איך אנחנו אוהבים לדבר על אהבה?

אנחנו אוהבים לדבר על אהבה שמחה
אנחנו אוהבים לדבר על אהבה שמחה, וזו אולי הסיבה שאנו מקשרים אושר עם אהבה כל כך הרבה.

אנחנו אוהבים לדבר על אהבה כמו שאנחנו רואים אותה בקולנוע. אנחנו אוהבים להרגיש את זה על העור שלנו, לשמוע את המישהו המיוחד הזה אומר את שמנו בהבנה, ברוך ובאכפתיות. אנחנו אוהבים להרגיש את זה, לחיות את זה, לתכנן תוכניות ולצאת מאדם טוב יותר. כי אנחנו אוהבים סיפורים שמשנים את קצב הלב שלנו.

אנחנו נהנים לדבר על רומנטיקה ככה. מהסוג עם סוף טוב - אבל רק נשיקת שמחת החיים, ולא כל כך ההיבטים היומיומיים. אנחנו מתמקדים ביפה, בקסום, בכיבוש ובחיזור, באהבה שלפעמים אנחנו מחפשים וחפצים בלא מודע.

אין דבר יפה יותר מסיפור טוב על איך שני אנשים נפגשו, התאהבו והתחילו את ההרפתקה של מערכת היחסים שלהם. אבל מה עם מה שקרה אחרי? לא מספרים לנו על הרגעים היומיומיים במכנסי פיג'מה ובלי פרחים, מסתובבים בבית ויוצאים יחד לקניות. אנחנו לא כל כך אוהבים לדבר על החלק הזה כי אין קסם. אבל זו עדיין אהבה.

כולנו רוצים סוף טוב, אבל איך אי פעם נגיע לשם בלי כל הצעדים הקטנים האלה? הסוף הוא לא הנשיקה הראשונה כמו שרואים בסרטים. הסוף הוא לא לרוץ אחד לזרועותיו של זה, או להתארס, או להתחתן. הסוף הוא לעתים קרובות כשההרגשה נגמרת, אם כי לעתים רחוקות רואים זאת בסרטים.

"אין סיפור אהבה אמיתי אחד שיש לו סוף טוב. אם זו אהבה, אין לה סוף. אם יש לזה סוף, זה לא שמח".

-חואקין סבינה-

אנחנו אוהבים לדבר על אהבה, אבל היא הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים שהיא. אנשים בונים ועובדים על הסיפורים המשמחים שלהם כל יום. המפתח להתגברות על התחלות סלעיות הוא המאמץ שכל אדם רוצה להשקיע. אם כל אדם משקיע הרבה בסופו של דבר ההצלחה תתרבה.

האם אהבה ואושר הולכים יד ביד?

אנחנו אוהבים לדבר על אהבה כמו שאנחנו רואים אותה בקולנוע
אנחנו אוהבים לדבר על אהבה כמו שאנחנו רואים אותה בקולנוע.

אולי כן ואולי לא, או יותר ריאלי, לפעמים כן ולפעמים לא. לפעמים אהבה גורמת לנו לבכות, לכאוב ולפקפק, אבל זה חייב להיות שווה את זה. אנחנו צריכים גם לדבר על הצד הזה של האהבה, ולהקשיב לצד השני של הסיפור שאנחנו לא שומעים בדרך כלל.

אושר ניתן למצוא בתחומים רבים בחיים, ולכן תהיה זו טעות לחשוב שהוא יכול להגיע רק מאהבה. יותר מדי אנשים מחפשים וצריכים רומנטיקה כי הם מרגישים שחסר להם חלק מעצמם. אבל זכרו, אנחנו כבר שלמים. חפש להוסיף לעצמך, לא להשלים את עצמך.

אנחנו אוהבים לדבר על אהבה שמחה, וזו אולי הסיבה שאנו מקשרים אושר עם אהבה כל כך הרבה. מעודדים מהתקווה שזה מביא, זה לא מוזר שאנחנו כל כך אידיאליסטים. אבל גם הנסיכים והנסיכות בסיפורים צריכים לחיות את חיי היומיום שלהם ולהתמודד עם האתגרים של שיתוף חייהם יחד. אמנם כל זה מתרחש מאחורי הקלעים, אבל אנחנו טועים להאמין ולדבר רק על מה שאנחנו רואים על המסך.

שאר הסיפור

אז עכשיו, אנחנו הולכים לספר את הסיפור של זוג שאנחנו מעריצים. הם עדיין אהבו אחד את השני, אחרי הדייט הראשון, הנשיקה הראשונה, היום הראשון שהתעוררו יחד. הם המשיכו ללכת לישון במחשבה שהם ליד האדם שבחרו מהלב. הם גם התווכחו. לפעמים הם שנאו אחד את השני, או לא מצאו את המילים הנכונות לומר. אבל למרות כל זה, הם היו מאושרים.

הסיפור שלהם לא התחיל טוב. היו מהמורות בדרך, והיו להם ויכוחים, אבל עם הרבה עבודה וחיבה הם הצליחו להתגבר על זה.

אבל לא נעצור כאן. נמשיך עד הסוף. זה לא סוף טוב, אבל זה סוף אמיתי.

האהבה ביניהם לא תמיד הספיקה. מישהו אחר נכנס לתמונה ודחף את הסיפור שלו עד סופו. אז לא הכל שמח לנצח. ישנם סוגים שונים של אהבה שקיימים, לא רק ההתחלה ולא רק החלקים היפים. יש סיפור שלם, סיפור אמיתי, שהוא הרבה יותר מרגש (וכן, לפעמים יותר משעמם).