גם אנשים אופטימיים צריכים לבכות

לבכות ולרפא את הפצעים והחתיכות השבורות שלנו בפנים
לאלו מאיתנו שמאירים את חייהם של אנשים עם החיוכים, הפתיחות והשמחה שלנו יש גם צורך לפעמים לפרוק, לבכות ולרפא את הפצעים והחתיכות השבורות שלנו בפנים.

אפילו האנשים הכי אופטימיים, אנרגטיים ושטופי שמש יודעים איך זה לעבור דיכאון. לאלו מאיתנו שמאירים את חייהם של אנשים עם החיוכים, הפתיחות והשמחה שלנו יש צורך לפעמים לפרוק, לבכות ולרפא את הפצעים והחתיכות השבורות שלנו בפנים. רק כך נוכל להישאר עמידים ולשמור על האופטימיות הרציונלית, האובייקטיבית והעוצמתית שלנו, כדי שנוכל להתמודד עם כל מה שהחיים זורקים עלינו.

נכון יהיה לומר שכרגע ההשקפה שיש לנו, באופן כללי, על אנשים אופטימיים היא מעט מוטה. כולנו מכירים מישהו שיש לו יכולת יוצאת דופן להפוך את הקשה לקל. כולנו מכירים סוגי אישיות מלאי עידוד, תקווה ואינטימיות. אין לך חבר או בן משפחה שתמיד אומר "כן" ונראה שיש לו חיים טובים?

לאנשים אופטימיים תמיד יש תוכנית; אנשים פסימיים, תירוצים.

אנחנו חושבים שהם נולדו תחת "כוכב מזל", עם כל הכישורים הנפלאים האלה כבר בתוכם. עם זאת, המציאות שונה למדי, כמו גם מעניינת. ישנם שני סוגים של אופטימיות. מרטין זליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, כינה את הסוג הראשון "אופטימיות עיוורת". זה המקום שבו האדם חושב שמה שלא יקרה, הכל יסתדר טוב, מה שיוביל אותו לפעול בחוסר אחריות ולסמוך על הגורל.

הסוג השני, לעומת זאת, הוא "אופטימיות רציונלית". זה כאשר אדם מודע לכך שחיוביות, כשלעצמה, לא תיצור שינויים. להיות אופטימי זה בעצם להיות בעל פרספקטיבה ולא להתייאש מכישלון או מחשבות על תבוסה הנוטות לנבוע ממנו.

כמו כן, חשוב להבין שאופטימיות היא גישה שאתה בונה. למעשה, למוח שלנו יש נטייה טבעית להתמקד באיומים חיצוניים פוטנציאליים שעלולים לסכן את חיינו. אופטימיות, אם כן, היא משהו שאתה מתאמן בכל יום על ידי חיזוק האופי שלך, למידה מכישלונות וניהול הרגשות שלך בזמנים קשים שבאמת בלתי נמנעים עבור כולנו.

כמה אופטימיים אנשים אופטימיים בזמנים קשים

אנשים אופטימיים אינם בהכרח תמימים. נכון שרבים מהם מתרגלים חיוביות ריקה, שבה הם פשוט נושמים עמוק ובוטחים. הם רק צופים בחייהם. עם זאת, אנשים אחרים מעבירים את החיוביות הזו לפעולה.

אנחנו אומרים את זה כי יש מיתוס נפוץ לגבי מהי ומהי אופטימיות. במקרה השני, אנחנו מדברים על ממד פסיכולוגי שהוא כל כך יקר ששווה כמעט כל מאמץ לצמוח בו.

איגוד הפסיכולוגים האירופי ערך לפני כמה שנים סקר כדי להעריך כיצד המשבר החברתי והכלכלי הנוכחי משפיע על האוכלוסייה באופן כללי. למדנו ממנו נתונים מעניינים ושימושיים. הוא גילה שנשים הן הקבוצה המושפעת ביותר. הם גם אלה שחווים את התסמינים הפסיכולוגיים ביותר: מתח, חרדה, כאבי ראש, עייפות, הפרעות אכילה...

