בחושך, אנשים "נאורים" מנחים אותנו
בתקופות של חושך יש תמיד אנשים "נאורים" שידריכו אותנו. הם כמו אור השמש הפוגע בחלון ראווה. הם מעוררים בנו השראה ומעניקים לנו תקווה כאשר אנו מאבדים כיוון, עשתונות ומצפני צפוני חיינו. אנשים נאורים הם תרופה ללב בעתות מצוקה.
אנחנו יכולים לאהוב את העצמאות שלנו, את עצמנו הגאה. עם זאת, כאשר יש סערה בחוץ, במוקדם או במאוחר, עצב מתחיל לדלוף פנימה. פחד, נדודי שינה וחוסר ודאות, מוקלים רק על ידי תמיכה רגשית, אמפתיה וחיבה צפים.
"לפעמים האור שלנו כבה אבל הוא נדלק על ידי אדם אחר"
- אלברט שוויצר-
ובכן, הנה מידע מעניין. הפסיכולוגיה החברתית מגלה שתמיכה רגשית היא אמנות שלא כולם יודעים להציע בצורה ראויה. להפתעתנו הרבה, מדי פעם, אנשים שהכי אוהבים אותנו נותנים לנו תשומת לב לא פרופורציונלית, מה שמייצר תחושה של תלות פסיכולוגית, של חוסר יעילות או חולשה.
התמיכה היעילה ביותר היא נוכחת תמידית, עדינה, מקיפה ואותנטית. אין "תורמים" ו"מקבלים" של חיבה. זוהי הדדיות זורמת, עדינה ומופלאה.
אנשים שוחקים ו"נאורים" אנשים
כולנו יודעים מהי אמפתיה והשפעתה על היחסים היומיומיים שלנו. כאשר אנו מתמודדים עם מישהו שאינו מסוגל להתחבר לאחרים, עם ניואנסים תוקפניים, עוינים ואפילו הרסניים מסוימים, אנו אומרים לעתים קרובות "לאדם הזה אין אמפתיה ".
סיימון ברון-כהן, פרופסור באוניברסיטת קיימברידג' ומומחה לפסיכופתולוגיה, מגדיר את התכונות הפסיכולוגיות הללו כ: "אמפתיה שוחקת". לדבריו, התנהגות זו מתעוררת כאשר פרט, לא רק מפסיק "להתחבר" עם השכן, אלא גם שוחק, מערער ומרסק, באיטיות מתמשכת, את הקרובים אליו/לה.
בצד הנגדי, אנשים 'נאורים'. יותר מאשר לראות בהם אישים בעלי אצילות וטובות רבה, אנו יכולים להגדיר אותם כגברים ונשים ש"יודעים להיות ולתת להיות". מנחים של הרמוניה פנימית, סבבים רגשיים שאוספים את החלקים השבורים שלנו כדי להזכיר לנו, שוב, כמה יפים וחשובים אנחנו יכולים להיות.
מאפיינים פסיכולוגיים של אנשים "נאורים".
בהתחלה הסברנו שנתינת תמיכה היא בעצם אומנות שלא כולם יודעים לתרגל. לדוגמה, דבר שכדאי לזכור הוא שבזמן שהתורם מבדיל את עצמו בבירור מהמקבל, עלולות להופיע מדי פעם אי נוחות. הנמען עלול להרגיש "חייב" או להיות תלוי בתורם שנהנה מתפקידו המטפל.
אנשים "נאורים", בינתיים, לא לוקחים על עצמם תפקיד כמטפל. הם מנחים. הם מבינים איך להיות בלי לשלוט. לא שופט ומפעיל בכל רגע תשומת לב מתמדת כדי שהאחר לא יפתח התקשרות.
הם מומחים ביצירת צמיחה אישית אמיתית. הם מכבדים את המרחב של אחרים ויודעים להגן על פרטיותו של האחר בעת הצורך. הם תמיד עדינים. יש להם יכולת יוצאת דופן להזכיר לנו מי אנחנו. הם דואגים, הם מביאים חיוביות, עידוד ותקווה.
איך ללמוד לתת אור? כיצד להציע תמיכה רגשית אותנטית?
אנשים "נאורים" מנחים אותנו בעת צרה. הם מלווים אותנו בזמנים טובים ומעוררים בנו השראה ביום יום. זה משהו שכולנו יודעים. כעת, האם נוכל להציע את התמיכה באותה איכות ואותנטיות?
"אם תדליק מנורה עבור מישהו אחר, זה גם יאיר את הדרך שלך."
-בודהא-
תאמינו או לא, להציע תמיכה רגשית זה לא קל. אדם זקוק לידע עצמי עמוק מאוד של הרגשות שלנו ושל ביזור ה"אני" הזה.
מפתחות לפיתוח תמיכה אמיתית
יש אנשים שמצליחים להזדהות עם האחרים אך לעולם לא מפתחים אמפתיה קוגניטיבית. זה לא רק עניין של "להרגיש" את מה שהאדם שלפני חווה. אני חייב גם להבין אותו/ה.
במקביל, יש לפתח דיוק מודגש. אנחנו מדברים על היכולת הזו להסיק נכון את המצב הנפשי של האדם האחר. כדי לעשות זאת, עליך לדעת לשאול את השאלות הנכונות. לא לשפוט בקול רם. הקשב טוב. הימנע מהגברת החרדה של האדם האחר באמצעות ביטויים קלאסיים כגון "זה כלום" "זה יכול להיות יותר גרוע".
יחד עם זאת, עלינו לזכור כי עבור אלה שממש רע, המשפטים הטובים האופייניים של "אני כאן אם אתה צריך אותי" או "אתה יכול לסמוך עליי" אינם מועילים במיוחד. יותר ממילים אתה צריך עובדות אמיתיות, מוחשיות וגלויות שמדגימות זאת.
אנשים "נאורים" הם בעלי מילים מעטות, אך מעשים גדולים. הם יהיו לצידך לפני שתבקש. הם יקראו בעיניך את הצרות שלך, את העצב שלך. לסיכום, מה שאנו מבינים לפעמים בתמיכה הוא לא באמת כך. תמיכה טובה מבוססת על אמירת הדבר הנכון, אבל גם על עשיית מה שמתאים, באמצעות מעשי חסד קטנים ועניין כן.
