פסיכולוגיה חברתית - מה זה ולמה זה כל כך חשוב?

בתחום הפסיכולוגיה נוכל לעשות חלוקה בין פסיכולוגיה יישומית לפסיכולוגיה בסיסית. פסיכולוגיה בסיסית חוקרת תהליכים פסיכולוגיים פשוטים כמו תפיסה, קשב, זיכרון, שפה ולמידה. מצד שני, פסיכולוגיה יישומית מתמקדת בחקר מאפיינים אחרים של פסיכולוגיה הקשורים יותר לפתרון בעיות. בתוך הפסיכולוגיה היישומית ישנם היבטים שונים, כאשר פסיכולוגיה חברתית היא אחד מאלה.

ניתן להגדיר פסיכולוגיה חברתית כחקר האינטראקציה של בני אדם, במיוחד בקבוצות ובמצבים חברתיים, ומדגישה את ההשפעה של מצבים חברתיים על התנהגות אנושית. ליתר דיוק, הפסיכולוגיה החברתית מתמקדת במחקר המדעי של האופן שבו מחשבות, רגשות והתנהגויות של אנשים מושפעות מהנוכחות האמיתית, המדומיינת או המרומזת של אנשים אחרים (Allport, 1985).

מה חוקרת הפסיכולוגיה החברתית?

הפסיכולוגיה החברתית שואפת לחקור קשרים חברתיים (Moscovici and Markova, 2006). נטען כי תהליכים פסיכולוגיים חברתיים שונים מתהליכים פסיכולוגיים אינדיבידואליים. הפסיכולוגיה החברתית מנסה להבין התנהגות קבוצתית וגם פרטנית בעת תגובה או חשיבה על הסביבה החברתית.

פסיכולוגיה חברתית נוטה לחקור את התנהגותם של אנשים ברמת הקבוצה יותר מכל דבר אחר. הוא מנסה לתאר ולהסביר התנהגות אנושית על ידי צמצום למשתנים פסיכולוגיים. בדרך זו, הפסיכולוגיה החברתית מבקשת לבסס תיאוריות לגבי התנהגות אנושית המסייעות לחזות דפוסי התנהגות לפני שהם מתרחשים ולאחר מכן להתערב. בידיעה אילו גורמים מקדמים התנהגויות מסוימות, היא שואפת להתערב ולשנות דפוסים אלה בדרך כלשהי.

נושאים בפסיכולוגיה חברתית

הנושאים שהפסיכולוגיה החברתית מאמצת הם רחבים ומגוונים (Gergen, 1973). על ידי התמקדות בכמה מהנושאים שהם המוקד העיקרי שלו, נוכל לייעד את זהותו. זהות חברתית (טיילור ומוגהדאם, 1994) או המידה שבה אנשים מזהים וחולקים מאפיינים בתוך קבוצות היא גורם שפסיכולוגיה חברתית חוקרת לעתים קרובות. זהות חברתית תקבע לרוב איך האנשים יתנהגו. לדוגמה, כאשר אדם מזדהה מאוד עם קבוצה, אזי התנהגותו תתאים לנורמות ולערכים של אותה קבוצה.

נושא קלאסי נוסף של הפסיכולוגיה החברתית הוא סטריאוטיפים (אמוסי והרשברג פיירו, 2001). סטריאוטיפים הם הדימוי שאנו מחזיקים בקבוצה אחרת. לרוב מדובר בתמונה מפושטת ומוכללת המבקשת לסווג את כל החברים בקבוצה ספציפית. למשל, סטריאוטיפ נפוץ באירופה הוא שהספרדים עצלנים. אנשים שיש להם את הסטריאוטיפ הזה של ספרדים, בכל פעם שהם מתקשרים עם אחד מהם, יחשבו שהם עצלנים עוד לפני שהם מכירים אותם.

