אלו הן הצלקות שלי, הן גרמו לי להיות חזקה יותר: Kintsukuroi
Kintsukuroi היא שיטה לריפוי פצעים רגשיים. הוא בהשראת האמנות היפנית העתיקה באותו השם המשמשת לתיקון חפצי קרמיקה.
המפתח לשיטה זו של kintsukuroi אינו מסתיר צלקות אלא קישוטן בזהב וכסף.
אבל כדי שצלקות יתקיימו, פצעים צריכים קודם להחלים. זה משהו שלעתים קרובות אנחנו לא נותנים לקרות בגלל ההתנהגות שלנו.
אנחנו נכנעים לדברים שמקלים על הכאב שלנו בהתחלה, אבל בטווח הארוך מונעים מהפצעים שלנו להחלים. אנחנו רוצים לרפא את הפצעים של אחרים מהר מדי, מבלי לתת להם להצטלק.
אז היום אנחנו הולכים לדבר על תהליך צלקות שמתחיל בהכרה בסבל...
אל תזלזל בסבל שלי
תפסיק להגיד לי שזה לא כזה עניין גדול. אל תגיד לי שיש אנשים במצב גרוע ממני. מה אתה יודע על רגשות?
אין לך אמפתיה, אתה מזלזל בכאב שלי וממעיט בערכי ובבגרות שלי. זו אותה בגרות שתגן עליי מלפול למלכודת של הונאה עצמית מנחמת ושאננה.
אני אדם אמיץ. אתה לא תראה אותי מטעה את עצמי. אני מעז להסתכל על הפצעים שלי, לנקות אותם ולרפא אותם. אני מעז לייפות את הצלקות שלי, כי הן סימן שאני חי.
הם מראים שחייתי את החיים בצורה אינטנסיבית ושאני מוכן להתמודד עם כל מיני פחדים כדי להמשיך לחיות באופן מלא. אני מבטיח לך שלכל הפחות, לא אוותר על הכוונה הזו לחושך.
יש גאווה בתוך הצלקות שלי. בין היתר בשל העובדה שקיבלתי שהזמן שלוקח להם להתהוות הוא חלון הזדמנויות ללמידה.
הילדים שלי לא יחזרו על הכאב שלי, החברים שלי לא ירגישו לבד ושופטים. האנשים שאני אוהב ימצאו בי דוגמה ללכת בעקבותיהם. דוגמה שמראה שאין צורך לפחד מהחיים, ושאפשר להתגבר על הכאב אם יודעים איך.
למרות העובדה שאנו נוטים לא לדבר על זה, כאב הוא חלק מהחיים. גם כאב פיזי וגם רגשי. כולנו סבלנו, ללא ספק, ואם מישהו מכחיש זאת, זו הונאה עצמית.
גם אתה לא סבלת?
תסתכל לי בעיניים. תראה את הצלקות שלי. נשברתי מאהבה. הרגשתי את אותו הכאב שהבת שלי חשה. בכיתי על אובדן, קיללתי את הסבל חסר ההיגיון הזה יותר מפעם אחת.
אני מסתכל לאנשים בעיניים באמפתיה ובחמלה. כי אכפת לי ממה שקורה לאנשים הקרובים אליי, כמוך...
הצלחתי לאסוף את שברי נשמתי השבורה. אספתי כל רסיס והרחקתי זעם, טינה וטינה.
לאחר שהגעתי לתחתית, הרמתי אותם והכנסתי אותם בחזרה, משימה שעזרה לי להבין מה קרה ואיך פירשתי את זה.
לחיות באינטנסיביות, מבלי לפחד להישבר. אבל אתה לא צריך לדאוג. לנפש שלך, בדיוק כמו לגוף שלך, יש מנגנון הסתגלות הנקרא דחף התיקון. מנגנון זה לוקח על עצמו את המשימה של ריפוי הכאב שלנו ולייפות הצלקות שלנו.
כשהפצע הגרוע ביותר שלך הוא מעשה ידיך...
ניתחתי את מה שקרה לי ניסיתי להיפטר מפילטרים, פרשנויות שווא ומרמה. כבר לא רציתי להישאר מעוגן לכאב וכדי להשתחרר ממנו, הייתי צריך לפתוח מחדש את הפצע שכל כך כאב לי.
חשבתי שזה כבר נקי, אבל טעיתי. הייתי צריך לנקות אותו ובזמן שעשיתי, התחלתי להבין מה קרה.
לבסוף, הבנתי שאני המבקר הכי גרוע שלי, שאני חייב להבין מה קרה מנקודת מבט של אהבה וחמלה.
הסתכלתי על משמעות הפצע שלי עבורי ועיינתי במסקנות שקפצתי אליהן בצער. אותו צער שעיקש את נשמתי.
