אני אוהב את איך שאני ואני לא צריך לרצות את כולם
אני האני האותנטי שלי, ואני לא צריך להעמיד פנים שאני משהו שאני לא רק כדי לרצות את כולם. יש לי כבוד, אני לא עבד לאף אחד, ואני לא צריך אישור של אנשים אחרים כדי להיות מאושר.
כל אחד חייב להגיע למסקנה הזו בהקדם האפשרי. זה משהו שכל מתבגר צריך להבין, ושכולם צריכים לתרגל כדי שיוכלו למצוא איזון פנימי ורווחה רגשית.
אני לא כמו שאתה רוצה שאהיה. קבל את הדברים שמגדירים אותי. קבל אותי על איך שאני, על הדרך שבה אני עושה אותך מאושר. בואו נבנה עולם שבו לא אתה או אני מחויבים להפסיק להיות "אתה ואני.
אני יודע שלא תמיד קל לחשוב כך. לפעמים אנחנו חושבים שאם לא כולם יאהבו אותנו, לא נתקבל. עם זאת, החיים אינם בנויים על הצורך למצוא חן; מספיק לנו לכבד אחד את השני.
אנו מרגישים צורך לרצות את המשפחה של בן הזוג שלנו, להסתדר עם החברים שלהם, להשתלב עם כל עמיתינו לעבודה והאנשים במעגלים החברתיים שלנו. עם זאת, הדבר הראשון שכולם צריכים לדעת הוא שאי אפשר לרצות את כולם. כל אדם הוא ייחודי, ולכולנו יש את הדרך שלנו להיות, לראות את העולם, לחיות את החיים.
אם אתה לא אוהב אותי, לפחות קבל אותי וכבד אותי. כנראה יש משהו שאנחנו חולקים, ולמרות ההבדלים בינינו, אנחנו כנראה יכולים להעשיר אחד את השני בדרך כלשהי. ואם זה לא יקרה, אז מה? מה שחשוב הוא שנקבל את עצמנו. אהבה עצמית היא מערכת יחסים שאמורה להימשך כל החיים.
אני מי שאני, ואני מקבל את זה. אני מתנה.
אתה מתנה לעצמך, ואף אחד לא יכול להגיד לך אחרת. רק אתה יודע מה עברת, על מה התגברת. דרך ההוויה שלך היא החלון שדרכו אתה רואה את העולם במלוא עוצמתו, בחופש וביושרה.
אני מי שאני, ואני לא מתיימר להיות גרסה אחרת של אף אחד אחר, או בובה על חוט. יש לי קול ולב, ואני יודע מה מגיע לי בחיים האלה כדי להיות מאושר.
אנחנו לא מוגדרים רק באמירה שאנחנו מוחצנים, ביישנים או מופנמים. אנחנו שילוב של ניואנסים העשויים מחוויות, מחשבות ושיעורי חיים. אנחנו עשויים מכישלונות ופצעים, אבל גם מנצחונות ואושר.
הדברים הרעים מלמדים אותנו, והדברים הטובים מנחים אותנו. כל חוויה תורמת לדרך ההוויה שלנו, לרבות הדרך שבה אנו מתחנכים, הערכים שאנו מניחים או מוותרים עליהם והאנשים שעוברים בחיינו.
דרך ההוויה שלך היא האנרגיה שמניעה אותך. אתה חייב להגן על עצמך מפני הדברים שאתה לא רוצה בחייך, הדברים שלא מגדירים אותך.
אנשים שמנסים להשתלב עם כולם צריכים אישור יותר מכל. אישור גורם לנו להרגיש משולבים, אבל אם אנחנו תמיד מחפשים אישור, נפסיק להיות עצמנו.
הפסיכולוג והסופר וויין דייר אמר ש-50% מהאנשים שאנו פוגשים בכל יום כנראה יהיו בעלי דעות שונות משלנו. אם אתה מוצא את עצמך עם מישהו שלא אוהב את מה שאתה אומר או עושה, אל תדאג: 50% האחרים יתמכו בך.
כילדים מלמדים אותנו לרצות את כולם: לחייך, ללחוץ ידיים, לשבת בשקט, לא לעשות את זה, לא לעשות את זה... אנחנו עוברים את רוב חיינו בחיפוש אחר אישור, עד שיום אחד, פתאום אנחנו מבינים ש אי אפשר לרצות את כולם.
הניסיון לרצות את כולם יגרום לך להיות אומלל
הבודהיזם תמיד אמר לנו שאם אתה מתעקש לרצות את כולם, הדבר היחיד שתמצא הוא סבל ואומללות. זה לא שווה את זה. אין צורך לרצות אנשים אנוכיים, אנשים שלא מעריכים אותך, אנשים חסרי יושרה, או אנשים שפשוט לא שותפים לדרך שלך להבין את העולם.
אני חלק מכל מה שנתקלתי בו במסע שלי. דרך ההוויה שלי היא המהות והזהות שלי. נדרש הרבה כדי להגיע לאן שאני נמצא ואני לא יכול לתת לעצמי להעמיד פנים שאני משהו שאני לא רק כדי לשמח אותך.
אם תחשוב על זה, שום דבר לא יכול להביא לך יותר מתח או סבל רגשי מאשר לנסות לרצות את כולם. אבל נכון שלא למצוא חן יכול להביא לנו ביקורת ותוכחה.
הבינו שביקורת אומרת יותר על אלה שנותנים אותה מאשר על אלה שמקבלים אותה. זה לא מגדיר אותך, ולפעמים זה לא יותר מאשר השתקפות של התסכול שחש האדם שביקר אותך.
זה לא בריא לחיות את חייך על סמך מה שאנשים אחרים חושבים עליך או על הצורך לקבל אישור מכולם. אתה תהפוך לעבד של העולם במקום להיות הבעלים של הלב שלך.
החיים הם גיוון, ולכולנו יש ניואנסים רבים שהופכים אותנו לייחודיים, אותנטיים ומכובדים. תאהב את עצמך בגלל מי שאתה.
