מה הקשר בין בודהיזם לאגו?

בודהיזם ואגו הם שני מונחים בלתי נפרדים. מי שרוצה להיכנס לבודהיזם, אחד הנושאים הראשונים שהם צריכים להתייחס אליו הוא האגו. מי שרוצה לברר על האגו, אז אחת הדוקטרינות הפילוסופיות והפסיכולוגיות העמוקות ביותר שימצאו תהיה הבודהיזם.

אז מה ההבדל בין בודהיזם לדתות הידועות ביותר ביחס לאגו? פשוט מאוד, חוסר הקיום המובנה שלו. כלומר, לפי הבודהיזם, אנחנו לא קיימים כפי שאנו חושבים שאנו קיימים.

אפשר לומר שחלק גדול מהידע הבודהיסטי מתמקד בהדיפת האגו. יש אמונה שצריך להשמיד את האגו. עם זאת, זה לא לגמרי נכון.

האגו תופס כרגע עמדה מרכזית השולטת ושולטת בחיינו. הבודהיזם אומר לנו לתת לו תפקיד של שר או יועץ. אין ספק שלכולנו יש שם, אמונות ומנהגים, אבל אם האגו שולט בנו, אז מה שנעשה זה לתת לו זהות קבועה.

עם זאת, אם נשים אותו במקומו הראוי, יהיה לנו יותר חופש מהתניה, ולכן נהיה אנשים מאושרים יותר.

מה האגו?

מהרגע שאנחנו נולדים, האגו שלנו מתחיל להתפתח. כל מה שאנחנו וכל מה שאנחנו מזדהים איתו יוצרים את האגו שלנו. הלאום שלנו, השם, החברות בקבוצות שונות, אמונות וכדומה... כל אלה יוצרים את זהותנו. אנחנו צוברים את כל המידע הזה דרך הזיכרון שלנו והופכים אותו ל"עצמי" שלנו. עם זאת, הבודהיזם אומר לנו שזה לא ממש כך.

לפי הבודהיזם, האגו הוא התפיסה השגויה של ה"עצמי" כישות הקיימת בפני עצמה. זה הרעיון של הטבע האינהרנטי של האגו. זוהי ההשקפה של "עצמי" של מוח שלא הבין את מושג הריקנות. מה זה ריקנות? זה היעדר הקיום המובנה של כל הדברים.

כפי שאמר המאסטר זן בודהיסטי לינג'י לתלמידיו, " חברי, אל תטעו. לכל התופעות, בין אם הן עולמיות או על-עולמיות, אין טבע משלהן. כולן טרם נולדו, ולכן הן רק כינויים, שמות ריקים. הביטוי 'סתם ייעוד' הוא, כשלעצמו, ריק. למה אתה רואה אמת בשם? אם כן, אתה טועה".

ייתכן כי אתה קורא על מושג הריקנות בפעם הראשונה, ואולי תמצא את זה קצת מורכב להבנה. חקר הקשר בין אגו לבודהיזם הוא הרפתקה שמזמינה אותנו לגלות מונחים חדשים ולשנות או להבהיר מעט את המשמעות של כמה מונחים שאנחנו כבר מכירים. לפיכך, בואו נסתכל על הרעיון של האגו כדי להבין טוב יותר את שני המושגים הללו.

מחפשים את האגו: איפה הוא? מי אני?

• זה על שמך? התשובה היא לא. אנשים יכולים לקרוא לך בשמות שונים וזה לא ישפיע על ההוויה שלך.
• זה בלאומיות שלך? לא, זה לא. בקלות היית יכול להיוולד במדינה אחרת לגמרי.
• האם זה במחשבותיך? כאן אנחנו נכנסים למים קצת יותר בוציים. רבים טוענים שאנחנו מה שאנחנו חושבים, מכיוון שממחשבותינו מגיעה פעולה. עם זאת, היום, אתה יכול לחשוב דבר אחד ומחר אחר. אז מחשבה עשויה להימשך זמן קצר או זמן רב, אבל אתה לא המחשבה הזו. כמה פעמים שינית את דעתך? כמה פעמים חשבת שיש לך ערך מועט, אבל הסובבים אותך, והסביבה שלך, עזרו לך לראות שההפך הוא הנכון?
• האם זה במעשיך? ובכן, לא תמיד אתה מבצע את אותן פעולות. אתה עושה טעויות ולומד. אתה יכול לחזור על אותה פעולה שוב ושוב, אבל עדיין יש לך את הפוטנציאל לשנות את ההתנהגות שלך. אז, אין שום פעולה אינהרנטית שיכולה להגדיר אותך, מכיוון שהיא גם משתנה.
• האם זה בתרבות או בחברה שלך? ובכן, היית יכול בקלות להיפגע מתרבות כזו או אחרת. זה אקראי. חוץ מזה, למרות התרבות שלך, יש לך גם דרך חיים ודרך חשיבה משלך. כשאתה מטייל, קורא, עושה מדיטציה או לומד, אז זה יכול לשנות דברים בך, ובתמורה, זה ישנה את ההתניות החברתיות והתרבותיות שלך.

איפה האגו שלך?

אז זה בגוף שלך? היכן בגוף שלך יהיה האגו שלך? האם הגוף שלך אתה? אם יום אחד היית עושה תאונה ואיבדת את הרגליים, היית עדיין עצמך? כמובן; חוסר הרגליים שלך לא ישנה את מי שאתה. האגו שלך לא יכול להשתנות רק בגלל שאין לו רגליים. לפיכך, גם האגו שלך לא נמצא בגוף שלך.

אז איפה האגו שלי? מי אני באמת?

