איזה תפקיד ממלאת רגישות לחרדה בצריכת טבק?
כולנו אמרנו או שמענו את המשפט "אני עצבני, אני צריך סיגריה". האמונה שלטבק יש השפעה נוגדת חרדה היא כה נפוצה עד שהיא הפכה לחלק מהלא מודע הקולקטיבי. אנשים רבים מאמינים שלטבק יש השפעה מרגיעה, הדומה לזו של עירוי ולריאן. בדרך זו, אנשים רבים ממשיכים לעשן רק במטרה להרחיק את החרדה.
אבל המציאות אינה כזו. טבק הוא חומר ממריץ. כאשר אנו מעשנים, אנו נעשים יותר פעילים ומונפשים. אנחנו גם נהיים יותר עצבניים. ה"שלווה" שאנו חשים בהתחלה כשנופחים סיגריה קשורה להפחתת הצורך לצרוך את החומר הממכר הזה, לא בגלל שיש לו באמת אפקט מרגיע. למעשה, רגישות החרדה שלנו משפיעה רבות על צריכת הטבק.
הפנים האמיתיות של הטבק הן מחלות, מוות ואימה, לא הזוהר והתחכום שתעשיית הטבק מנסה להציג.
-דיוויד בירן-
חרדה והנשיפות הראשונות
ראשית, מהי רגישות לחרדה? רגישות לחרדה היא הפחד שיש לאנשים מהחרדה ומהסימפטומים שלה. אנשים אלה חושבים שללחץ יש השלכות מזיקות מאוד עבורם. לפיכך, כאשר הם מאמינים שהם חווים את הרגש הזה, הוא מתעצם.
הסכנה של רגישות גבוהה לחרדה תוך כדי תחילת עישון היא שאנשים אלה יכולים לראות את ההפחתה הראשונית של החרדה כמועילה מאוד. העובדה שהם מוצאים שימוש בטבק כדרך יעילה לוויסות חרדה תגרום להם להתחיל לעשן באופן רגיל ולהימנע מגמילה.
במילים אחרות, אנשים אלו מחזיקים באמונה שעישון הוא דרך מקובלת ו"רווחית" להפחתת חרדה. הם הופכים את הטבק לאסטרטגיה העיקרית שלהם להפחתת חרדה. לכן, חשוב ללמוד וליישם אסטרטגיות התמודדות אחרות עם לחץ כדי שנוכל להתמודד איתו מבלי לבצע התנהגויות מזיקות, כמו עישון.
איזה תפקיד ממלאת רגישות לחרדה להמשיך לעשן?
בדיוק כמו ההחלטה שלנו להתחיל לעשן, גם רגישות לחרדה משחקת תפקיד בהמשך העישון שלנו. גם גורמים אחרים משפיעים עליו, לא רק הרגישות הגדולה יותר להשפעה נוגדת החרדה של הנשיפה הראשונה.
תשמור על הגוף שלך. זה המקום היחיד שאתה צריך לחיות בו.
-ג'ים רוהן-
באופן ספציפי, לאנשים עם רגישות גבוהה לחרדה יש השפעה חיובית יותר לאחר עישון. כמו כן, הם גם מדווחים על שביעות רצון גדולה יותר. בנוסף, התגמול הפסיכולוגי עולה עבורם. בדרך זו, לא רק שהחרדה יורדת, אלא שמופיעים רגשות חיוביים שישפיעו על העובדה שהם ממשיכים לעשן.
זה יגרום לאנשים עם רגישות גבוהה לחרדה לעשן בצורה לא גמישה יותר במצבי לחץ, וזה יוצר רגשות שליליים. כלומר, שוב, הם משתמשים בהתנהגות עישון כדי לווסת מתח, במקום להתמודד איתו בצורה יותר מסתגלת.
כאשר מפסיקים לעשן, כיצד רגישות לחרדה נכנסת לתמונה?
רגישות לחרדה חשובה במיוחד על מנת להפסיק לעשן. זה מפריע ישירות לניסיונות להיגמל, מכיוון שאנשים אלה מדווחים על תסמיני גמילה עזים יותר בשבוע הראשון. לכן, הם נוטים פחות להפסיק להשתמש בטבק ויש להם סיכון גבוה יותר להישנות.
הם גם מדווחים על ניסיונות כושלים נוספים להפסיק לעשן. התוצאה היא שהם מרגישים פחות מסוגלים להשיג זאת. בנוסף, הם מאמינים שבסופו של דבר הדבר היחיד שהם ישיגו הוא להגביר את תחושת אי הנוחות שלהם. כפי שכבר הזכרנו, אנשים אלה חוששים לחוש חרדה יותר, ולכן הציפיות הללו יהיו נכות שתתווסף לתהליך הקשה ממילא של גמילה מטבק.
המודעות לכך שהבריאות תלויה בהרגלים שאנו שולטים בהם הופכת אותנו לדור הראשון של ההיסטוריה שקובע במידה רבה את גורלם.
-ג'ימי קרטר-
לכן, מעניין לעבוד עם רגישות לחרדה בצורה קונקרטית עם אנשים שרוצים להפסיק לעשן. יש צורך להיחשף בהדרגה לחרדה כדי להשיג זאת. כלומר, הם צריכים להרגיש את זה. אז הם יוכלו לראות שהם מסוגלים להתמודד עם חרדה ולא יחששו ממנה כל כך, מה שיפחית את ההשפעות השליליות של רגישות זו בעת גמילה מטבק.
