למופנמים יש את המוחות המעניינים ביותר

מופנמים לעתים קרובות לא שמים לב אליהם. אנשים כמעט ואינם שוקלים מה מסתתר מאחורי החזית השמורה, השמורה והאילמת ההיא. מופנמים הם צופים, חוקרים של אותם חושים שמתחברים באופן אינטימי יותר למציאות, עם פרטים קטנים.

כל אחד מאיתנו מעבד מידע בצורה שונה, אנחנו כבר יודעים את זה. עם זאת, לפעמים אנחנו שוכחים שההבדלים האלה קשורים בעיקר לסוג האישיות שלנו. לדברי מרטי אולסן לייני, מחברת הספר " היתרון המופנם", אנשים מופנמים מעבדים מידע בצורה נינוחה, מוקפדת ועמוקה יותר.

זה נכון מסיבה אחת מאוד ספציפית ומרתקת. כל גירוי במוחו של המופנם עובר מסע מורכב דרך זיכרון רגשי, ניתוח ותכנון. לרוב, למוחצנים יש רגישות מעט נמוכה יותר לגירויים ולכן הם הרבה יותר מהירים להגיב או לפעול.

זו לא שאלה של להגיד שאישיות אחת טובה יותר מאחרת. למעשה, רובנו קצת משניהם, אם כי ייתכן שאנו קרובים יותר לאחד מהשני. מה שאנחנו רוצים לציין הם אי הבנות והזנחה (במיוחד בבתי ספר) של מופנמים.

הנה מה שמצאנו...

מופנמים, זרים בעולם מלא במוחצנים

מדי יום, מורים רואים תלמידים בכיתותיהם יושבים בשורה האחורית, מבלים את כל הכיתה בשתיקה, שקועים בהיבט כלשהו של הכיתה או משרבטים בסתר במחברותיהם. הם לא אוהבים לענות על שאלות בקול או לקיים אינטראקציה בשיעורים. לא כך הם מתפקדים.

עם זאת, בתי ספר ואפילו אוניברסיטאות ממשיכים להעריך יותר את הסטודנטים המשתתפים, מדברים, מרימים ידיים, ובדרך אחרת משדרים התלהבות ועניין.

הסטריאוטיפ שמוחצנים מצליחים יותר מושרש עמוק בחברה שלנו. מומחים לפסיכולוגיה חברתית, למשל, מציינים כי בעשורים האחרונים הפרופיל של האדם המוחצן, הכריזמטי אך יחד עם זאת אגוצנטרי, ואינו רגיש לצרכים של אחרים, פופולארי יותר ויותר במקומות העבודה שלנו ובמקומות אחרים.

זה כאילו החברה קוראת לתכונות ההתנהגותיות והאישיות הללו יעילות מבלי להעריך באמת עד כמה הן פרודוקטיביות, או אם הן יודעות לעבוד עם אחרים. עם זאת, וכאן מגיע החלק המפתיע ביותר, מחקר מוביל מגלה כעת שאנשים מופנמים, שקטים, משקפים וסבלניים ייצרו סביבת עבודה הרבה יותר פרודוקטיבית ומספקת.

מצד שני, פרופסור וחוקרת פרנצ'סקה ג'ינו מאוניברסיטת הרווארד ביצעה מחקר שהראה שיש מעט מאוד מנהיגים מופנמים בעולם של היום. הם זרים בעולם שבו המוחצן כובש הכל.

עם זאת, במקומות עבודה שבהם לצוות ההנהלה יש מנהיג לא נמהר, מתחשב ורגיש, העובדים מרגישים שהם יכולים. עובדים הרבה יותר פרואקטיביים, יצירתיים ומאושרים יותר, ומגלים שהמנהיג המופנם שלהם נותן להם ביטחון והזדמנויות חדשות.

מוחם של מופנמים

מופנמים אינם בהכרח ביישנים. הם לא ממהרים ויש להם קצב שונה. יש להם צרכים שונים. בעיניהם, העולם הולך מהר מדי לפעמים ולא נותן להם זמן לנתח כל פרט כפי שהם מעדיפים. כי כל ניואנס במציאות שלהם צריך לעבור קודם מסנן הרגשות שלהם, ואז בקפידה רבה הם עושים את מה שהם צריכים לעשות.

מופנמים לא מרגישים בנוח להיות במרכז תשומת הלב. הם לא שייכים ל"מערכת השמש" של אף אחד אחר ומעדיפים להסתובב באופן פרטי, לפעמים אפילו בבדידות. אנשים אחרים חושבים שזה מוזר, ולעתים קרובות זו הסיבה שאנשים שקטים מתויגים כביישנים, ביישנים, מאופקים או חסרי עניין. עם זאת, חשוב לדעת שסגנון אישיות זה מסתיר את אוצרותיו עמוק בפנים, ושם טמון היופי הבלתי ניתן למדידה שלו.

בואו נסתכל על מופנמים בפירוט עכשיו...

5 מאפיינים של מופנם שקט

קודם כל, הרבה נכתב על הנושא. ספרים כמו " המנהיג המופנם: רתמו את הכישרון השקט שלך " מאת ג'ניפר ב. קאהנוויילר הם משאב נהדר שיעזור לנו להבין טוב יותר את האישיות הזו.

הנה כמה תכונות בסיסיות של מוח מופנם:

• הם חושבים לפני שהם מדברים. הם מתחשבים כשהם מתקשרים, הם יודעים להקשיב, להרהר ואז להגיב.
• מופנמים לא אוהבים שטחיות. מוקד העניין שלהם נמצא במעמקי המציאות. לפיכך, הם בעלי דמיון, הם אוהבים לקשר רעיונות, מושגים, הם חולמים ולעתים קרובות הם מדברים לעצמם.
• אנשים שקטים מאופיינים לרוב בביטחון עצמי גבוה. הם לא נותנים לעצמם להיסחף לדעות של אחרים, יש להם ערכים מוצקים ורעיונות ברורים.
• מופנמים מעדיפים כתיבה על פני דיבור. הם מרגישים יותר בנוח עם המילה הכתובה.

לבסוף, כפי שציינו בעבר, בדידות היא מפלט נפוץ עבור מופנמים. עם זאת, יש לציין שהם לא בורחים מהמציאות, אלא משתמשים בה כמרחב לטעינה ולהתמקד כשהם מרגישים שהעולם מלא מדי ברעש ואנשים ותנועה.

כי כשזה מגיע, אנשים שקטים מודעים היטב לכל היתרונות של השתקפות, דמיון, ומעל הכל, השקט המופלא והמנוח הזה.