אהבה ארוכת טווח מתחילה כששלב ההתאהבות מסתיים
מתי נפסיק להיות מאוהבים? מתי נעבור מדיבור על אהבה לדבר על התאהבות? המפתח להבנת אהבה ארוכת טווח הוא בהסתכלות עליה כעל מעבר. כך נוכל להבין איך כל כך הרבה אהבות שורדות כשהאידיאליזציה מסתיימת, ואחרות לא.
בואו לא נחשוב על זה כמו שהתאהבות מסתיימת ומתחילה אהבה, אלא כמו שיש דרך בין השניים. ההתאהבות נגועה באידיאליזציה. אנחנו לא רואים את האדם האחר כמו שהוא באמת. במקום זאת אנו משליכים את כל התקוות והרצונות שלנו על האדם האחר; כל מה שאנחנו רוצים באדם אחר נלכד בתשוקה הזו.
תורת האהבה של שטיינברג
מחבר זה מדבר איתנו על אהבה כתחושה שהוא יציב על שלושה עמודים בסיסיים:
- אינטימיות: מובנת כקרבה בין שני אנשים שמתוודעים זה לזה, מגלים זה את זה ונותנים זה לזה את האמון לחשוף את נפשם.
- תשוקה: תחושת תשוקה והפעלה פיזיולוגית.
- מחויבות: החלטה ששניהם מסכימים להישאר ביחד.
- לייק: רק אינטימיות תהיה כאן. תהיה קרבה והבנה.
- אהבה מאוהבת: זו תתאפיין בתשוקה. יש משיכה פיזית ומינית. זה מאוד מהיר אבל גם פוחת די מהר.
- אהבה ריקה: המחויבות תישאר. התקבלה החלטה להישאר ביחד וזה נשאר ככה בגלל ההבטחה.
- אהבה רומנטית: כאן אנו מוצאים תשוקה ואינטימיות. מחויבות לא תהיה בסוג כזה של אהבה.
- אהבה נלווית: אינטימיות ומחויבות מאפיינות את המודל הזה. אנו יכולים להבין זאת כאהבה מחויבת לאורך זמן במובן החברות.
- אהבה מיותרת: מובנת כאיחוד בין תשוקה למחויבות, אך ללא אינטימיות. הם לא מכירים אחד את השני וקשה להם להישאר ביחד.
על ידי הבנת סוגים אלה של אהבה אנו יכולים להבין הרבה יותר כיצד התחושה הזו דינמית ומשתנה. אז, אנחנו יכולים לעבור מסוג אחד למשנהו, תלוי אם השלבים מתקדמים או שאחד מעמודי התווך שהוזכרו לעיל מתחיל להתבלט.
האם זה בריא תמיד להיות מאוהב?
אנשים רבים מתארים את שלב ההתאהבות כשלב הזוי. זה בגלל שבמהלך תקופה זו נוטה להיות פער גדול בין איך הדברים באמת ובין איך שאנחנו תופסים את זה. אנחנו עושים אידיאליזציה של האדם האחר וקשה לנו מאוד להיות אובייקטיביים. לכן זה לא ייחשב כאהבה אמיתית. לאהוב מישהו מרמז להכיר אותו לחלוטין, לדעת מה אנחנו אוהבים ומה לא אוהבים בו, ועדיין להחליט להישאר איתו.
כאשר אנו מתאהבים המוח שלנו משחרר שני חומרים הידועים בשם סרוטונין ודופמין. כשהם משתחררים זה יוצר תחושת עונג ואושר שגורם לנו להיות "מכורים" לאדם אחר, שכן זה יוצר בנו אופוריה והרגשה טובה בדרך כלל.
אבל נהר הרגשות הזה פוחת עם הזמן ומפנה את מקומו לרגשות חדשים ורציונליים יותר. לפעמים יותר אינטנסיביים. באהבה, המוח שלנו נסחף על ידי התשוקה והאושר של הרגע, בדומה לבעלי חיים.
כשהמוח שלנו אוהב הוא עושה זאת גם עם החלק הרציונלי, שקילה וקבלת החלטות, ובחירה באדם האחר ממקום בוגר ואנושי יותר. בואו נתאהב כל יום, אבל בואו במיוחד נלמד לאהוב גם כשהדחיפה הנוספת משלב ההתאהבות הסתיימה.
אהבה ארוכת טווח פירושה הקרבה מסויימת ולוקחת את סוג העבודה שהתקשנו איתה בהתחלה. זה תלוי בנו להחליט אם זה שווה את זה או לא.
