לצמוח דרך כאב, ולהימנע מסבל
לפעמים החיים כואבים... ולפעמים הם מטלטלים אותנו כל כך עד שנדמה שכמעט בלתי אפשרי לקום שוב. כאשר אנו חיים באירוע כואב אנו חווים תהליכים רגשיים עזים. תהליכים שנאלצנו אליהם מעצם האינרציה של המציאות, ואשר נצטרך הרבה כוח כדי לצאת מהם. כי אם לא, אז המרירות והכאב יאכלו אותנו. הכל עניין של גדילה דרך כאב.
למעשה, להישאר מושרשים בכאב שלנו היא בחירה אישית. אם נישאר מעוגנים בסבל שלנו אז נפסיד את המסע הפנימי ששיאו בקבלה, בשקט של הבנה ובהתפתחות אישית.
"כאב הוא לא לגרום לך לסבול. כאב הוא לגרום לך להיות מודע יותר. וכשאתה בהכרה, האומללות נעלמת."
-אושו-
כאב הוא בלתי נמנע, סבל אופציונלי...
גם כאב וגם סבל הם חלק מהחיים. עלינו לציין שלעתים קרובות אנו משתמשים בשני המונחים הללו כמילים נרדפות. עם זאת, כדי להתמודד איתם נכון חשוב להבין מה מבדיל ביניהם.
כאב, בממד הפסיכולוגי שלו, הוא רגש שיכול להתעורר במצבים או בעיות מסוימות. זה משפיע עלינו פיזית, רגשית ונפשית ונמשך עד שהאדם יכול להחלים. במובן זה, כאב מרמז על קבלה והיותנו בקשר עם מה שאנו מרגישים. כמו כן, יש לציין כי משך הזמן בו הכאב מתארך הוא פרופורציונלי לגודל האירוע שהוליד אותו עבורנו.
"ברגע שהכאב חולף, אנחנו בדרך כלל שוכחים אותו. ההתקדמות של המדע, הודות להרדמה ומשככי כאבים, גרמה לכך שאנחנו לא רגילים לכאב כמו אבותינו. זו עובדה שמסבירה מדוע אנו חוששים ממנו יותר ויותר".
מצד שני, הסבל הולך צעד קדימה. סבל מתעורר כאשר יש לנו חוסר יכולת לקבל את המציאות ולהמשיך בחיינו ללא קשר. מצב נפשי זה יביא אותנו שוב ושוב למחשבות ורגשות שיגרמו לנו לחוסר איזון ועלולים לגרום לנו לחלות. במקרה זה הסבל יהיה תוצאה מיותרת של כאב.
"באמצע החורף, סוף סוף למדתי שיש בי קיץ בלתי מנוצח"
-אלבר קאמי-
יש לציין שהסבל מקבל הרבה יותר עוצמה ונמשך זמן רב יותר מכאב רגשי, ועשוי להימשך ללא הגבלת זמן. לדוגמה, כאב הוא בלתי נמנע עם אובדן של אדם אהוב. אם הפצע הזה לא מצליח להחלים ולהיסגר, אז זה הזמן שבו נחווה סבל. זה האחרון מונע אפשרות של קבלה וצמיחה.
גדל דרך כאב
צמיחה פוסט טראומטית מתרחשת כאשר האדם מקבל את מה שקרה ומשחזר את אמונותיו. זהו תהליך דומה לזה שבו אדם צריך לבנות מחדש את ביתו לאחר רעידת אדמה. לאחר אירוע כואב אנו מאמצים את ההזדמנות לחשוב כיצד אנו רוצים לבנות את חיינו מחדש.
מה שכן, האמונות החדשות הללו שאנו מקבלים גם מקדמות את פיתוח החוסן. באותו אופן, במהלך תהליך זה של בנייה מחדש, האדם מגלה בדרך כלל עוצמות ומאפיינים שלא ידע שיש להם.
"מצא בתוכך מקום שבו יש שמחה, והשמחה הזו תמחק את הכאב"
-ג'וזף קמפבל-
כשזה מגיע לזה, הגישה שלנו היא שבכוחה לאמלל אותנו. לפי הפסיכותרפיסטית ג'ואן גאריגה, כל אובדן יכול להפוך להזדמנות לצמוח כאנשים, למצוא הקלה ולשחרר את עצמנו מהחזקות ומתוויות.
כמו כן, הסיכון הגדול בכל תהליך כואב הוא שאולי לא נתגבר עליו ואולי פשוט נתקע בעמדות המזינות סבל: תלונות, תחושת קורבן, נקמה, נוקשות, גאווה. במובן זה, יש לציין כי כאב הוא תהליך אינהרנטי בחיים וחשוב לצמוח ולהבין את מה שאנו חווים בצורה מעשירה יותר.
"הייתי איש בר מזל בחיים, שום דבר לא היה קל עבורי"
זיגמונד פרויד -
לומדים בדרך
בחיים אנו לומדים מה כואב ומה יכול לגרום לנו סבל. כאשר אנו באים במגע עם הכאב קורע הלב ביותר, אנו הופכים מודעים לשבריריות שלנו. במקביל אנו גם מעמידים את עצמנו בעמדה שיכולה לאפשר לנו לדעת את הערך שלנו.
ובדרך זו לומדים שהכל משתנה ושאחרי שהעננים ייעלמו, השמש תמיד תזרח שוב ביופי ובעוצמה של שחר חדש. וזאת כאשר אנו מגלים את הכוח שחי בתוכנו. הכוח שעוזר לנו להתגבר על הדרכים הקשות ועל האינרציה שדוחפת אותנו אליהן.
בנתיב הכאב אנו רואים גם שסדר חדש יוצא תמיד מתוך הכאוס. סדר חדש ששילב למידה והתנסות כדי להמשיך לנוע קדימה. תקופות כאב אלו יכולות להיות קלות וקלות יותר להתמודדות, ויכולות לתת לנו עוד ועוד שלווה, ויש להן פוטנציאל להיות זמנים של טרנספורמציה גדולה, וכמובן, של הזדמנויות גדולות.
"האנשים היפים ביותר שפגשתי הם אלה שידעו תבוסה, סבל, מאבק ואובדן, ושמצאו את דרכם החוצה מהמעמקים" -
אליזבת קובלר רוס-
