האגדה על גשר הקשת, מקום המנוחה של חיות המחמד שלנו
האגדה מספרת שכאשר חברינו ארבע הרגליים (וכל חיה אחרת שאהבנו) נפרדים מאתנו לשלום אחרונה באנחה, אז הם חוצים את גשר הקשת. בצד השני של הגשר הזה יש כרי דשא וגבעות שבהם הם יכולים לרוץ, לשחק וליהנות מהחופש שלהם...
אומרים ששם, בצד השני של גשר הקשת, יש מספיק מקום, אוכל, מים ושמש כדי שכולם ירגישו טוב. יתר על כן, על פי אגדה זו, כל החיות שהיו חולות, נפגעות או נפצעו באכזריות, בריאותם משוחזרת ועולה מרוב שמחה.
לפי האגדה היפה הזו, החברים שלנו שמחים ומרוצים מלבד העובדה שהם מתגעגעים למישהו מיוחד שהשאירו בצד השני של גשר הקשת. לכן, לפתע, בזמן שכולם רצים ומשחקים, עלול אדם לפתע לעצור ולנעוץ את מבטו באופק.
איחוד נשמותינו על פי האגדה
הגוף שלו רועד ובהתרגשות רבה הוא מתרחק מהקבוצה שלו ומתחיל לרוץ קרוס קאנטרי ממש מהר. הם רואים אותנו באמצע הגשר והם ממהרים לקבל את פנינו. האגדה מספרת שאז, בני אדם ובעלי חיים, חברי נשמה אינטימיים, מתאחדים מחדש, לעולם לא ייפרדו שוב.
הוא לא יכול להפסיק ללקק לנו את הפנים והידיים שלנו לא מפסיקות ללטף את המלאך בעל ארבע הרגליים שלנו, היצור האהוב שלנו. ואז, על פי האגדה, אנו נשארים מאוחדים לנצח נצחים באמצעות מבט אוהב ואצילי הדדי.
אגדה זו ממלאת את ליבנו בתקווה על אובדן החיות האהובות שלנו. זה עוזר לנו להבין שבאופן מטפורי, כאשר חיה עוזבת את העולם הזה, היא נשארת בליבנו למרות שאיננו יכולים ליהנות מהחום הפיזי שלה.
גם אם הם עוזבים את העולם הזה, הם נשארים, שותפים, נאמנים ואוהבים בליבנו
גשר הקשת של בעלי חיים נטושים
למרבה המזל, האגדה הזו לא שוכחת את החיות שלא יכלו, בחיים, ליהנות מאהבתו של אדם. הסיפור המרגש של האגדה שלנו, ממשיך בדרך זו...
"פתאום על גשר הקשת, היום עלה בצורה שונה לחלוטין מימי השמש הרגילים; זה היה יום קר ואפור, היום הכי עצוב שאפשר לדמיין. העולים החדשים לא ידעו מה לחשוב, הם מעולם לא ראו מעולם. יום כזה לאחר חציית גשר הקשת.אבל החיות שחיכו ליקיריהם זמן רב ידעו היטב מה קורה, והן נפגשו על הכביש המוביל לגשר כדי לצפות.
הם המתינו זמן מה ובאה חיה גדולה מאוד, ראשו למטה וגורר את זנבה. החיות שהיו שם הרבה זמן ידעו מיד מה הסיפור של הכלב, כי הם ראו את זה קורה הרבה פעמים בעבר. החיה התקרבה יותר ויותר, לאט מאוד, והיה ברור שהיא סובלת מכאב רגשי גדול, למרות העובדה שלא היו עדויות פיזיות לכאב.
בניגוד לבעלי החיים האחרים שהמתינו על הגשר, חיה זו לא הוחזרה לצעירותה ושוב בריאותה ושמחה מלאה. כשהלך לכיוון הגשר, הוא התבונן בכל שאר החיות בוהות בו. הוא ידע שזה לא מקומו ושברגע שיצליח לחצות את הגשר הוא ישמח. אבל זה לא יהיה כך. כשהתקרב לגשר, הופיע מלאך והתנצל בפניו בצער ואמר לו שהוא לא יכול לעבור. רק אותם בעלי חיים שהיו מלווים באהוביהם יכלו לחצות את גשר הקשת.
בלי שום מקום אחר ללכת אליו, הסתובבה החיה הגדולה ובין כרי הדשא ראתה קבוצה של חיות אחרות כמוהו, חלקן מבוגרות יותר, חלקן שבריריות מאוד. הם לא שיחקו, הם פשוט שכבו על הדשא והסתכלו על הדרך שהובילה לגשר. אחר כך הלך להצטרף אליהם, מסתכל על הכביש ושם הוא עמד וחיכה.
אחד מהמצטרפים החדשים לגשר לא הבין מה ראה וביקש אחר להסביר מה קורה. " אתה רואה את החיה המסכנה ואת האחרים שנמצאים איתו? הן החיות שמעולם לא היה להן בעלים. לפחות הוא נכנס למקלט לחיות; הוא נכנס למקלט בדיוק כמו שאתה רואה אותו עכשיו, חיה זקנה, עם שיער אפור וראייה מעט מטושטשת. אבל הוא מעולם לא יצא מהמפלט, ומת רק לאחר שידע את הטיפול של המלווה שלו שליוותה אותו בזמן שחיכה לעזוב את הארץ. מאחר שלא הייתה לו משפחה שתעניק לו אהבה, אין לו מי שילווה אותו לחצות את הגשר".
החיה הראשונה עמדה לרגע ושאלה: ועכשיו מה הולך לקרות? לפני שהספיק לקבל תשובה, העננים החלו להישבר ורוח חזקה מאוד גרמה להם להיעלם מהעין. הם יכלו לראות אדם בודד, מתקרב לגשר, ובין החיות הזקנות, קבוצה שלמה מהם נשטפה לפתע באור זהוב ופתאום הם חזרו להיות צעירים, חיות בריאות, מלאות חיים. " תסתכל ותבין," אמר השני.
קבוצה נוספת של בעלי חיים שחיכו שם התקרבה אף היא לכביש והורידה את ראשה כשהאדם התקרב. עובר לפני כל ראש, האדם נגע בכל אחד מהם, לאחדים הוא ליטף, ולאחרים היה מפרפר את אוזניהם בחיבה. החיות שהתחדשו הוצבו בשורה מאחוריו והלכו בעקבות האדם לעבר הגשר. אחר כך עברו יחד את הגשר.
" מי זה היה?" שאלה החיה הראשונה. והשני אמר: " האדם הזה היה אוהב חיות גדול ופעל להגנתם. החיות שראיתם מורידים את ראשם כאות כבוד היו אלה שמצאו בתים חדשים בזכות המאמצים של אנשים כאלה. כמובן, כל אלה בעלי חיים יחצו את הגשר כשיגיע זמנם, בכל פעם שאלה שהיו המשפחות החדשות שלהם יגיעו לכאן.
אבל החיות המבוגרות יותר שראית שזכו לעדנה היו אלה שמעולם לא מצאו בית... ומכיוון שלא הייתה להם משפחה, הם לא יכלו לחצות את הגשר. כשאדם שעבד עלי אדמות כדי לעזור לבעלי חיים נטושים מגיע לכאן, מותר להם מעשה אחרון של הצלה ואהבה. הם רשאים ללוות את כל אותם בעלי חיים מסכנים שלא הצליחו למצוא להם משפחות עלי אדמות, כדי שגם הם יוכלו לחצות את גשר הקשת. "