אנשים מנסים כל הזמן לשכנע אותנו שאנחנו חייבים להיות מאושרים. אבל אף אחד לא מדבר על איך אנחנו צריכים להתמודד עם מצוקות, איך אנחנו יכולים לרפא את הפצעים הרגשיים שלנו ולהתגבר על הבעיות, הגדולות והקטנות, בחיי היומיום שלנו.
התחבר לכוח הרגשי שלך
הבנתי שאני חייב להתחבר לכוחות הרגשיים שלי, שאני צריך ללמוד איך לנתח אנשים, לקבל החלטות ולהתמודד עם מצוקות. למדתי להתרחק קצת, לחשוב אחרת ולראות מנקודת מבט בונה.
אז הבנתי שמעשים ואומץ הם המנועים לצמיחה רגשית.
לאחר מכן, ניתחתי את הדיאלוג הפנימי שלי וקיבלתי את היכולת להבדיל בין דברים שאפשר לשנות לאלה שלא. השלמתי עם חוסר היכולת שלי להילחם נגד טיטאנים, אבל שיניתי את כל מה שהיה בהישג יד.
לבסוף, הפסקתי לנסות להפיל קירות ובמקום זאת חיפשתי דלתות. בסופו של דבר, התגברתי על הפחד שלי מהאוקיינוס ולמדתי איך לשחות. הפסקתי לקלל את הנהר וביליתי את זמני בבניית גשרים.
עבדתי, חשבתי והייתי אמיצה... כמו כן, הבנתי שפחדים יכולים להאט אותי, אבל לא לנצח אותי.
בסופו של כל התהליך הזה, מצאתי את היופי שבא לידי ביטוי בתוך הצלקות שלי. הצלקות הרגשיות האלה אומרות הרבה עליי ועל החוזק שלי. הם מדברים על היכולת שלי ללמוד מסבל ולהתגבר על מצוקות.
הצלקות שלי מזכירות לי שאני שברירית וחזקה בו זמנית. כשאני מסתכל עליהם, אני לא רואה כאב. במקום זאת, אני רואה כוח וכל מה שהתגברתי עליו...
כשאני מסתכל על הצלקות שלי, אני מרגיש חזק יותר, בטוח יותר ו... אולי אפילו שמח יותר... אולי זה סוד האושר?
"הפסקתי לקלל את הנהר והקדשתי את זמני לבניית גשרים".
הפוך את הצלקות שלך לשיעורים
החלטתי לשתף בכל מה שלמדתי. אתה לא צריך לשרוף את עצמך כדי להבין שאש יכולה לפגוע בך.
נרמלתי את מה שהיה נורמלי. עזרתי לאנשים אחרים לא להרגיש מוזרים ובודדים ובמקום זאת לקבל שהסבל שלהם מתאים לנסיבות שעברו עליהם באותה תקופה. זה משהו ששמור אך ורק לאנשים שחיים ואוהבים בעוצמה.
כיום, אני מציגה את הצלקות שלי ללא מורא, ללא אשמה או בושה. חלק מהמצוקות שעברתי היו תוצרים של מקרה טהור. אחרים היו סיפור אחר.
מבלי להיות מודע לכך, לפעמים, גרמתי לסבל שלי עם ההחלטות שעשיתי או בחרתי לא לקבל. עם האנשים שלא ניתחתי והציפיות שהיו לי או האכזבות שחוויתי.
החיים, כמו חרסינה קרמית, הם שבירים ויפים בו זמנית. החיים יכולים להישבר עלינו בכל עת לאלף רסיסים. אבל, כמו כן, ניתן לבנות אותו מחדש. ואם נוכל ללמוד ממה שקרה, נהיה יפים וחזקים יותר.
משתפת בשיעורים שלי, בצלקות שלי, בכאב שלי
היום אני בונה מציאות חדשה. מציאות שבה חמלה, אמפתיה ואהבה עקרו את השיפוט, הסטריאוטיפים והשקרים מהשורש.
אני מהווה חלק מהמציאות החדשה הזו, המציאות שבה אני יכול לקבל את זה שסבלתי ושהנשמה שלי בכתה. אבל שאף אחת מהדמעות האלה לא נשפכה לשווא. מאז כל הדמעות שלי, יחד עם הצלקות שלי, לימדו אותי משהו שהייתי צריך ללמוד.
הודות לקינטסוקרוי, היום אני אדם חזק ובטוח יותר. בזכות kintsukuroi, אני לא מתבייש בצלקות שלי, ברגישות שלי, בשבריריות ובחוסן שלי.
יש אנשים המאמינים שקינטסוקורוי היא טכניקה יפנית עתיקה המשמשת לתיקון קרמיקה שבורה, אבל הם טועים. Kintsukuroi הוא הרבה יותר מטכניקה פשוטה. זו אומנות, אומנות ריפוי פצעים רגשיים.
