להיות במקום להופיע
בעולם בו אנו חיים, אנו מותקפים ללא הרף על ידי תקשורת מוגזמת והאדרה שיטתית של האגו.
כולם רוצים שתהיה לו תיאוריה מצוינת על כל דבר, כל מעשה של חסד או אלטרואיזם בא לידי ביטוי במדיה החברתית או בשקע אינטרנט כלשהו; כאילו טוב לב וגישה אזרחית צריכים להיות מוכרים בפומבי, כאילו לא יעלה על הדעת לשמור את זה לעצמי.
אינספור אנשי מקצוע בתחום הספורט, האמנות והפוליטיקה מגלים יותר ויותר עניין בהפגנת כריזמה, השגת עוקבים והרלוונטיות הציבורית שלהם.
לפני כמה מאות שנים, הרצון של היוונים לאלמוות הובן כביצוע פעולה הרואית שתתעלה מעל כל הזמן. אבל הם התעניינו בפעולה בפני עצמה, והאגו שלהם לא ניזון עד שהוכר ערכם הלגיטימי על כך שפיתחו פעילות אינטלקטואלית או אסטרטגית שראויה לתגובה כזו.
כיום, כולם עוסקים בהכרה ציבורית, על המחשבות, המעשים ושאר התהליכים הרגילים בחייו של אדם (החתונה הכי מדהימה, ההריון הכי חמוד, ארוחת הערב הכי טעימה למראה). הם מודאגים מעומס של חברים ועוקבים שלעולם לא יופיעו כדי לדבר איתך על משהו פרטי או רציני.
"תהיה עצמך; כל השאר כבר תפוסים."
- אוסקר ויילד
אומרים שהאושר אינו אמיתי אלא אם כן הוא משותף, אבל בעולם של היום, אנחנו כל הזמן חולקים את הרגעים שלנו עם אחרים, ובאופן מעניין, נראה שיש לנו פחות אושר אמיתי. אנחנו מפסידים משיחה טובה שאינה כרוכה בדיבור על ההישגים שלך או על מעשי גבורה, אלא אינטימיות אוהבת עם סודות מהלב, אינטימיות כל כך יפה שאפשר לחלוק אותה רק עם מעטים.
חלק מהאנשים המומים מכל ההופעות הכוזבות, מהאגו, בכך שהם אומרים לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע ובוחרים באמנות שאינה בשימוש: אמנות חוסר המשמעות. זה לא חוסר משמעות מאולץ, אבל פשוט יש אנשים שמגיעים לנקודה בחייהם שנמאס להם להרשים אחרים ולהתרשם.
הם בוחרים לחוות שמחה ללא החרדה מהרצון להיות במקום אחר, בנקודת זמן אחרת כלשהי; הם רוצים לגדול, לקרוא, לצפות בסרטים שאינם בהכרח מומלצים, ויש להם מסורות משלהם מלאות באלגנטיות ועוצמה. בקיצור, אכפת להם להיות, לא להופיע.
הם מסוג האנשים שאנו לא מוצאים לעתים קרובות; שכאשר אנו איתם, איננו צריכים לחלוק איתם את העבר שלנו כי החוויה כל כך אינטנסיבית שאין מספיק זמן או עניין להראות אותה לאחרים. הגלריה לא נראית להם מושכת.
הם פשוט ממשיכים להסתכל עליך יותר ויותר בתובנה, ולא מאמינים בכל הילה של "שלמות" שעשויה להיראות מקיפה אותך. הם אוהבים להקשיב ולחשוב. הסופרת המדהימה מילאן קונדרה, חקרה את ההנאה שב"חוסר המשמעות" בכתביה. היא דנה בשלווה, ברוגע ובקלילות של ההוויה, ויצירותיה מומלצות לקריאה לכל מי שמרגיש המום ממנת יתר של מידע.
אולי יהיו רק מעטים מכם, אבל תמצאו שלווה ורוגע, וכיף גדול בשמירה על חייכם קצת יותר פרטיים, ובידיעה שהפרסונה שלכם לא איבדה לחלוטין את מהותה כאשר אתם מתמודדים עם התעקשות עזה להרהר באחר. האגו של אנשים.
שמור כמה דברים לעצמך, כך שכאשר מערכת היחסים האחת והאחת שאתה כל כך משתוקקת אליה היא חסרת קסם ומסתורין, והצעת את כל השאר ובסופו של דבר בלי כלום, עדיין יש לך כמה טריקים בשרוול.
