הרגשות המזיקים ביותר, לפי הבודהיזם
הרגשות המזיקים ביותר, לפי הבודהיזם, הם פחד, כעס, אשמה וחוסר שביעות רצון. כל אלה הם רגשות עוצמתיים, אשר נוטים להיות פולשניים ולשבש את האיזון הפנימי שלנו. עם זאת, אתה יכול להילחם בהם על ידי זיהוים, קבלתם והשתחררותם.
לבודהיזם, יש רק שני רגשות חיוניים: אהבה ופחד. כל שאר החוויות הסובייקטיביות נובעות משני הצירים העיקריים הללו. עם זאת, הרגשות המזיקים ביותר הם אלו הנובעים מפחד.
כאשר הבודהיזם מדבר על הרגשות המזיקים ביותר, הוא מתייחס לאלה השוברים באופן קיצוני את האיזון הפנימי. בנוסף, הם אלו שגם הופכים פולשניים ומתמשכים פחות או יותר. הם נוטים להפוך בקלות להרגלים. הם מעצבים את צורת ההוויה שלך ויש להם השלכות חשובות על הבריאות והיחסים החברתיים שלך.
עבור בודהיסטים, האדם הוא ביסודו שליו וטוב. עם זאת, העולם בו אנו חיים מעורר מתחים חזקים שאם לא מנוהלים, מובילים למצבים הפנימיים המזיקים ביותר הנשלטים על ידי פחד, כעס, אשמה וחוסר שביעות רצון. בואו נסתכל על כל אחד בפירוט רב יותר.
פחד הוא מקור כל הרוע, לפי הבודהיזם
בודהיסטים מציינים שפחד בראש רשימת הרגשות המזיקים ביותר והוא קשור מאוד לאגו. ככל שהאגו גדול יותר , כך אתה פגיע יותר לפחד. כשהאגו משתלט, קל בסופו של דבר לראות את המציאות רק במונחים של הרצונות והצרכים שלך.
פחד בדרך כלל מצביע על הפחד לא לקבל משהו או לאבד משהו שנחשב לשלך. בשני המקרים, נקודת ההתייחסות היא העצמי ורכושו. תחושה זו נוטה להיות מדוללת כאשר אתה מבין שליקום יש היגיון משלו ושאינך המרכז שלו. למעשה, לא הכל תלוי ברצון שלך ולעולם אין לך שליטה מלאה על הסביבה ועל התפתחותה.
כעס, אחד הרגשות המזיקים ביותר
פחד מוביל לרוב לכעס. כאשר אתה מפחד ממשהו, התגובה הטבעית היא לשים את עצמך בעמדה של התקפה או הגנה מפני מה שאתה רואה כסיכון או סכנה. כאשר הוא מרגיש מאוים, כל חיה מפעילה את מנגנוני התוקפנות. בתגובה לכך, הבודהיזם אומר שבני אדם לא באמת מוכנים להיות תוקפניים וזו הסיבה שאין להם טפרים או ניבים.
כעס הוא בדרך כלל ביטוי של תסכול, כי מה שאתה רוצה לא עולה בקנה אחד עם מה שהמציאות נותנת לך. כאן שוב, האגו נכנס לתמונה. בלי לשים לב, אתה מנסה לגרום למציאות להתכופף לרצונות ולצרכים שלך, שוכח שאתה לא לבד ביקום אלא שאתה חלקיק קטן ממנו.
אשמה היא חברה רעה, לפי הבודהיזם
אשמה או חרטה לא מביאים שום דבר טוב לחייך. הם ביטויי גנאי על שפעלת נגד העקרונות או הרשעותיך. זו לא בדיוק מודעות לכך שגרמנו נזק, אלא עונש על כך שלא עמדנו במה שאנו חושבים על עצמנו.
הדבר המומלץ הוא לא להשהות את עצמך על מה שעשית, אלא למצוא את המשמעות של המעשים האלה או המילים האלה שאתה מתחרט עליהן. אתה צריך למצוא את הסיבות שהובילו אותך לפעול בדרך זו ואת ההשלכות שזה מייצר, עבור עצמך ועבור אחרים. לאחר מכן, לקבל את זה שאתה בתהליך של אבולוציה ושלכל אירוע יש את הפוטנציאל ללמד אותך משהו.
חוסר שביעות רצון הוא חסר תועלת
חוסר שביעות רצון הוא שם אחר לסבל. אתה סובל כי אתה לא מקבל את המציאות שלך. כל אחד היה רוצה להשיג משהו שעדיין לא הצליח. רצונות והחזקות עומדים מאחורי כל צורות האומללות, שהן השתקפויות של חוסר שביעות רצון וסבל.
למידה ששום דבר אינו קבוע ומודעות לכך שהיקום פועל כפי שהוא אמור לעשות אותך חזקה יותר מול התסכול. הכל בא והכל הולך בזמן הנכון. שום דבר לא נמשך לנצח, אז שינוי הוא הנורמה. לכן, התנגדות לשינוי מצליחה רק לעתים רחוקות אם אתה מבין קביעות כהצלחה.
עבור בודהיזם, אתה יכול לנהל את הרגשות המזיקים ביותר בשלושה שלבים. הראשון הוא לזהות אותם, כי רק אז אפשר להתמודד איתם. השני הוא לקבל אותם, מבלי להעניש את עצמך עליהם ולהודות שאתה מרגיש אותם. השלישית היא לשחרר אותם. גם שליטה בנשימה שלך עשויה להועיל.
