ביטויים של הלא מודע בחיי היומיום
זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הבחין בתופעות שמדענים אחרים בתקופתו לא שמו לב אליהן. אחד מהם היה גילויי הלא מודע בחיי היומיום. הוא כתב את הספר הפסיכופתולוגיה של חיי היומיום כדי לתאר את תצפיותיו.
בספר זה, פרויד מזהה תופעות יומיומיות קטנות הממוקמות בתוך מה שאנו מכנים "לא רציונליות". אלו ביטויים שאין להם היגיון, כביכול. שם נמצאות התנהגויות מסוימות כמו lapsus linguae, החלקות פרוידיאניות ושכחה מונעת.
אחת הנקודות המעניינות ביותר בנושא המסוים הזה היא שהטענות הללו גרמו להתמוטטות הרעיון שהתבונה (תהליכים מודעים) הוא הדבר היחיד שהניע את בני האדם. האמת היא שבדרך החשיבה, ההרגשה והפעולה שלנו ישנם היבטים משפיעים שלא עוברים דרך המודע שלנו.
חשוב לציין שפרויד ציין שאותם אלמנטים שלא עוברים בתודעה שלנו הם אלו שאנו מבטאים באופן לא רצוני. בנוסף, הוא קבע שהתכנים האמורים שאנו מתעלמים ממנו בדרך כלל החמירו את הסבל שלנו, מה שמוביל למחלות.
"עד שתהפוך את הלא מודע למודע, הוא יכוון את חייך ואתה תקרא לזה גורל."
-קרל יונג-
Lapsus linguae: אחד הביטויים השכיחים ביותר של הלא מודע בחיי היומיום
Lapsus linguae ידוע גם כשגיאות דיבור או דיבור. זה כשאנחנו רוצים לומר דבר אחד ובסופו של דבר אומרים דבר אחר. זה כמעט תמיד מצחיק אנשים. עם זאת, עינו הקלינית של פרויד הבחינה כיצד פגמים אלו היו יותר מסתם טעויות חסרות משמעות. החלקות פרוידיאניות הן דרך שדרכה יוצאים תכנים ורצונות לא מודעים אל פני השטח.
פגמים עשויים לצאת בעל פה או בכתב. זה משהו שיכול לקרות לכל אחד בכל רגע נתון. למעשה, היו כמה פגמים ידועים, כמו כאשר מריאנו ראחוי, מנהיג ספרד לשעבר, אמר במהלך דיון, "מה שעשינו, מה שלא עשית, זה להונות אנשים".
דוגמה נוספת היא כאשר חואן מנואל סנטוס, נשיא הרפובליקה של קולומביה לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום לשנת 2016, אמר זאת במהלך מחלוקת: "זה לא מבטל את מספר הקולות שניתנו בתמיכה בשחיתות". למעשה, הוא התכוון ל"קולות שניתנו בתמיכה בבחירה מחדש".
דרך הדוגמאות הקודמות, ניתן לראות כי lapsus linguae יכול להעלות את אשמתו של אדם אל פני השטח. הם דרך לכפר עם וידוי. זהו אחד הביטויים המוכרים ביותר של הלא מודע בחיי היומיום.
שכחה מונעת: עוד דוגמה מצוינת לביטויים של הלא מודע בחיי היומיום
התוכן שיש לנו בזיכרון לא תמיד זמין. כולנו הרגשנו לפחות פעם אחת לפני שחלק מהזיכרון שלנו נסגר ממש כשחיפשנו זיכרון ספציפי. זה קורה במיוחד עם אלמנטים קונקרטיים כמו מילים. מה שמוזר הוא שאנחנו שוכחים משהו שאנחנו צריכים לזכור או שקשור לדברים שאנחנו עושים לעתים קרובות.
למשל, כשאנחנו "שוכחים" ממשימה מישהו הזכיר לנו לעשות הרבה פעמים. או כשאנחנו שוכחים את שמו של עמית לעבודה שאנחנו מדברים איתו כל יום. דוגמה נפוצה נוספת לכך היא כאשר המוח שלנו מתרוקן במהלך מצגת לאחר שלמדנו את המידע במשך שעות.
כל הדוגמאות הללו הן, תחת הפרדיגמה של הפסיכואנליזה, ביטויים של הלא מודע. מה שקורה הוא שישנם גורמים שמובילים אותנו לדחות פיסות מידע מסוימות כי הן קשורות לרצונות, פחדים או כל תוכן אחר שלא עיבדנו. אנחנו שוכחים את המשימה שלא רצינו לעשות מלכתחילה, את שמו של אדם שאנחנו לא כל כך אוהבים, או מה אנחנו הולכים להגיד לפני שאנחנו לא מסכימים עם מישהו.
"רגשות לא מובעים לעולם לא ימותו. הם נקברים בחיים ויצאו אחר כך בדרכים מכוערות יותר".
-זיגמונד פרויד-
החלקות פרוידיאניות
החלקות פרוידיאניות או פרפרקסים דומות לפספוסים. עם זאת, אין להם שום קשר לשפה, אלא לפעולה עצמה. זה קורה במצבים שבהם אנחנו הולכים לעשות משהו ובסופו של דבר עושים את ההיפך הגמור בלי לדעת למה. הלא מודע מכה את המוח המודע שלנו מכיוון שהרצונות הנסתרים שלנו חזקים יותר מאלה שאנו מזהים.
הנה דוגמה להחלקה פרוידיאנית. אנחנו הולכים לפגישה מפחידה מאוד של רופא שיניים בתחבורה ציבורית. אנו בטוחים שקראנו נכון את המסלול. עם זאת, בסופו של דבר אנחנו רחוקים מאוד מהיעד שלנו כי עלינו על האוטובוס או הרכבת התחתית הלא נכונים. ההשערה תהיה שדחיית הפגישה לרופא השיניים כופה את הרצון הלא מודע שלנו לא ללכת.
כל הביטויים הללו של הלא מודע בחיי היומיום עשויים לחשוף את מה שאנו נושאים עמוק בתוכנו. הם לא טעויות. הם פשוט מעלים אל פני השטח את כל הדברים שבתוכנו שמשתוקקים לצאת החוצה בצורה כזו או אחרת.
"מטעות לטעות, אדם מגלה את כל האמת."
-זיגמונד פרויד-
