פעל נגד חרדה, כאשר החשיפה אינה מספיקה

המטרה הישירה של החשיפה היא לא הפחתת החרדה
המטרה הישירה של החשיפה היא לא הפחתת החרדה, למרות שהיא בהחלט מבוצעת על ידי המנגנונים הפועלים בחשיפה.
ACT לחרדה היא הצעה חלופית שאינה מחפשת דיכוי ישיר של סימפטומים. מדובר דווקא בקבלה וקבלת החלטות, תוך כיבוד ערכים. אכן, ישנם טיפולים רבים להפרעות חרדה. עם זאת, לא כולם מצליחים להתגבר על הקשיים שמעוררת חשיפה עם מניעת תגובה.

ACT הוא טיפול בהפרעות חרדה. למרות שאולי אינך מודע לכך, אלה נפוצים יותר ויותר בכל שכבות החברה. כפי שאתה יכול לדמיין, הביקוש הגובר דורש פתרון טוב יותר למצב מסוג זה.

ההתקפים בהפרעות מצב הרוח ואלו הכלולים בספקטרום החרדה הם רבים. מהו הטיפול היעיל ביותר עבור אלה? המשך לקרוא, שכן המאמר של היום יתאר כיצד ACT היא אפשרות טובה לחרדה כאשר נראה שכל השאר נכשל.

המטרה של ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) היא לעודד אדם לחיות באופן מלא, מלא ומשמעותי. דיכוי ההפרעה, החרדה, מפסיק להיות רלוונטי כאן. זה בגלל שזה קשור לעזור לאדם ללכת מעבר לזה.

"חרדה היא סחרחורת החופש."

-סורן קירקגור-

ACT נגד חרדה

סוג זה של טיפול נועד לעזור לאנשים לשנות את גישתם לחיים. הם משיגים זאת על ידי הפחתת מידת הכאב שלהם תוך הגברת החיוניות והרצון להתקדם. זה על לעזור להם להסתכל קדימה אל העתיד באמצעות אותם ערכים שהם רוצים להמשיך להילחם עבורם.

המטופל והמטפל דנים, מעריכים ועובדים על מה שהראשון רוצה לעשות. אילו נסיבות מונעות מהם להגיע אליו? עם זאת, אסור שיהיה דיסוננס עם הערכים שלהם.

המטרות הספציפיות של ACT לחרדה

  • לקבל את עצמו ואחרים – מחשבות שליליות, זיכרונות וכו' על המטופל לקבל את מה שהוא חווה אם ברצונו לפעול בהסתגלות. למשל, הם יצטרכו להשלים עם אובדנם כדי לעבור לתהליך האבל. כמו כן, הם יכולים לעשות צעד גדול קדימה אם הם יכולים לזהות את החולשות שלהם כהזדמנויות, אתגרים. הכל כדברים, כדי לשפר במקום שהם יהיו מקור למרירות.
  • בחר כיוון התואם את ההיררכיה של רצונות וצרכים. ללא קשר להפרעה, חרדה, במקרה זה, העבודה הטיפולית חייבת להגיב לערכי הלקוח. בהקשר זה, מעקב אחר ערכים שאינם שלו יכול להוביל לאי נוחות רבה.
  • התחייבו לבצע פעולות כדי להתקדם בכיוון מוסכם. אדם חייב לפעול לאחר זיהוי הערכים הרלוונטיים ביותר שלו (טובת הילד, השגת מטרה מקצועית או אקדמית, או העשרה עצמית). הטיפול חייב לפעול לקראת הערכים שנקבעו - בין אם אלו חלק מההפרעה ובין אם לאו.

הבעיה המרכזית של טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים

הצעת ACT לחרדה נובעת מחוסר יכולתם של מודלים טיפוליים אחרים לתקן חרדה. מטרת הטיפול היא שהאדם יוכל לנהל את רגעי החרדה שלו. זה לתת להם את הכלים לעשות זאת.

המטפל גם מבסס דיונים סוקרטיים יחד עם ארגון מחדש קוגניטיבי כדי לשפר את האוטומטיות שבהן האדם מתייחס לעולם. הסיבה לכך היא שהקשר עלול להיות פגום עקב סכמות קוגניטיביות לא מתפקדות ומחשבות לא רציונליות.

הצעת ACT לחרדה נובעת מחוסר יכולתם של מודלים טיפוליים אחרים לתקן חרדה
הצעת ACT לחרדה נובעת מחוסר יכולתם של מודלים טיפוליים אחרים לתקן חרדה.

המטרה הסופית של כל הכלים הללו היא לא לסיים את החרדה כשלעצמה, אלא לעבוד עם האדם שחווה אותה. בעיקר כך היחס שלהם עם אירועים שונה. שינויים אלו יובילו להפחתת החרדה.

