אני הספר של עצמי: אני זה שכותב ומשכתב ומוסיף פרקים חדשים
ובואו נשאיר דף ריק. מקום להתחיל פרקים חדשים...
חורחה לואיס בורחס אמר שיש אנשים שלא יכולים לדמיין עולם בלי ציפורים, אנשים שלא יכולים לדמיין עולם בלי מים, ואנשים שבעצם לא יכולים להעלות על הדעת עולם בלי ספרים.
עכשיו, כל ספר שקראנו אומר לנו שכולנו סיפורים. הקיום הוא קסום; אנחנו יכולים להפוך את עצמנו למחברים של סיפור שנכתב מדי יום.
אבל הנה אחת הבעיות הכי גדולות שלנו: אנחנו מתחילים לחשוב שיש לנו נרטיב אחד עם המבנה הקלאסי והצפוי של הקדמה, שיא ותוצאה.
אף אחד לא אמר לנו שבמציאות סיפור חיינו לא חייב תמיד להיות בסדר הגיוני. יש פרקים שמסתיימים באמצע הדרך. יש פסקאות שעלינו למחוק ולשכתב. ויש הרבה דפים שקל יותר להיפטר מהם כדי שהעלילה תהיה יותר הגיונית.
מצד שני, משהו שאנחנו בהחלט צריכים לזכור הוא שסיפור חיינו הגיוני רק לאדם אחד: לעצמנו.
כל חוויה, כל אינטראקציה, כל החלטה שהתקבלה, כל תחושה, ליטוף, צמרמורת – לכל מה שאנו חווים יש משמעות אישית עבורנו שאף אחד אחר לא יבין עד הסוף.
בכאוס שלנו יש היגיון, בסיפור האישי שלנו יש פרקים לא בסדר. על ידי התחלה שוב ושוב נסיים עם הרומן הטוב ביותר שנכתב אי פעם: שלנו.
כשאין ברירה אלא לשכתב את סיפור חיינו
ג'ואן דידיון היא סופרת ידועה שאנשים רבים מכנים "הלווייתן הלבן של החיבור האירופי". כעת היא בת 82 והשתמשה בכתיבה כדי לעשות משהו מאוד מעניין.
היא ניסתה לעשות את זה כדי שיקיריה יחזרו לחיים. בדצמבר 2003, היא ובעלה חזרו מבית החולים לאחר שראו את בתם החולה. ואז, משום מקום, בעלה של דידיון, הסופר ג'ון גרגורי דאן, מת בפתאומיות בסלון ביתם.
רק כמה חודשים לאחר מכן, בתם הייתה בעקבותיו, לאחר שנכנעה לדלקת ריאות. ואז ג'ואן דידיון כתבה במשך 88 ימים. היא כתבה ללא הפסקה, והתברר שזה ספרה הידוע ביותר: " שנת החשיבה הקסומה".
גם פסיכיאטרים וגם אנתרופולוגים מגדירים "חשיבה קסומה" כגישה נפשית שבה אנשים מתחילים להאמין שהמחשבות שלהם יכולות להשפיע על איך דברים קורים. ג'ואן דידיון קיוותה שמשפחתה תהיה איתה שוב, שהם יחזרו לחיים...
שום דבר מזה לא קרה. אבל, לאחר פרסום הספר, דידיון הבינה שהגיע הזמן להתחיל פרק חדש בחייה. פרק אמיתי. הכתיבה פעלה כסוג של קתרזיס, דרך להתמודד עם הכאב.
אבל, החיים המשיכו לנוע, לאט לאט בגלל אהוביה הנעדרים. עם זאת, לדבריה, " יכולתי למצוא את קצב הקיום באותו אופן שמצאתי אותו בעולמות ובמשפטים שכתבתי".
שלוש דרכים לשכתב את חיינו ולאמץ את העתיד
בהתחלה אמרנו כמה חשוב שיהיו דפים ריקים בספר שלנו. אותם דפים נטולי רבב, מושלמים וריקים הם ההזדמנות שלנו ליצור עתיד מלא בהזדמנויות חדשות. מקום לפרקים נוספים - פרקים חדשים, מרגשים ומשמחים יותר.
אבל, קל להתעלם מההזדמנות היקרה הזו. ההזדמנות לשכתב את עצמנו. ילדות טראומטית, משבר משפחתי, בגידה או אובדן יכולים לפעמים לגרום לנו לחשוב שהסיפור שלנו הסתיים בפרק האחרון, הקטלני.
בשלב הבא נבחן שלוש אסטרטגיות למחשבה. הם יכולים לעזור לנו לשנות את נקודת המבט שלנו.
פירוש מחדש של פרקים, כתיבה מחדש
הצעד הראשון הוא לשנות כמה פרקים. ערכו הערכה אמיתית ואובייקטיבית של הנרטיב של חייכם. מילדות ועד היום.
במהלך השלב הראשון הזה, אל תיפול למלכודת של להאשים אחרים בדברים שקרו לך. בואו לא נשחק במשחק האשמה. עלינו להתמקד רק בעצמנו, כיצד אנו רואים את עצמנו בכל חלק בחיים.
ניקוי. בשלב השני הזה, נניח ששינוי העבר הוא בלתי אפשרי. אבל, מה שאנחנו יכולים לעשות זה לשנות את היחס שיש לנו כלפי אלה שעברנו.
זה הזמן לקבל ולסלוח. ומעל לכל, להשיל את עול מכאובי העבר שלנו כדי להיות האני הנוכחי שלנו.
השלב השלישי בתהליך זה הוא מיוחד. הוסף דפים ריקים לספר חייך. אתה יכול לעשות זאת בדרכים רבות ושונות. זה מרגש. כי אנחנו מדברים על התחלות חדשות, על ההזדמנות להתנסות ולאפשר לעצמנו דברים חדשים. חברים חדשים, פרויקטים חדשים, מקומות חדשים, תחביבים חדשים...
ככל שאנו מתבגרים ומתבגרים, אנו לומדים משהו שהוא מאוד חשוב. שהתחלות חדשות הן חלק מהחיים.
זה לחבק אושר שהוא יותר אמיתי, מוחשי, ותואם יותר לצרכים שלנו. אז בואו נהיה אמיצים ונכתוב את הסיפור שאנחנו רוצים. כתבו את הסיפור שלכם.
