השתקפות חיינו ברשתות החברתיות
כאשר אנו רואים את כל עדכוני הסטטוס והתמונות של אנשי הקשר שלנו במדיה החברתית, אנו עשויים להרגיש שהחיים שלנו משעממים ואין להם מה להציע. לאחר מכן, אנו עושים כל שביכולתנו כדי להידמות לכל השאר ומעלים אלפי תמונות כדי לספר את הסיפורים שלנו.
אבל האם חייהם של אחרים באמת נפלאים כפי שהם נראים ברשתות החברתיות? האם באמת כדאי לנהל חיי חברה "משוגעים", גלויים?
כך למשל, זוגות ש"מזכירים" כל הזמן למכריהם שהם מאוהבים ואינם יכולים לחיות אחד בלעדיו, למעשה חסרי ביטחון ומקנאים. הם מרגישים צורך לצעוק את אהבתם כדי "לחקות" את השלמות או להמציא סיפור שאינו עוד מציאות חייהם שלהם.
למה נראה שלכולם יש חיי חברה טובים יותר משלי?
פרסומים של זוגות מאושרים ומאוהבים שמסתירים משברים זוגיים. אנשים מצלמים סלפי ברחבי העולם. עזרה עצמית וביטויי שיפור אישי עם הרבה יותר מדי חריגים...
למרבה הצער, כאשר אנו רואים את המסרים הללו, אנו חווים גל של קנאה מכיוון שאנו מאמינים שאחרים מהנים יותר, יש להם חיים פנטסטיים, מצאו אהבה אמיתית או חווים רגשות ייחודיים. עם זאת, האם כל הנוצץ באמת זהב?
בילוי שעות על גבי שעות מול רשתות חברתיות בדרך כלל לא עוזר לנו אם אנחנו במצב מלנכולי. זה מזיק במיוחד כשאנחנו משווים את עצמנו לאחרים. אם נרגיש שהעולם חייב לנו משהו - מה שלא נכון - התפיסה שלנו שאחרים מצליחים יותר מאיתנו רק תגבר. לפיכך, גלישה בפרופילים של אחרים רק מגבירה את התחושה שלך שאתה קורבן.
המדיה החברתית לא באמת מתארת את חייהם של אחרים
האם אתה מרגיש שאי אפשר להפסיק להתחבר לפלטפורמה שכביכול מדווחת על החדשות האחרונות מהסובבים אותך מדי יום? על פי מחקר של מכון המחקר הדני Happiness, השימוש בפייסבוק בדרך זו תמיד גורם לנו להרגיש אומללים. במחקר זה, קבוצת משתתפים לא פתחה את הפרופילים שלהם במשך שבוע והודתה שהם מרגישים פחות לחוצים ויותר מרוכזים בעבודה או בלימודים.
מי שלא משתמש בפייסבוק או שלא היה לו פרופיל ניצל את היום בדרכים אחרות. יש להם יותר זמן לנוח, להתאמן, לסיים שיעורי בית, להכין ארוחת ערב או לנקות את הבית. כאילו זה לא מספיק, להיות מחוץ לרשת חברתית מעודד אותנו לדבר עם הסובבים אותנו ולראות את יקירינו וחברינו לעתים קרובות יותר באופן אישי.
התוצאה של המחקר הזה נותנת לנו משהו לחשוב עליו.
אנחנו כל הזמן קוראים חדשות טובות ודברים נפלאים על הקירות של אחרים, וזה מוביל אותנו להשוות ולהיכנס לדיכאון. המילים או התמונות אינן תמיד מה שהן נראות, מכיוון שעולם המדיה החברתית מבוסס על הצגת לאחרים את הגרסה הטובה ביותר של עצמנו, תמונה מעוותת של מי שאנחנו באמת".
האושר בפייסבוק עוטה מסכה
יש להשתמש בביטוי זה כמנטרה בכל פעם שאתה מרגיש מדוכא לאחר שראית הודעות ופרסומים נחמדים ברשתות החברתיות. למה אנחנו לא יכולים פשוט לזהות שהאושר שם אינו אושר אמיתי?
זה מאוד פשוט: זה בגלל שזו תמונה נבחרת. במקרים רבים, הוא אפילו עובר מניפולציות ומופרד מסביבתו. זה לא תמונה אקראית של רגע רגיל. זה פשוט רגע שמי שפרסם אותו אוהב ורוצה לשתף.
מצד שני, זכרו שמי שמבזבז זמן לצלם את התמונה המושלמת במקום המושלם, שוכח ליהנות באמת מהרגע הזה. האדם הזה עזב את הבמה והופך לצופה בסצנה שהיא פשוט השתקפות חייו או שלה... השתקפות שנבחרה בקפידה.
מה שקורה בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם נפרד מהאמיתי והאותנטי. זה יותר תרגיל בפרסום ובצורך להגדיר את עצמנו בצורה מסוימת.
אם נראה שהחיים החברתיים שלך אינם זהים לאלה של כולם, מזל טוב! לא צריך להציג אלפי תמונות של מסיבת מוצאי שבת או חופשה חלומית כדי לדעת שנהניתם. זכרו שהרגעים האלה באמת היו קיימים, גם אם אין להם חלון לראות בתוכם מבחוץ.
