למה הימנעות פוגעת בנו?
כולנו מצאנו את עצמנו בסיטואציה שבה אנו סובלים מכל כך הרבה אי נוחות שהדבר היחיד שאנו רוצים לעשות הוא לברוח. אנחנו הולכים להסביר מדוע הימנעות פוגעת בנו, למרות שבהתחלה זה יכול להיראות כמו מנגנון ההגנה הטוב ביותר.
חוץ מזה, אנחנו לא רק נדון בנזק שנגרם מעימות מסוג זה, אלא גם נזהה אילו התנהגויות אנחנו ממליצים במקום הימנעות. התנהגות הימנעות מצליחה רק להרחיק את עצמנו מהאפשרות להיחשף למצב שאנו תופסים כלא נוח או אולי אפילו כואב.
"למדתי שלעולם לא ניתן לחזור אחורה, שאסור לעולם לנסות לחזור אחורה - שמהות החיים היא קדימה. החיים הם באמת חד כיווני".-אגתה כריסטי -
מהי הימנעות?
כאשר אנו מוצאים את עצמנו במצב שאנו רואים בו מאיים, לכולנו יש מספר אסטרטגיות עימות לטפל במצב. אנו מעצבים ומתאימים את האסטרטגיות הללו לאורך חיינו. אם נראה שהם עובדים טוב במצבים מסוימים, אנו נוטים להשתמש בהם לעתים קרובות יותר ויותר. אולי אפילו בסופו של דבר נשתמש בהם כדי לפתור בעיות שבהן סוג זה של אסטרטגיה לא נראה בהתחלה הכי מתאים. ובאופן הפיך, אנו נוטים למחוק אותם אם הם לא יעילים.
בהתבסס על זה, ישנם שני סוגים של אסטרטגיות שניתן ליישם. הראשון הוא הימנעות, שבתוכה אנו יכולים להבחין בהימנעות מתוכננת ובריחה. מקרה ראשון, אנו צופים מצב לא נעים ועושים כל שביכולתנו כדי להרחיק את עצמנו ממנו. מקרה שני, אנחנו כבר נקלטים במצב לא נעים ומרכזים את כל האנרגיה שלנו לקראת יציאה ממנו.
כאשר הדבר אפשרי, יתרון אחד של התנהגות הימנעות הוא בכך שהיא אכן מחזירה את השלווה. אנחנו מסתמכים על הדחיפה הזו בטווח הקצר. ההקלה המיידית של אותם רגשות לא נעימים היא לרוב עוצמתית מאוד. וכך, אנשים ימשיכו להשתמש באסטרטגיה הזו בכל פעם שקורה משהו שגורם להם להרגיש לא בנוח. כך הם ימנעו יותר ויותר מצבים בתחומים שונים בהם הם נמצאים, וחייהם מותנים יותר ויותר בפחד.
עד כדי כך שחשוב לקחת בחשבון את אסטרטגיית העימות הזו בעת טיפול בהפרעות רגשיות. אם התנהגות זו תשתנה, זה ישפר מאוד את הרווחה הנפשית שלהם.
איך אני מתמודד עם מצבים שגורמים לי להרגיש לא בנוח?
לכן, אם הימנעות ממצבים שגורמים לנו להרגיש לא בנוח פוגעת בנו בטווח הארוך, מה עלינו לעשות? האם עלינו להיכנע לסבל? מכיוון שישנן דרכים אחרות להתמודד עם המצב שאינן מטילות עלינו גבולות, התשובה היא לא.
פולקמן ומשתפי הפעולה שלו (1986) קבעו קטגוריות שונות לסוגי העימות השונים:
- עימות: השתמש בפעולות ישירות, אפילו תוקפניות, בגישה עוינת ומסוכנת כדי לשנות מצב שיוצר אי נוחות.
- התרחקות: להתרחק מהמצב מבלי להרחיק את עצמנו ממנו לחלוטין כדי שנוכל לפתח עליו פרספקטיבה.
- שליטה עצמית: היכולת לעסוק באסטרטגיות ויסות רגשי שאנו מכירים.
- חיפוש תמיכה חברתית: נסה לקבל מידע, עצות והבנה מהסובבים אותנו.
- הימנעות: כפי שכבר ראינו, הדבר מרמז למעשה על בריחה מהמצב.
- תכנון: ניתוח המצב וחיפוש אפשרויות חלופיות שניתן לבצע.
- הערכה מחודשת חיובית: ראה את המצב כאתגר שיסייע להתפתחות אישית, במקום איום על היציבות הרגשית שלנו.
עם זאת, מה שיועיל יהיה להרחיק את עצמנו, ובכך לאפשר שליטה עצמית ובתמורה הערכה מחדש חיובית של המצב. זה יעזור לנו להבין אילו פעולות לבצע ובסופו של דבר יעודד אותנו לחפש תמיכה חברתית (מבלי לבנות תלות באחרים לכל דבר). כמובן, כל עוד לא נצטרך לפעול במהירות.
כפי שראינו, הכל עוסק בשימוש מושכל באסטרטגיות השונות שנמצאות בהישג ידנו. הימנעות ממצבים ספציפיים עשויה להיות אסטרטגיה זהירה, אבל אנחנו לא יכולים לבלות את חיינו בקפיצה מעל שלוליות עם כמות המשקעים הקלה ביותר. למעשה, אם נתעקש על אסטרטגיית קפיצת מדרגה זו, בסופו של דבר נטמע במקום אחד, בתקווה ונתפלל שהמים לא יחלחלו לחלל הקטן שלנו, ומבלי שלמדנו דבר בדרך.
מצד שני, אם אנו משתמשים בסוגי עימות שבהם אנו לוקחים על עצמנו אתגר, אנו מפתחים תחושת מסוגלות עצמית המופיעה כאשר עשינו משהו בהצלחה. לכן, זה גם מגביר את ההערכה העצמית שלנו.
