אמור "כן" בלי פחד ו"לא" בלי אשמה
עשיתי את זה. אני חי בלי פחד או מבוכה, ועכשיו אני לא מפחד להגיד לך שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה במרחב האישי שלך. אבל בשלי, אני רוצה את הכבוד שלך. אני אומר "לא" ישירות לאנשים שהופכים ימים בהירים לסערות, ואני אומר "כן" לחיים שלי, לרצונות שלי וכמובן, לכבוד שלי.
לטעון את עצמך מבלי לתקוף אחרים זו גישה והתנהגות שלא כולם יודעים איך להשיג. לפעמים, גאווה מבולבלת עם אנוכיות, ואישור עצמי מבולבל עם כפיית הערכים שלך על מישהו אחר. עם זאת, אמירת "כן" ללא פחד ו"לא" ללא אשמה היא הרבה יותר מתרגיל הכרחי של בריאות הנפש והישרדות.
אני מתלבש איך שאני רוצה, בא והולך מתי שבא לי, אני מקשיב, מכבד ומביע את דעותיי. מזמן למדתי לחיות בלי פחד, להגיד "לא" בלי אשמה ולהגיד "כן" כשבא לי, כי למרות שלבי יש דלת פתוחה לכל מי שרוצה להיכנס, יש גם אחרת. דלת פתוחה למי שרוצה לעזוב.
כל יום אנו נתקלים באותם סוגי אנשים. מצד אחד, יש מי שרוצה להסתדר עם כולם ותמיד יש לו "כן" חסר אנוכיות ומסור שמוכן לצאת מהשפתיים. ומצד שני, יש כאלה שיש להם יותר עצבים. מסוג האנשים שאומרים "לאף אחד אין את הזכות להגיד לי מה לעשות", או "אני לא חייב לך כלום, אז תסתלק מהדרך שלי".
קיצוניות זה אף פעם לא טוב, כי המפתח לקיום נבון ומכבד נמצא באמצע, שבו אתה יכול לטעון את עצמך בלי לתקוף אחרים, אבל בלי להיכנע לדרישות של אחרים רק כדי לרצות אותם ולהשתלב.
אמירת "לא" ללא חשש: אימות אישי
כשהיינו ילדים, אף אחד לא לימד אותנו על הערכה עצמית. בהתאם לחינוך שלנו ולחוויות הילדות וההתבגרות שלנו, אנחנו מפתחים לו מעין תחליף כדי שנוכל פחות או יותר לשרוד.
עם זאת, המבחנים הבטוחים של הערכה עצמית מגיעים עם הזמן. הם מקרים מסובכים שאף אחד לא מוכן אליהם, רגעים שבוחנים את הפחדים שלנו, את החולשות שלנו ואת האומץ שלנו ומאלצים אותנו להסתגל לעולם המורכב להפליא הזה. אגו מנופח או קהה לא יכול להיות פונקציונלי או אפילו שמח בזמנים אלה.
אמירת "כן" ללא חשש, אך מתוך כבוד לכל אחד מהשאיפות והצרכים שלך, היא חשובה ביותר. למשל, רבים מאיתנו מלמדים באופן מרומז על "חוק השחיקה האישית", או השאננות החיצונית שמובילה אותך לחפש כל הזמן את אישורם של אחרים כדי לאמת את עצמך כאדם. הכבוד שלנו, במקרה הזה, נשאר לכוד במבוכים של פחד וחוסר החלטיות.
כמו כן, מקובל להישאר בשקט ולחנק את רצונותיך ומשאלותיך מחשש להסנקציה, או גרוע מכך, לדחות על ידי האנשים סביבך ולראות את האכזבה בפניהם. אם אתה לא עושה משהו בנידון, בסופו של דבר אתה מבטל את עצמך בהדרגה, לוקח לך את הלגיטימציה להשמיע קול, לנשום, ופשוט להיות מישהו שאומר "כן" כשהחיים מזמינים אותך לחיות.
אמירת "לא" ללא אשמה: לחיות חיים הרמוניים
ללמוד לקבל את עצמך לא אמור לקחת את כל החיים שלך, למרות מה שרוב האנשים אומרים. יש לדרוש לתרגל קבלה עצמית והערכה עצמית החל מילדות. קבלה עצמית צריכה להיות דת מרפאת ומשחררת שבה אתה יכול להאמין בעצמך, וגם ביכולת שלך לכבד את עצמך ואחרים.
כי לחיות בלי הפחד להגיד "כן" ובלי להרגיש אשמה על שאמרת "לא" זה לחיות חיים הרמוניים, לשרוד כל תחום של קיום, ולתגמל את עצמך בכבוד אמיתי ומלא להערכה העצמית שלך ולאנשים סביבך.
אנו קוראים לכם לזכור את הנקודות הבאות כדי ללמוד כיצד לומר "לא" כשצריך, מבלי להכביד על מצפונכם.
איך להיות אסרטיבי בלי להרגיש אשמה
לטעון את עצמך מבלי להיות אגרסיבי זו אמנות שצריך להתבצע באלגנטיות, אבל גם בדייקנות חדה. שום דבר שאתה אומר לא אמור להוביל לאי הבנות. כל מילה צריכה להיות מוגדרת וצריכה לתאר את הצרכים שלך, את הזכויות החיוניות שלך ואת הגבולות הבלתי ניתנים למשא ומתן.
- אמירת "לא" כאשר אחרים מצפים ל"כן" אינה מעשה של בגידה. זה מאשר את עמדתך כדי שאחרים יוכלו לפעול בהתאם ולהכיר אותך טוב יותר כאדם.
- "לא" בזמן יכול להציל חיים, במיוחד שלך. זה יחסוך אותך ממצבים שהיו מכניסים אותך לעובי הקורה של אומללות, לכבלי הדרישות האנוכיות והסבל שכולנו צריכים להתגונן מפניו.
- אמור "לא" בזמן המתאים, ללא כל פחד או מבוכה. האנשים שאוהבים אותך יקבלו את זה בכבוד, ולמעשה, הם אפילו לא יופתעו כי הם מכירים אותך. ולאנשים שמתנגדים לזה או מרגישים נבגדים יש רק שתי אפשרויות: לקבל את זה, או לצאת דרך הדלת האחורית של הלב שלך.
הכל עניין של להיות אותנטי ובעל תחושת הישרדות שבה אתה יכול סוף סוף להפסיק להתחבא ולהיות נבוך. כי האושר נמצא מעבר לקווי הפחד, שעליכם לחצות בגבורה, בראש מורם, עיניים פקוחות ולב שמח.