פסיכולוגיה חברתית ודעות קדומות

דעות קדומות קשורות קשר הדוק לסטריאוטיפים (Dovidio, Hewstone, Glick and Esses, 2010). דעות קדומות הן גישות קדומות שגורמות לנו לקבל החלטות מהירות לגבי אדם או מצב.. הם פסקי דין שנעשו על סמך מידע חלקי, ובדרך כלל הם שליליים.

בימים אלה, אנשים רבים מאמינים בטעות שכל המוסלמים אלימים ואף אוהדים כלפי טרור. אפילו מול ראיות ברורות נגד שיקול דעת שגוי זה, אנשים רבים מתעקשים להאמין בכך. אמונות אלו משפיעות על רגשותיהם והתנהגותם כלפי אנשים העוסקים בדת זו.

תחום לימוד נוסף בפסיכולוגיה חברתית הוא ערכים (Ginges and Atran, 2014). ערכים הם קבוצה של קווים מנחים שחברות קובעות על מנת שיתגשמו. לערכים נוטים להיות קונצנזוס חברתי ומשתנים בין תרבויות. ערכים כל כך חשובים שעבור אנשים מסוימים הם הופכים לקדושים. למרות חוסר ההיגיון של ערכים מסוימים, אנשים יגנו עליהם עד הסוף ואף יקרבו קורבנות גדולים עבורם.

בהתחשב במגוון הרב של הנושאים הנלמדים בפסיכולוגיה חברתית, איננו יכולים להגיב על כולם. חלקם שלא נדונו הם תוקפנות ואלימות, סוציאליזציה, עבודת צוות, מנהיגות, תנועות חברתיות, ציות, קונפורמיזם ותהליכים בין אישיים וקבוצתיים.

אנשים חשובים בעולם הפסיכולוגיה החברתית

בתוך תחום הפסיכולוגיה החברתית היו אנשים שהשאירו רושם רב. הנה כמה מהם:

• פלויד אלפורט: הידוע בעיקר בזכות היותו מייסד הפסיכולוגיה החברתית כדיסציפלינה מדעית.
• Muzafer sherif: ידוע בביצוע הניסוי של "מערת הגנבים" בו חולק קבוצת צופים לשתי קבוצות על מנת לחקור דעות קדומות בקבוצות חברתיות. הניסוי יצר את תיאוריית הקונפליקט הקבוצתי הריאליסטית.
• סולומון אש: הקדיש את חייו לחקר ההשפעה החברתית. מחקריו על קונפורמיות הם עבודתו הידועה ביותר, שבה השתמש בקווים בגדלים שונים כדי לראות אם המשתתפים יתנו את התשובות השגויות. הם אכן נתנו את התשובה השגויה, לא בגלל שהם חשבו שהתשובות שהם נתנו נכונות, אלא פשוט כדי להסכים עם התשובות שאנשים אחרים נתנו.
• קורט לוין: ידוע כמייסד הפסיכולוגיה החברתית המודרנית. הוא תרם תרומות לתורת הגשטאלט, חקר את מושג המרחק החברתי וניסח את תורת השדה. זה האחרון מראה שאי אפשר להכיר התנהגות אנושית אמיתית אם הם נמצאים מחוץ לסביבה שלהם.
• איגנסיו מרטין-בארו: מלבד היותו פסיכולוג, הוא היה כומר ישועי. הוא הציע שהפסיכולוגיה צריכה להיות קשורה לתנאים החברתיים וההיסטוריים של האזור שבו היא מתפתחת. זה צריך להיות קשור גם לשאיפות של האנשים שגרים שם. הוא היוצר של הפסיכולוגיה החברתית של השחרור.

