מעבר לשקט

אם אתה אחד מהאנשים האלה שיש להם מה להסתיר מאחורי השתיקה לכאורה שלך
אם אתה אחד מהאנשים האלה שיש להם מה להסתיר מאחורי השתיקה לכאורה שלך, אולי שמת לב כמה קל ללכת מבלי לשים לב.

האם אתה אדם שקט ושמור בדרך כלל? אולי אתה מראה את עצמך בגלוי לאחרים, אבל זה רק הופעה פשוטה. כשאתה עומד מול משהו חשוב אתה מקים קיר.

יש הרבה אנשים שמעדיפים להקשיב ולא לדבר. הם נראים ביישנים, אבל לא. הם אנשים מאוד ידידותיים שמושכים אותך על ידי הביטחון שהם נותנים לך, אבל מסתירים משהו עמוק בתוכם. משהו שכואב, משהו שרק הם סובלים בשתיקה.

לפעמים, אם לומר הכל... די בשקט.

אולי פגשת מישהו שעונה על המאפיינים האלה, או אולי אתה בעצמך אחד מהם. קשה להבין אותם או להיות מודעים אליהם מכיוון שהם נעלמים לחלוטין.

סובל בשתיקה

אם אתה אחד מהאנשים האלה שיש להם מה להסתיר מאחורי השתיקה לכאורה שלך, אולי שמת לב כמה קל ללכת מבלי לשים לב. אנשים מקובעים באלה שמושכים תשומת לב, אנשים שמראים את אישיותם החזקה, שבולטים מהאחרים. עם זאת, אתה אדם שיודע שאתה יכול להעמיד פנים טוב מאוד כי אף אחד לא ישים לב. אף אחד לא שם לב אליך.

זה לא אומר שאתה לא חשוב לאף אחד. אתה יודע טוב מאוד שזה לא כך. אבל אחרים אינם רגישים מספיק כדי לפקוח את עיניהם ולראות מעבר לחזית הפשוטה הזו שהצבת.

חיוך יכול לגרום לכולם להאמין שאתה מאושר והכל הולך ממש טוב. אבל תאמין לי, מישהו לא יאמין לחיוך הזה שמנוגד לעיניים שלך אפילו לדקה.

אנחנו מאמינים שאף אחד לא מסתכל, שכולם עצומים, עד שאנחנו מבינים שמישהו צופה בנו בשקט על ידי קריאתנו.

אולי פגשת מישהו שפנה אליך, חושד שמשהו לא בסדר. זה יכול להיות קרוב משפחה, חבר או מישהו (מורה, שכן) בעל רגישות גבוהה.

אם אתה לא נותן מספיק אמון באדם הזה או לא מעסיק אותו במיוחד, אז הם יקבלו את ה"אני בסדר", "אין שום דבר רע ", "זה לחץ " שלך ויעזבו. כמובן, כל זה תוך כדי ידיעה שזה לא נכון.

הוצא את כל האשפה שיש לך בפנים

משהו שכואב, משהו שרק הם סובלים בשתיקה
משהו שכואב, משהו שרק הם סובלים בשתיקה.

יש אנשים שהם כמו אגרנים בחייהם הרגשיים. הם צוברים זבל רגשי ודברים שליליים עד לאותו רגע שבו הם סוף סוף מתפוצצים. כל אחד מאיתנו שונה. ככל שננסה לא להדחיק רגשות, אם זה בטבע שלנו, נעשה זאת. כמובן שאנחנו יכולים לשאוף לעשות את ההיפך, אבל רק על ידי מאמץ אמיתי, למרות שזה קשה.

אנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר עם השתיקה ממנה סובלים אנשים רבים. עד כמה שהאחרים יהיו אדיבים ואמון ככל שיש להם, קשה להם להרפות מכל מה שיש להם בפנים. למה כל כך קשה להגיד מה קורה איתם? למה, אם אתה אחד מהאנשים האלה, זה "אני רוצה, אבל אני לא יכול"?

זה לא שמה שיש להם להגיד זה משהו רציני, אבל לפעמים הם פשוט לא יודעים איך להתבטא. יש אנשים מאוד רגשיים, שמרגישים הרבה ולהביע הכל זה כמעט בלתי אפשרי.

זה לא אותו דבר לחוות או לחיות סיטואציה כמו לספר עליה. זה לא שזה משהו שהם לא יכולים להגיד או משהו שיגרום להם להיראות רע. זה פשוט לא לדעת איך להתחיל ואולי הסיפור הוא פשוט מאוד מאוד ארוך לספר.

בואו נזכור שאנשים כאלה שומרים דברים מזמן לעצמם. זה מרמז שעברו הרבה, מבלי להיות מודעים לכך.

"הייתי רוצה לספר לך הכל, להיות כנה איתך, אבל אני חושש שתסתכל עליי כאילו הייתי משוגע ואני לא אתן לעצמי להרגיש פגיע שוב מול אף אחד"

-בעילום שם-

להיות פגיע זה משהו שהאנשים האלה מפחדים ממנו כי הם כבר נתנו לבטוח במישהו בעבר ולא הרגישו שמבינים אותם, ואנשים רבים אפילו חשבו שהם לא בסדר בראש.

כל זה עובר בראשם של אנשים שסובלים מאחורי שתיקה. הם פגיעים ונושאים עומסים כבדים יותר ממה שכל אחד מאיתנו יכול לסבול.

חשוב אם אתה אחד מהאנשים האלה, ללמוד לקחת את כל מה שיש לך בדרך זו או אחרת; או בהדרגה אם יש צורך או בפתאומיות אם אתה צריך כך. אבל, תוציא את זה. כמו שחבר שלי אמר פעם, "אם לא תוציא את זה, בסוף זה יתחיל לדגום".

גם לצבירת שתיקות יש מחיר

לפעמים שתיקה, כתגובה, מתפרשת בדרך כלל כזלזול. אם נחשוב על האמרה המסורתית: "אין בוז גדול יותר מאשר לא לתת... עוד»