ה-EPR או חשיפה עם מניעת תגובה

ישנה טכניקה המשמשת במיוחד להפחתת רמות החרדה ולהפעלת תהליכי התרגלות ובחינת מציאות. הטכניקה עוסקת בחשיפה עם מניעת תגובה המנסה לבטל התנהגויות נפשיות או עובדתיות שמבטלות חרדה בהתחלה אך מגבירות אותה עם הזמן.

הבעיה עם מניעת תגובה היא שלמרות שיש לה השפעה משמעותית מבחינה קלינית על מי שעובר אותה, זו גם טכניקה עם אחוזי דחייה ונשירה גבוהים. ואכן, כ-25% נושרים, ובין חמישה ל-22% מסרבים לעבור חשיפה. הסיבה לכך היא שהטכניקה הזו יכולה לייצר תחושות עזות ולא נעימות שידרשו אנרגיה מעמודי תווך אחרים של המטופל – מוטיבציה ותמיכה חברתית.

לפיכך, ACT לחרדה והגישה שלו להפרעה כהפרעת הימנעות חווייתית היא אפשרות טובה כאשר דיכוי החרדה מסבך עקב התערבויות נפוצות יותר.

מה תורם ACT לטיפול בחרדה?

ACT מציע התערבות המסומנת על ידי אלמנטים ספציפיים. יתר על כן, חשוב לזכור שקבלה כרוכה גם בהנחה שאי אפשר לשנות (מיידית) ולהשיג שיפור באותן היבטי החיים שבהם יש מקום לפעולה. קבלה היא שם נרדף לחוות אירועים בלי להתגונן ובלי לחשוב ולהימנע.

אלו הם האלמנטים ש-eifert and forsyth (2014) חושפים כמועילים ב-ACT לחרדה:

  • מסגור מחדש של ההקשר הקליני. הבעיה הגדולה בטיפול המסורתי היא שהפחתת הסימפטומים מותנית בקיום מלא. עם זאת, איכות החיים בקושי תשתפר אם התסמינים הקשורים לחרדה לא ייעלמו. הדינמיקה ב-ACT אינה זהה ודיכוי הסימפטומים אינו רלוונטי להשגת מטרות.
  • מטרות ומטרות טיפול גמישות יותר. המטרה היא הרבה יותר רחבה כאשר בדרך כלל יש מטרות קונקרטיות לעורר עצב או אימפוטנציה כאשר אינן מושגות. מטרת ACT לחרדה היא לשים קץ לאותם אורחות חיים המרחיקים אדם מהערכים שלו.
  • יצירת הקשר מחדש של חשיפה עם ניואנסים. המטרה הישירה של החשיפה היא לא הפחתת החרדה, למרות שהיא בהחלט מבוצעת על ידי המנגנונים הפועלים בחשיפה. אולי אין הפחתה בחרדה, אבל אולי הטיפול הצליח.
  • אמצעי איסוף נתונים. יש הסברה לשימוש בראיונות קליניים לא מובנים ולא אבחנתיים. תיוג בהפרעה כזו או אחרת היא חרב פיפיות שיכולה למלא את האדם בדעות קדומות ובסטיגמה. הפרעות הן לא הדבר העיקרי לטיפול במהלך הטיפול, אלא דפוס שלא עובד באותו זמן. בנוסף, ACT מטפל בתהליכים המהותיים והכלליים של חוויות חריגות של פחד וחרדה. זה לא מטפל בהפרעות ספציפיות.

האם ACT שימושי לחרדה?

ACT הוא גרסה טיפולית שיכולה להיות שימושית לטיפול בהפרעות חרדה. בתורו, זה סוג מסובך של עבודה. הסיבה לכך היא שמרכיבים כמו חוסר התקווה היצירתי של הלקוח, הקבלה והנטייה שלהם (ניתן להיעזר בשאלונים כמו AAQ או WBSI כדי למדוד את אלה), ומידת הניסוי שלהם ביחס לצורך שלהם בשליטה.

מחקרים על ACT לחרדה נראים מבטיחים. כך או כך, זהו סוג של טיפול שמנסה לפתור את הבעיות שמציבה חשיפה-תגובה מבלי לוותר על כל כוחה. לכן, זו דוגמה לאופן שבו כל הזרמים הטיפוליים יכולים להצטבר כדי לייצר את התוצאה הרצויה.

במקרה זה, מדובר בשיפור איכות החיים של אדם מבלי לתקוף ישירות את החרדה שלו. לפיכך, מדובר בירידה כתוצאה מכל שינוי שנעשה.