אגו והיקשרות

כפי שאמרה החכם ההודי שאנטידווה בספר Bodhisatvacharyavatara: "כאשר יצורים רגילים תופסים תופעות, הם רואים אותן כאמיתיות ולא כאשליה". זה מה שהמודטים ואנשים רגילים חולקים עליו. אז, לאט לאט, אנחנו מתקרבים למושג המדויק יותר של ריקנות ואגו.

אם נסתכל על שולחן, נחשוב, "זהו שולחן". אבל כאן נכנסות לפעולה שתי רמות ניתוח: הרמה היחסית והרמה המוחלטת. ברמה היחסית אפשר לומר שכן, אכן יש לפנינו שולחן.

אולם, כרמה מוחלטת, השיח משתנה. אם נסתכל היטב על הטבלה, נוכל להתחיל לפרק אותה: זה בעצם ארבע רגליים שמחזיקות קרש. אם נפרק את השולחן, איפה השולחן? אין שולחן. אם נחבר את החלקים בחזרה, בתיאוריה, יש לנו שוב את הטבלה.

דוגמה זו מראה שאנו נותנים את הזהות של שולחן לסט של ארבע רגליים וללוח הממוקם ומותקן במיקום מסוים. אבל זה עדיין ארבע רגליים וקרש. הדוגמה הפשוטה הזו יכולה לחול גם על האגו.

נאחזים באגו שלנו

כאשר אנו תופסים את עצמנו בצורה סטטית ובלתי משתנה, אנו נאחזים באגו שלנו. במילים אחרות, אנחנו מתחברים אליו. אגו והיקשרות הולכים יד ביד. כשאנשים אומרים "ככה אני", זה לא יותר מהצהרה על המעט שהם מבינים לגבי אפשרות השינוי שיש להם.

כאשר אנו מתחברים לאגו שלנו, הזהות שלנו מתחזקת, ועם אפשרות קטנה לשינוי. עם זאת, הכל יכול להשתנות. כאשר אנו משחררים את הנפש מזהות סטטית, אז אנו פתוחים לשינוי ולנסיבות חיצוניות. כך, עוצמת הסבל שלנו פוחתת.

אגו, אנוכיות וריכוז עצמי

היבט חשוב נוסף הוא שהאנוכיות והאגוצנטריות נולדים מהאגו. כאשר אנו תופסים את העולם מתוך האגו הסטטי שלנו, אנו רוצים שכל מה שקורה יתאים לציפיות שלנו ולרעיונות שלנו לגבי מה שצריך לקרות.

"זה איך שאני והדברים צריכים להיות כפי שאני מאמין שהם צריכים להיות". מהאגו עולה אגוצנטריות. כלומר, הכל חייב להיות כפי שאני מאמין שהוא צריך להיות. אם משהו שונה מהציפיות שלי, אז אני סובל וכועס. גם אנוכיות מתגלה. במוחנו הפכנו לשמש, מתוך אמונה שכל הדברים סביבנו הם רק אלמנטים שצריכים להסתובב סביבנו.

כפי שאמר הפסיכותרפיסט, הסוציולוג והתיאולוג אנריקה מרטינס לוזאנו: "הגפן והענפים, העץ והענף, הם אחד או שניים? ענף יכול לומר בצדק: "אני ענף", וגם: "אני עץ": עם זאת, הם אינם "אחד" או "שניים", הם "לא-שתיים".

הוא גם מניח ש"בהינתן חוסר היכולת של המוח להבין את ה"לא-שניים", אם אחד רוצה לגשת לא-דואליות אז הוא צריך להשתיק את המוח, לעבור מ"מחשבה" ל"תשומת לב". אז ניתן לראות ש "הפרדה היא רק יצירה נפשית", ושחוץ מכלום, שום דבר לא קיים באמת".

אני והשאר

מה מרטינס לוזאנו מנסה לומר לנו? הוא אומר שהאגו תופס הכל בנפרד: "אני... והשאר". עם זאת, במציאות, אין צופה, אין פעולה של התבוננות ואין אובייקט נצפה. כל מה שקיים הוא תודעה, אבל המחשבות שלנו מזהמות את תפיסת המציאות שלנו.

בדרך זו, עקב כל המחשבות וההתניות שלנו, אנו תופסים את העולם מתוך אגו שיצרנו לאט לאט. עם זאת, הבודהיזם אומר שזהו אגו מלאכותי. הם אומרים שזה אגו שלא קיים ככזה, אלא, הוא מורכב מהיבטים רבים ושונים, ויתרה מכך, כולם ניתנים לשינוי.

בודהיזם והאגו: השתקפות אחרונה

אנטוניו בליי אמר, "יש רק מציאות אחת. אבל אנחנו לא חיים אותה ישירות. אנחנו חיים אותה דרך התודעה שלנו, והמוח מחלק אותה. כשהיא רואה את המציאות, היא קוראת לה "עצמי", כשהיא רואה אותה בחוץ, הוא קורא לו "העולם"; וכאשר הוא רואה אותו למעלה, הוא קורא לו "אלוהים".

מרטינס לוזאנו נותן לנו רמז לכך: "נסה להרפות מההגבלות שהובילו אותך להסתגר (ולצמצם את עצמך) במוח שלך. מה אתה כאשר, במקום לחשוב על עצמך, אתה פשוט נוכח לעצמך? ה'עצמי' שלך נולד מהמוח. השתיק את המוח ותבחין איך ה'עצמי' מתמוסס; זה היה רק צורה".

אגו ובודהיזם הם, ללא ספק, שני מושגים שהולכים יד ביד. אם תחליט להעמיק, תבין שיש אופק חדש בחייך. דרך חדשה להתייחס לעצמך ולאחרים. אתה תצא לדרך לדעת מה הם החיים בצורה שונה, חדשה ומעשירה.