האשה והזאבים: אגדת דקוטה
אגדת דקוטה ישנה זו מספרת את סיפורה של אישה צעירה ויפהפייה שגרה בכפר אירופאי ילידים. השכנים שלה לא כיבדו אותה. היא נבהלה בקלות וצייתה לכולם ללא עוררין כדי לנסות לזכות בכבודם.
יום אחד, בחור צעיר מהשבט דיבר אליה בחביבות. היא הופתעה מיד מהטיפול הזה כי היא מעולם לא חוותה אותו לפני כן. היא גם נשבה על ידי הצעיר. לאט לאט הם התאהבו ובסופו של דבר הוא ביקש ממנה להינשא לו. אביה של הצעירה הקדיש מעט תשומת לב לבקשה ואישר את איחודם מבלי לחשוב על כך הרבה.
הצעיר הבטיח להתייחס אליה תמיד באדיבות ובכבוד. הוא גם אמר שיאהב אותה עד סוף חייו ויעשה אותה מאושרת. עם זאת, זמן קצר לאחר שנישאו, הצעיר החל להתעלל באשתו החדשה. האגדה מספרת שהוא השפיל והיכה אותה. איש בשבט לא התערב לעזור, אז היא החליטה לברוח ולהציל את עצמה מחייה העצובים.
"כשאתה מתאושש או מגלה משהו שמזין את נשמתך ומביא שמחה, תדאג מספיק לעצמך כדי לפנות לזה מקום בחייך."
-ז'אן שינודה בולן-
בית חדש
הצעירה טיילה בשדות וביערות. היא רצתה להתרחק מבעלה לפני שהוא שם לב להיעדרה והתחיל לחפש אותה. היא בילתה מספר ימים בהליכה עד שהתמוטטה מעייפות במקום נידח.
הילדה נרדמה. לפתע היא שמעה קול והתעוררה. מולה עמד ראש הזאבים המפחיד. היא שמעה על הזאב הזה; אנשים אמרו שהוא פראי ואכזר. עם זאת, מנהיג הלהקה פשוט הביט בה ואז התקרב לאט. הוא אמר לה שהיא יכולה לחיות עם החפיסה שלו אם היא רוצה.
הילדה היססה, אבל משהו בלבה אמר לה שהיא יכולה לסמוך על מנהיג הזאב. היא החליטה ללכת אחריו למקום בו חיכו שאר הזאבים. הם קיבלו אותה באדיבות ובכבוד. האגדה אומרת שאיש מעולם לא התייחס אליה כל כך טוב.
כוח האהבה
לפי אגדת דקוטה, מנהיג הזאב שאל אותה מה היא אוהבת לאכול. היא ענתה שהאוכל האהוב עליה הוא באפלו. אז הוא שלח את הזאבים האחרים לצוד תאו כדי שהיא תוכל לאכול בשר תאו. כמה שעות לאחר מכן, הזאבים החזירו הרבה מזון.
מנהיג להקת הזאבים שאל אותה איך היא אוכלת את הבשר. היא אמרה לו שהיא הרתיחה את זה. כל הזאבים התחילו לחפש את הדברים שהיא תצטרך כדי לבשל את הבשר ולבסוף מצאו את הכלים הדרושים לה.
לאט לאט, האישה הצעירה הפסיקה להיות מפוחדת ולא בטוחה. הזאבים התייחסו אליה בכבוד ובחיבה, עד כדי כך שהיא הצליחה ללמוד לאהוב ולכבד את עצמה. היא הרגישה בבית והפכה לחברה נוספת בלהקה.
יום אחד, מנהיג הזאב ביקש לדבר איתה שוב. הוא אמר לה שבני האדם מתכוננים להתחיל בציד תאואים. הוא אמר שאם להקת הזאבים תפריע להם, בני האדם בוודאי יהרגו אותם. אגדת דקוטה מספרת שמנהיג הזאב ביקש מהצעירה עזרה כדי להימנע מסכנה.
ערך הכרת הטוב על פי אגדת דקוטה
הצעירה הגיעה למסקנה שהיא תצטרך להתערב בבני האדם למען הזאבים. היא התעוררה עם עלות השחר והחלה ללכת חזרה אל השבט שלה. היא הגיעה לראש גבעה וראתה את קבוצת הציידים שעקבה אחר התאו. הם ראו גם אותה והתקרבו. אחד הגברים זיהה אותה וסיפר לה לאחרים.
עבר הרבה זמן, יותר משלוש שנים. אמה ואביה של הצעירה היו מרוצים מהחדשות. הם התגעגעו לבתם. הם לא הבינו כמה הם אוהבים אותה עד שהם איבדו אותה. הצעירה ביקשה מהקבוצה לחסוך מהזאבים מהציד שלהם.
כדי לשכנע אותם, היא סיפרה להם מה עשו לה הזאבים. היא גם ביקשה מהציידים לתת לזאבים חלק מהשפע מהציד. הם קיבלו.
אגדת דקוטה אומרת שאחרי כמה ימים של ציד, הלוחמים חזרו עם חלק ממה שהם הרגו. הצעירה טיפסה לראש הגבעה ויללה, בדיוק כמו זאב אמיתי. כשסיימה, היא התרחקה מהבשר. ואז, אלפי זאבים באו לאכול את האוכל שבני האדם השאירו להם. הילדה חזרה הביתה וכולם ראו שהיא כבר לא הילדה הפוחדת שהכירו פעם.