מאפיינים וטיפולים בהפרעת פאניקה

על פי ה- DSM-5, בין שניים לשלושה אחוזים מהאוכלוסיה הכללית בעולם המערבי היו או תהיה להם הפרעת פאניקה. ישנן שתי נשים מושפעות לכל גבר שנפגע והגיל הממוצע הוא בין 20 ל-24 שנים. אבל מהי בדיוק ההפרעה הזו? מה גרם לזה? האם יש טיפול לזה?

בואו נשפוך קצת אור על הפרעת החרדה. ראשית, זה יכול להיות משבית מכיוון שאדם שחווה התקף פאניקה חושש לעתים קרובות שיהיו לו עוד התקף.

הפרעות אלו, יחד עם הפרעות דיכאוניות ואלה הנוגעות לשימוש בסמים, נפוצות למדי. לפיכך, מתן נראות להם יכול להעלות את המודעות לגבי חשיבותם והשלכותיהם.

הגדרה ותסמינים של הפרעת פאניקה

הפרעת פאניקה היא סוג של הפרעת חרדה. המאפיין העיקרי שלו, על פי ה- DSM-5 (מדריך אבחון וסטטיסטי של הפרעות נפשיות), הוא התרחשות חוזרת של התקפי פאניקה פתאומיים ובלתי צפויים. אדם לרוב רגוע ונהנה ברגעים שלפני התקף. באופן דומה, כמו בהפרעות פאניקה, הם יחששו לקבל עוד אחת. הסיבה לכך היא שזה מפריע לחלקים חשובים בחייהם.

אבל מהו בעצם התקף פאניקה? המכונה גם משבר קיומי, הוא מורכב מהופעה של אפיזודות פתאומיות וזמניות של תחושות של ייסורים, חולשה ופחד עז. למרות שמשך הזמן שלהם משתנה, הם נמשכים כ-15 דקות. כמו כן, שיא העוצמה המקסימלית הוא מספר דקות לאחר תחילתו.

התסמינים שעלולים להופיע במהלך התקף פאניקה מגוונים וכוללים בין היתר הזעה, היפרונטילציה, טכיקרדיה, רעד, סחרחורת, הקאות ובחילות. בנוסף, ישנם תסמינים פסיכולוגיים נוספים, כמו פחד לאבד את דעתך, לאבד שליטה, לקבל התקף לב ולמות. יכולים להיות גם תסמינים דיסוציאטיביים כמו דה-ריאליזציה (הרגשה שמה שקורה אינו אמיתי) או דה-פרסונליזציה (ניתוק מעצמך).

גורמים להפרעת פאניקה

הסיבות להפרעת פאניקה אינן תמיד ברורות. לדוגמה, התקף הפאניקה הראשון עשוי להופיע עקב גורמים מצביים. באופן דומה, החשש שזה יקרה שוב עשוי לנבוע מהיווצרות של פרשנויות שליליות וסתמיות לתחושות הגוף (לא קשורות לחרדה).

לפיכך, אם תפרשו תחושות גופניות מסוימות כקשורות לחרדה, אלו עלולות להתעצם וליצור יותר פחד וחרדה אשר, בתורם, עלולים להוביל להתקף פאניקה.

גנטיקה עשויה להיות קשורה גם לאטיולוגיה של הפרעת פאניקה. במילים אחרות, אנשים עם קרובי משפחה שחווים גם הפרעות חרדה נוטים יותר לפתח כזו. לבסוף, חוויות קודמות וחשיפה לדפוסי התנהגות מסוימים יכולים גם להשפיע על תחילתה של הפרעת פאניקה.

טיפולים לטיפולי הפרעת פאניקה: פסיכותרפיה

חלק מהטיפולים הפסיכולוגיים היעילים להפרעת פאניקה מובאים ב- Guía de Tratamientos Psicológicos Eficaces של מרינו פרס (באנגלית: Guide to Effective Psychological Treatments) (2010) וב- Manual de Terapia de Conducta של MA Vallejo (באנגלית: Behavior Therapy Manual) (2016)).

תוכניות קוגניטיביות-התנהגותיות רב-מרכיביות

ישנן שתי תוכניות יעילות ביותר בהפרעת פאניקה:

• טיפול בבקרת פאניקה של בארלו (2007).
• טיפול קוגניטיבי מאת קלארק וסלקובסקיס (1996).