לאנשים אופטימיים תמיד יש תוכנית
לאנשים אופטימיים תמיד יש תוכנית; אנשים פסימיים, תירוצים.

בעולם במשבר, אי-שוויון בשכר והזדמנויות עבודה משפיעים בעיקר על המגדר הנשי, ולכן יש צורך לטפל בבעיה זו בצורה רב-גונית.

שנית, איגוד הפסיכולוגים האירופי רצה לברר באילו אסטרטגיות אותן נשים שהצליחו להתמודד עם זמנים קשים השתמשו כדי למקם את עצמן, לאט לאט, בעמדות חשיבות או כוח.

אופטימיות עמידה

כאשר נשים אלו הסבירו את כל מנגנוני ההתמודדות היומיומיים שהן השתמשו בהן, הפסיכולוגים כינו את קבוצת הדינמיקה במונח "אופטימיות עמידה". זו כבר לא תהיה האופטימיות הרציונלית שזליגמן דיבר עליה בימיו.

למעשה, כעת נצטרך ללכת צעד אחד קדימה. אנו חיים בתקופה שבה עלינו לשלב אסטרטגיות פסיכולוגיות חדשות כדי לשמור עלינו לצוף בקשיים. הם כדלקמן:

  • להישאר נאמנים לאותם רעיונות שחשבנו עליהם ועכשיו מאמינים בהם.
  • קבלת רגשות שליליים: הקשיבו למסר שלהם ותעלו בצורה חכמה את האנרגיה שהם נותנים לנו.
  • הבינו שהחיים מורכבים מחוויות, שרבות מהן לא הולכות להיות חיוביות או נעימות.
  • יש לראות ברגעים קשים אתגרים. הם נקודות מוצא ללמידה וצמיחה.
  • חברו עקשנות עם התנגדות, מוטיבציה עם פרקטיות, יצירתיות עם הזדמנות.
  • כמו כן, בואו ניקח בחשבון שרבים מאיתנו חיים בסביבות פסימיות. אם אנחנו באמת רוצים לאנשים אופטימיים עם אופטימיות מהסוג העמיד, נצטרך לפעמים לשנות סביבה. אל תיתן להם להשפיע עליך, ועזוב אם אתה חייב.

אנשים אופטימיים, אנשים אמיצים

לאחר שניתחנו את כל הנתונים, הגענו למספר מסקנות. ראשית, ייתכן שהחברים או הקרובים שאנו מחשיבים אופטימיים מטבעם לא היו כאלה. אולי הם למדו את זה והם נלחמים מדי יום כדי לשמור על הפרספקטיבה הזו. אולי גישת החיים שאנו מוצאים כל כך אטרקטיביים ומקבלים כמובנת מאליה לקחה עבודה.

מצד שני, אנחנו צריכים להבין שגם לאופטימיות הכי הגיונית, עמידה, רציונלית יש גם רגעי חולשה. למעשה, אנשים רבים עברו דיכאון כי הם האמינו שהם חזקים מדי. הם חשבו שאופטימיות נותנת להם שכמייה של חוסר פגיעות, כמו גיבור-על אמיתי המסוגל להתמודד עם כל צורך ומחויבות. אבל אפילו לאדם האמיץ ביותר יש את נקודת התורפה שלו, הקריפטונייט שלו.

לכן, בואו ננסה לקבל ראייה מעשית יותר של חיוביות. הבינו שאנשים אופטימיים אינם תלויים בטינה או בטינה. הם לא מדלגים על אתגרי ההווה. במקום זאת, הם מקבלים את העובדה שקיימת מצוקה ושעליהם להתמודד איתה.

אנשים אופטימיים מקיפים את עצמם בחברים טובים. הם יודעים להיות אסירי תודה ולסלוח. יותר מכל, הם עושים שימוש בגישה האמיצה והעמידה שלהם כמו קליידוסקופ שמצייר ביטחון יפה בעתיד.