האם אפשר לחיות בלי חברים?
אפשר לחיות בלי חברים? אנשים מסוימים עשויים לענות על שאלה זו באומרו, " כמובן שאתה יכול! אני כן. אין לי חברים ואני חי לחלוטין ". וכמובן, זה נכון.
היעדר קשרים חברתיים לא יהרוג אותך. הלב שלך לא יפסיק, ואתה לא תיעלם בגלל זה. עם זאת, איזו איכות חיים יש לך בלי חברים? האם אתה חווה רווחה או שאתה מתמלא בתחושות של ריקנות?
כמובן, אף אחד לא יאבד את חייו כי אין לו לפחות חבר אחד. עם זאת, במקרים רבים, זה יגרום לעצב, אכזבה וייאוש. די לומר שאחת הסיבות שבגללן אנשים הולכים לטיפול היא בגלל תחושת הבדידות. הם לא מסוגלים לבנות קשרים חברתיים מוצקים ואין להם עם מי לדבר, לצחוק ולחלוק איתו זמנים טובים.
אנשים הם יצורים חברתיים והמוח שלהם זקוק לאינטראקציה איכותית זו עם בני גילם כדי ליהנות מרגשות חיוביים, להרגיש מאומתים ולמצוא ביטחון.
כפי שכבר ציינו, מנקודת מבט פסיכולוגית אבולוציונית, החברים אינם הכרחיים להישרדותנו, אבל זה מעניק לחיינו יותר איכות ויכול לעזור לנו למצוא אושר אמיתי.
האם אפשר לחיות בלי חברים?
לעתים קרובות אנשים אומרים שהאיכות של מערכות היחסים החברתיות שלנו ניזונה ממה שחווינו במשפחה שלנו. עם זאת, זה לא לגמרי נכון.
לחלק מהאנשים יש עבר טראומטי עקב הורים מתעללים או לא אוהבים ובכל זאת הצליחו למצוא "משפחה" אמיתית הבנויה על קשרי ידידות. לפעמים, זה אפילו קורה הפוך. קיום משפחה אוהבת לא מבטיח, בכל המקרים, שנוכל להשיג חברויות מוצקות.
מצד שני, ומעבר לכל זה, אף אחד לא יכול להכחיש שחברים טובים מביאים צבע לחיינו. אנשים אלה נמצאים כמעט על בסיס מזדמן. בניגוד למשפחה, הם לא ניתנים לנו. וכמעט בלי לדעת איך, הם הופכים לבני לוויה, לאוצרות בלתי צפויים שמטיילים איתנו בתקופה מסוימת בחיינו או לפעמים אפילו לנצח.
נכון שיש חברים שבאים והולכים. חלקן חברות כוזבות ואחרות אמיתיות, אבל כולן יכולות להפוך אותנו לאנשים טובים יותר בדרך זו או אחרת.
עם זאת, חלק מהאנשים, עקב חוסר כישורים חברתיים או אכזבות בחייהם, היו ללא חברים במשך זמן רב. לכן, השאלה היא: האם אפשר לחיות בלי חברים?
אפשר לחיות בלי חברים כי אנחנו חיים בחברה יותר ויותר אינדיבידואליסטית
כן, זה בהחלט אפשרי לחיות בלי חברים. למעשה, עבודת מחקר שנעשתה באוניברסיטת אריזונה על ידי ד"ר מליקה דמיר וד"ר אינגריד דוידסון הראתה משהו מעניין, משהו שמזמין אותנו להרהר במשמעות שלו.
הם גילו שאכן, חברות עוזרת לנו לחוות אושר. עם זאת, גורם זה אינו החשוב ביותר עבור אנשים ככלל.
הגורם המכריע ביותר הוא סיפוק הצרכים הבסיסיים, וגם תחושת התחרותיות. הרגשה עצמאית, כיסוי היבטים בסיסיים כגון אוכל, עבודה, דיור, או אפילו בעל שותף הם כולם רצויים יותר. נוכל להוסיף כאן גורם נוסף: "יחסים נוזליים".
כפי שהיה אומר הפילוסוף והסוציולוג זיגמונט באומן, החברה הופכת יותר ויותר אינדיבידואליסטית. זה הופך את הקשרים והמגע לשבירים יותר, לא אמינים ואפילו חמקמקים. חברים באים והולכים ולעתים רחוקות מחזיקים מעמד. למרות שזה יכול ליצור אי שביעות רצון, יש אנשים שמתרגלים לזה.
אני לא צריך חברים כי אני מקיים אינטראקציה חברתית עם הרבה אנשים
לאנשים צריכים להיות גישה לאינטראקציה חברתית יומיומית, הבסיסית ביותר לפחות. שיחה עם עמיתים לעבודה ושיחות עם שכנים או עם המוכר בחנות המקומית.
זה גורם לנו להרגיש טוב, אפילו עד כדי כך שאנשים רבים לא צריכים ללכת רחוק יותר. הם לא רוצים, ואינם מבקשים, לגבש קשרים מוצקים שיהפכו לחברות אמת.
לכן, סוג זה של אינטראקציה שטחית למדי מספיק עבור גברים ונשים מסוימים. האנשים האלה יכלו לומר בבטחה שאכן אפשר לחיות בלי חברים.
האם קיום חברויות מוצקות לא מזיק?
אנחנו כבר יודעים שאפשר לחיות בלי חברים. לאנשים רבים חסר סוג כזה של קשר מסיבה זו או אחרת, והם מקבלים שכך הם יבלו את זמנם. עם זאת, השאלה היא האם יש לזה סוג של מחיר פסיכולוגי.
זה נכון שכל אדם הוא שונה. חלקם ימצאו את הקשר של משפחתם או בן זוגם מספיק. אחרים עשויים אפילו להרגיש מסופקים בבדידותם.
עם זאת, זה לא נורמלי ולא מומלץ. יתרה מכך, עלינו לקחת את העובדה הזו בחשבון: התאבדויות שכיחות יותר ויותר בחברה אינדיבידואליסטית זו המלאה במערכות יחסים שבריריות. כן, זה נכון שאין חברים לא הורג אותנו מעצמו, אבל זה עושה את החיים קשים יותר.
אנשים צריכים חברות איכותית, אנשים שהם יכולים לסמוך עליהם כדי ליצור מצבים שבהם הם יכולים להזין את עצמם רגשית. ידידות הופכת את הקיום האנושי למלא יותר, מעניקה יותר משמעות ומציעה תמיכה שיש לה השפעה כה חיובית על בריאות הנפש.
היעדר גורם זה יוצר ריקנות ופצעים שבהם חוסר שביעות רצון ובדידות מעוותים עד כאב את המציאות שלנו. ודא שאתה לא מונע מעצמך חברויות. חפש אנשים שאתה יכול לחלוק איתם את התשוקות שלך. חפש אנשים שאתה יכול לגדול, לצחוק ולבלות איתם זמן. היתרונות הם בלתי ניתנים לחישוב.