הטיפול של בארלו כולל חשיפה חיה לתחושות אינטרוספטיביות כמרכיב מרכזי בהתערבות. כמו כן, הוא כולל את המרכיבים הבאים: פסיכו-חינוך, חשיפה אינטרוספטיבית, מבנה קוגניטיבי מחדש, ואימוני נשימה/הרפיה.

כמו כן, הטיפול הקוגניטיבי של קלארק וסלקובסקיס נועד לזהות, לבדוק ולשנות תחושות שגויות לתחושות מציאותיות יותר. הוא כולל את המרכיבים הבאים: פסיכו-חינוך, ארגון מחדש קוגניטיבי, ניסויים התנהגותיים המבוססים על השראת תחושות חוששות והמלצות לנטישת התנהגויות בטוחות.

אימון נשימה

זהו האימון של Chalkley (1983) בנשימה איטית להתקפי פאניקה. זה בעצם כרוך בלימוד נשימה איטית, סרעפתית. עם זאת, יעילותה כהתערבות עצמאית מוטלת כעת בספק (באופן אידיאלי, היא צריכה לכלול הכשרה כזו).

הרפיה יישומית

הרפיה המיושמת של Öst (1988) משמשת בעיקר להפרעת פאניקה והיא מלמדת הרפיה שרירית מתקדמת כך שמטופל יכול להשתמש בה כדי להתמודד עם התקף עתידי. זו דרך הדרגתית להתעמת עם:

• ראשית, התחושות הגופניות שמשחררות את הפאניקה.
• הפעילויות והמצבים שאתה יכול להימנע מהם.

טיפול בחשיפה חיה

אחד הטיפולים היעילים ביותר הוא טיפול בחשיפה מאת וויליאמס ופלבו (1996). טיפול כזה כרוך בחשיפה שיטתית למצבים שהם חוששים מהם ונמנעים מהם.

עצבנות ואגל

העצבות הנרתיקית של Sartory and Olajide (1988) לפאניקה מבקשת לשלוט בקצב הלב של המטופל על ידי לימוד כמה טכניקות עיסוי בעורק הצוואר. באופן ספציפי, זה מורכב מהפעלת לחץ על עין אחת בזמן שהאדם נושף.

טיפול אינטנסיבי ממוקד תחושה (SFIT)

המחברים של טיפול זה בהפרעת פאניקה הם Morissette, spiegel, and heinrichs (2005). מדובר בהתערבות של שמונה ימים רצופים שמטרתה להעלים לחלוטין את הפחד מתחושות גופניות.

לשם כך, הם משתמשים בחשיפה מסיבית ללא סיום לימודים, כשהם מתמודדים עם התחושות המפחידות ביותר מההתחלה. הם גם מחזקים את החשיפה ומעוררים תחושות בגוף באמצעות תרגילים גופניים.

טיפול בקבלה ומחויבות

במסגרת טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), ישנה קבלה מוגברת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי לפאניקה, על ידי לויט וקארקלה (2005).

הוא מורכב מהליך קוגניטיבי-התנהגותי סטנדרטי הכולל פסיכו-חינוך, חשיפה מצבית ואינטרוספטיבית, ושינוי מבנה קוגניטיבי. כמו כן, הוא מוסיף מרכיבים נוספים של CT, כגון תשומת לב ודיון על פעילויות חשובות מול חרדה.

טיפול תרופתי להפרעת פאניקה

Marino Pérez (2010) ומ. Vallejo (2016), מסבירים שהטיפול התרופתי המשמש ומאומת להפרעת פאניקה כולל שימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה. בהקשר זה, תרופות SSRI נרשמות בדרך כלל כתרופות נוגדות דיכאון ובנזודיאזפינים או תרופות הרגעה כתרופות חרדה.

תרופות אלו יכולות לעזור להפחית חרדה אצל אדם. עם זאת, עדיף שהטיפול ישלב גם פסיכותרפיה וגם טיפול תרופתי. הסיבה לכך היא שהשינויים העמוקים אצל הפרט יתקבלו תמיד בתמיכה פסיכולוגית מתאימה (בטיפול, כלומר). יתר על כן, טיפול תרופתי יכול להרגיע אדם ולהניח את היסודות להחלמתו. עם זאת, פסיכותרפיה היא שתאפשר לאדם לשנות את אמונותיו ולהפסיק להימנע ממצבים ותחושות מסוימות.