השאיפה לרצות יכולה להיות הנפילה שלנו

עצמו עיניים ודמיינו את ארץ לעולם לא. וונדי היא ילדה שדואגת לדמויות הסיפור באותו עולם פנטזיה. היא מסוגלת לעשות מה שפיטר פן לא מעז לעשות, שלוקח על עצמו סיכונים ואחריות מנסה לרצות אבל הוא תמיד ברקע. פקח שוב את עיניך; זה מזכיר לך משהו, לא?

זו מטאפורה שמראה באיזו תדירות אנחנו מנסים לרצות אחרים, שוכחים את עצמנו ואת מה שאנחנו באמת מייחלים לו. בצורה כזו, מקובל מאוד להגיד כן לבקשות שהן לכאורה טריוויאליות, כמו לשתות קפה עם אדם כשלא בא לנו או הצעות חשובות יותר כמו להתחתן, ללמוד לקריירה מסוימת או להביא ילדים לעולם.

אנחנו בוחרים בדרך שבטווח הקצר נראית קלה יותר, נמנעים מעימותים ומתעלמים ממה שאנחנו רוצים. אנחנו מעדיפים לשלם את המחיר במקום להוסיף ויכוח או דאגה לימים הלחוצים שלנו ממילא. עם זאת, מה שאנחנו באמת עושים זה לזלזל במחיר שעלינו לשלם בטווח הארוך כי נכנענו.

אנחנו מפחדים להגיד לא ובוחרים לרצות, כדי לא להידחות או מחוץ לקבוצה או לא לאכזב מישהו. אבל מה קורה לנו?

אמונה לא הגיונית: אני צריך אהבה ואישור

הפסיכולוג אלברט אליס, שיצר טיפול רגשי רציונלי, מדבר על אחת עשרה אמונות לא רציונליות נפוצות שמפיצות ומבודדות את כל המחשבות והרגשות האחרים שחיים בדרך כלל במוחנו. הם הופכים את האופק למקום חשוך ופותחים את הדלת לתחושת אי נוחות חסרת משקל.

אחת האמונות היא זו: "אני צריך את האהבה והאישור של כל הסובבים אותי" או "אני חייב להיות נאהב ולקבל את האישור של כל האנשים החשובים סביבי." בדרגות שונות, אמונה זו מתבססת כמעט בכל ראש והיא זו שמובילה אותנו לרצות לרצות אנשים אחרים.

זו אמונה לא רציונלית כי זה בלתי אפשרי לקבל אישור על ידי כולם. אם אנחנו צריכים שאחרים יאשרו אותנו כל הזמן, תמיד נדאג אם הם יקבלו אותנו או לא ובאיזו מידה אנשים אוהבים אותנו.

זה לא ריאלי לחשוב שכולם בעולם יחשבו שאנחנו נחמדים. מצד שני, אם כל האחרים יאשרו אותנו ידרוש מאמץ כה גדול שנצטרך להשאיר מאחור את הצרכים שלנו.

אנחנו צריכים לבטל את הצורך המופרז שלנו באישור ובאהבה. במובן זה, יותר מתאים לך לחפש אישור למעשיך ולהתנהגויות שלך מאשר לעצמך.

אנשים שמנסים לרצות

אדם נעים נוטה לספק או להעניק הנאה למישהו אחר. במילים אחרות, הוא או היא מביעים נטייה מתמדת פחות או יותר להגשים רצונות של אחרים גם במחיר אישי.

אבל אם מישהו תמיד נכנע לדרישות של אחרים, הוא לא טוען את עמדתו ולא מגן על האינטרסים שלו. הם פשוט נכנעים להעדפות של אחרים מבלי לדאוג לשלהם. כמה סיכונים המבדילים בין אנשים נעימים הם הבאים:

• שלמותנות. הרצון לעשות דברים בצורה מושלמת מוביל לאשמה כאשר דברים לא מסתדרים כמצופה, במיוחד אם מדובר בריצוי אחרים. אדם מסביר פנים נוטה להיות פרפקציוניסט ואינו מבין שעצם הפרפקציוניזם הזה הוא מה שמוביל אותו לתחושת תסכול.
• הם מרגישים הכרחיים. אדם שכל הזמן משמח אחרים רוצה להרגיש חיוני, שהאנשים סביבו יהיו תלויים בהם כי זה מה שגורם להם להרגיש מקובלים, מכובדים ואהובים.
• אהבה היא הקרבה. הם מבינים שאהבה פירושה הקרבה ומשלימים את עצמם ביחסים רומנטיים ומשפחתיים שבהם הם חשים אי נוחות ומקבלים זאת כתוצאה רגילה של מערכת היחסים והאהבה כלפי אדם אחר.

• מונע קונפליקטים. לנסות כל הזמן בבקשה פירושו להימנע מקונפליקטים. לכן אדם נעים נמנע מוויכוחים, אומר לאחרים שהם צודקים ומתנצל על כל דבר כל עוד הם מתקבלים.
• אלו אנשים שמקריבים למען אושרם של אחרים עד כדי כך שהם לא יודעים מה גורם להם להיות באמת מאושרים כי הם תמיד חושבים על מה ישמח אדם אחר. הם לא מביעים רגשות ומתקרבים כל כך עד שבסופו של דבר אין להם רעיונות משלהם או מבטאים אותם.