דמויות חשובות אחרות

• סטנלי מילגרם: ערך ניסויים של אתיקה מפוקפקת. הידוע ביותר הוא הניסוי שלו על ציות לסמכות. בו, משתתף אחד הפעיל מכות חשמל למשנהו בנוכחות דמות סמכותית. הניסוי של העולם הקטן הוא גם שלו; זה ידוע גם כשש דרגות ההפרדה.
• Serge Moskovici: חקר ייצוגים חברתיים. זו הדרך שבה הידע מנוסח מחדש כאשר קבוצות משתלטות עליו, ובכך מעוות אותו מצורתו המקורית. סרז' ידוע גם במחקריו על השפעת מיעוטים.
• פיליפ זימברדו: הידוע בעיקר בביצוע ניסוי הכלא בסטנפורד. בניסוי זה הוא לקח כמה תלמידים וחילק אותם לשתי קבוצות - קבוצה אחת של סוהרים והשנייה של אסירים. לאחר מכן הוא הכניס אותם לכלא מדומה במרתף האוניברסיטה. הם הגיעו למסקנה שהמצב הוא שגרם להתנהגות המשתתפים ולא לאישיותם שלהם.
• אלברט בנדורה: הוכיח שאלימות בתקשורת מעודדת התנהגות תוקפנית אצל אלה שצופים בה. הוא ערך ניסוי שבו דוגמנית ביצעה התנהגות תוקפנית על בובה, אשר אז בתורה חוקה על ידי ילדים. זה ידוע בתור ניסוי בובות בובו. בנדורה הוא גם היוצר של תורת המסוגלות העצמית.

סיכום

כפי שאנו יכולים לראות, הפסיכולוגיה החברתית מתמקדת בהתנהגות החברתית שלנו. זה לא ידוע גדול עבור אלה מבחוץ, והוא אחד הגילויים המפתיעים ביותר עבור אנשים שמחליטים ללמוד פסיכולוגיה. הסיבה לכך היא שלעתים קרובות אנו מזלזלים בכוח שיש לאנשים אחרים עלינו, במישרין או בעקיפין. במובן זה אנו אוהבים לראות את עצמנו כעצמאיים לחלוטין, מסוגלים לפעול ולהרגיש כפי שאנו רוצים, מבלי שהסביבה שלנו תשפיע עלינו יותר מדי.

אבל, מחקרים אלה על פסיכולוגיה חברתית הראו לנו שזה בכלל לא המקרה. זו הסיבה שהם מעניינים כל כך, וזו הסיבה שתחום הפסיכולוגיה הזה יכול להעשיר אותנו כל כך בתגליותיו.

ביבליוגרפיה

Allport, GW (1985). הרקע ההיסטורי של הפסיכולוגיה החברתית.

G. Lindzey & E. Aronson (עורכים). המדריך לפסיכולוגיה חברתית. ניו יורק: מקגרו היל.

עמוסי, ר', הרשברג פיירו, א' (2001). סטריאוטיפים וקלישאות. בואנוס איירס.

אודבה. Dovidio, JF, Hewstone, M., Glick, P. and Esses, VM (2010) «דעות קדומות, סטריאוטיפיות ואשמה: סקירה תיאורטית ואמפירית».

Dovidio, JF, Hewstone, M., Glick, P., ו-Esses, VM (עורכים) The SAGE handbook of Prejudice, Stereotyping and Discrimination. לונדון: SAGE Publications Ltd.

Gergen, KJ (1973). פסיכולוגיה חברתית כהיסטוריה. כתב עת לאישיות ופסיכולוגיה חברתית, 26, 309-320.

Ginges, J. and Atran, S. (2014) "ערכים קדושים וקונפליקט תרבותי",

גלפנד, MJ, Chiu, CY, והונג, YY (עורכים) התקדמות בתרבות ופסיכולוגיה. ניו יורק: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, עמ' 273-301.

Moscovici, S. & Markova, I. (2006). יצירת הפסיכולוגיה החברתית המודרנית. קיימברידג', בריטניה: פוליטי פרס.

Taylor, D., Moghaddam, F. (1994). "תיאוריית הזהות החברתית". תיאוריות של יחסים בין קבוצות: נקודות מבט בינלאומיות חברתיות פסיכולוגיות (מהדורה 2). Westport, CT: Praeger Publishers. עמ' 80-91.