם לאינטרסים שלהם באותו זמן ומעניקים לילד הזדמנות שנייה ושלישית. ילדים קולטים את הדפוס הזה מיד ומשחקים איתה, אפילו מעמידים את שני ההורים זה מול זה, מה שיוצר מצב לא בר קיימא.
הורים גם אינם עקביים מכיוון שאכיפת ההשלכות אינה בשליטתם. זה יכול להיות בגלל שאחד מהמטפלים של הילד לא אוכף אותם, או בגלל שהתוצאה אינה ניתנת לביצוע.
מחשבות אחרונות על ילדים עקשנים
אם אתה רוצה שילדך יקבל לא כתשובה כשאתה אומר זאת, עליך לקבוע כללים ברורים, לוודא שכולם מכירים אותם ולהגדיר בבירור את ההשלכות. ההשלכות חייבות להיות תמיד זהות לאותה עבירה, והן צריכות להיות גם פרופורציונליות לעבירה. אל תבחר רק את הראשון שאתה חושב עליו; לקחת קצת זמן לחשוב על זה. לבסוף, אתה תמיד צריך לעקוב אם מה שאתה אומר יקרה באמת קורה.
אם אתה מתמודד עם בעיית חוסר עקביות מכיוון שלא כל מי שאחראי לילד שלך באמת אחראי, אל תדאג. הבהירו לילדיכם מה יקרה אם הם לא ימלאו אחר הכללים כאשר אותו אדם לא שם. קבל שאולי תצטרך לחנך גם את אותם מבוגרים חסרי אחריות.
אם תקבל את תפקידך כמטפל, לא משנה מי אתה, ילדיך יראו בך מודל לחיקוי ותשמור על סמכותך. אם יש מישהו שלא עושה עבודה כל כך טובה בזה - ויהיו רבים - זו לא בעיה שלך. הבעיה שלך היא הילד שלך. חובתך היא לגדל אותם, לא לרצות מישהו שלא מכבד אותך או מאמת עמדות מעורפלות ולא עקביות.
