זה לא מה שאתה אומר, אלא איך אתה אומר את זה
ב"הנסיך הקטן" נאמר ש"השפה היא המקור לכל אי הבנות". זה ביטוי חכם מאוד אם ניקח בחשבון שזה בכלל לא קל להפוך את המחשבות שלנו למילים ולהביע אותן בצורה שהדובר שלנו יכול להבין.
למעשה, המסרים שלנו לעולם אינם מובנים ב-100%. אם מישהו אומר, למשל, "אני מאוהב", הם מתכוונים למציאות שקשה מאוד לאדם אחר להבין באמת.
"אני מאוהב" יכול להיות מילה נרדפת להתרגש, ליצור קשר הדוק מאוד עם בן הזוג או פשוט להרגיש מאוד נמשך לאדם אחר. היינו צריכים להכיר מישהו טוב מאוד כדי לדעת למה הם מתכוונים כשהם אומרים "אני מאוהב".
מצד שני, מילים אינן המקור היחיד לתקשורת, כי הן מלוות בעמדות, מחוות ותנוחות. אתה יכול להגיד משהו עם הלשון שלך ומשהו אחר לגמרי עם הטון, המבט והגישה הכללית שלך. לפיכך, ללמוד כיצד לתקשר את המחשבות שלנו היא צורת אמנות אמיתית.
מה שאתה אומר...
האתגר הגדול ביותר בכל הנוגע לתקשורת מתעורר כאשר אנו מדברים על העולם הפנימי שלנו. במיוחד לגבי הרגשות, הרגשות או התפיסות שלנו. מלבד העובדה שלא קל לתאר את כל זה במילים, אי אפשר להתעלם מהתגובה שאנו מצפים מהמאזין שלנו. כדי לתקשר משהו, אנחנו תמיד לוקחים בחשבון את התגובה שאנחנו מייצרים אצל המאזין שלנו.
אנחנו לא מתקשרים רק כדי להעביר מידע, אלא אנחנו בעיקר מחפשים להשפיע על המאזינים שלנו. אנחנו רוצים שיאמינו, יעריכו אותנו, יאשרו ויבינו אותנו.
אבל לפעמים אנחנו גם מבקשים שיפחדו או יצייתו לנו. או שאנחנו רוצים שיתנו לנו לכפות את עצמנו או שירגישו פגועים או פגועים. לפעמים אנחנו מודעים לזה ולפעמים לא. עד כמה שזה נראה מוזר, לפעמים המטרה שלנו כשאנחנו מתקשרים היא ליצור בלבול. לא כדי שיבינו אותנו, אלא כדי שאנשים יפסיקו להבין אותנו.
מה עומד מאחורי מה שאתה אומר?
זו בדיוק הכוונה שמגדירה את המהות של כל מסר. אתה יכול להחמיא למישהו כדי להכיר במעלות שלו, אבל אתה יכול גם להחמיא למישהו כדי להפוך אותו לפגיע יותר לאיזושהי מניפולציה שאתה רוצה להפעיל.
אולם כוונה זו, פעמים רבות, אינה ברורה אפילו לעצמנו. אנחנו חושבים שהמטרה שלנו היא " לגרום למישהו להבין את הטעות שלו", אבל לא שקלנו את האפשרות שהאדם השני עשוי להיות צודק.
אנחנו חושבים שהמטרה היא להפשיט את הרגשות שלנו, אבל אנחנו מתעלמים מהעובדה שעמוק מאוד בפנים מה שאנחנו באמת מחפשים הוא חמלה ואישור מחדש. ואם לא נשיג אותם, אנחנו בטוחים שהם לא הבינו מילה אחת ממה שאמרנו.
מעבר למילים שאתה אומר
תקשורת אנושית היא תהליך מורכב, שיש בו גם מידה מסוימת של טעות. זה לא תלוי רק במילים שבהן אנו משתמשים כדי לומר דברים (אם כי אלה חשובים מאוד), אלא גם בכמות אינספור של גורמים חיצוניים.
צריך לקחת בחשבון את הרגע, המקום והמאזין. אבל בעיקר, צריך להשקיע מאמץ גדול כדי לוודא שאנחנו באמת אומרים את מה שאנחנו רוצים להגיד. בני אדם מתקשרים כל הזמן. עם ההבעות על הפנים שלנו, איך שאנחנו מתלבשים, הדרך שבה אנחנו הולכים, המבט שלנו ועוד דרכים רבות אחרות.
חלק ניכר מהמסרים שלנו משתחררים באופן לא מודע. כשאנחנו אומרים שמישהו נותן לנו אווירה רעה, זה כנראה בגלל שהוא תקשר עם המחוות והעמדות שלו שהם כנראה לא מהימנים. כך גם הפוך. הדברים שאנו מתקשרים כל הזמן על עצמנו יוצרים את התקדים לקשרים בונים, הרסניים או ניטרליים.
מתקשר באמצעות חיבה
בכל הנוגע לקשרים החשובים בחיינו, נושא התקשורת הופך רלוונטי יותר. קשרים הדוקים מלאים באלמנטים תקשורתיים. מילים, שתיקות, מבטים, לכל דבר יש משמעות.
אז זה הופך להיות חשוב מתמיד עבורנו לייצר מנגנונים כדי שמסרים יוכלו לזרום בצורה בריאה. כדי להשיג זאת, חשוב למגר הרגלי תקשורת מסוימים ולטפח אחרים.
בעיקרון, חשוב ללמוד כיצד לתקשר בחיבה. רמז למה שאנו מרגישים, בצורה ברורה ככל האפשר והימנעות מההרגל ההרסני להתייחס למה שהאדם האחר מרגיש. איך אתה יודע מה מישהו אחר מרגיש, אם בוודאי אתה אפילו לא ממש יודע מה אתה מרגיש בעצמך?
תקשורת אגרסיבית תמיד משאירה פצעים עמוקים. החברים היחידים לכעס חייבים להיות שתיקה והפסקות. אם לא, סביר להניח שתשחית את מה שבאמת התכוונת לומר.
תקשורת טובה דורשת שלווה ורלוונטיות. מצא את הזמן, המקום ומצב הרוח המתאימים לגשת לנושאים קשים. תן לחיבה שלך לזרום באופן ספונטני כשאתה רגוע ופתוחה לאחרים.
למעשה, מה שמפריע לתקשורת שלך הוא לא מה שאתה אומר, אלא איך אתה אומר את זה. ומה שמעשיר קשר חשוב הוא העדינות לבחור את הדרכים הטובות ביותר לספר לעצמנו ולאחרים מה אנחנו מרגישים וחושבים.
