מוחות מגנטיים: אנשים להוטים ללמוד ולהתחבר רגשית
אולי המונח הזה, "מוחות מגנטיים", חדש לכם – אולי אפילו מוזר. כולנו אוהבים לשים תוויות על סוגי אישיות, התנהגויות והחיים בכלל. אבל זה שאנחנו מדברים עליו היום אינו חדש כפי שאתה עשוי לחשוב. הוא הופיע לראשונה בשנת 2000 בספרה של הפסיכולוגית מרי-איליין ג'ייקובסן, שכותרתו " המבוגר המחונן: מדריך מהפכני לשחרור הגאונות היומיומית ".
מה שהיא והרבה פסיכולוגים אחרים ראו במשך שנים אצל המטופלים שלהם הוא סוג אישיות אחד מאוד ספציפי. ואף אחד לא שם את זה עד לאחרונה. הם אנשים זוהרים, שמסנוורים לא רק עם הידע שלהם, אלא אפילו יותר עם הרגישות המדהימה שלהם, התשוקה העזה לחיים והאידיאלים הגבוהים (לפעמים גבוהים מדי).
הם רוצים לבנות לעצמם עתיד מקצועי מתגמל בהתאם ליכולותיהם. הם רוצים מערכות יחסים שבהן הם יכולים לחוות רגשות עזים וליצור חיים משמעותיים יחד. והם מחפשים חברים שהם יכולים להתחבר אליהם ברמה אינטלקטואלית ובעיקר רגשית.
אפשר לומר שאנשים כאלה לא רואים אמצע. הכל צריך להיות אינטנסיבי, הכל צריך לתת להם תחושה מאירת עיניים וכמעט קסומה שהם יכולים לרתום כדי ליצור משהו.
כפי שאתה בוודאי יכול לדמיין, סוג זה של אישיות סותר את עצמו כל הזמן. המוח המגנטי והציפיות הגבוהות שלו מתרסקים כמעט ללא הרף לתוך המציאות הקשה.
מאפיינים של מוחות מגנטיים
הרבה אנשים מבלבלים מוחות מגנטיים עם מנת משכל גבוהה. אבל עלינו להבהיר שזה לא תמיד המקרה. אלו אנשים עם יכולת עצומה להשיג דברים. הם סקרנים, להוטים לאסוף ידע וניסיון, ובעיקר, להפיק הנאה רגשית מכל התהליך.
עכשיו בואו נסתכל על מאפיינים נוספים.
מוחות מגנטיים עובדים ממש מהר
למוחות מגנטיים יש דרך חשיבה של "ענף עץ". הם מטפסים ממושג אחד למושג עמוק יותר, ואז הם קופצים לרעיון אחר, ועוד אחד. הם מתעניינים בהרבה דברים בבת אחת וצוללים לתוכם מתוך סקרנות טהורה. יש להם צורך חסר מנוחה לדעת ולגלות.
המוח שלהם עובד מהר מאוד, והם מאוד מודעים לגירויים. לפעמים הם מתוסכלים כי הם לא יכולים לרדוף אחרי כל האותות האלה בבת אחת.
אמפתיה כמעט כואבת
אחת התכונות האופייניות ביותר שלהם היא היכולת שלהם להתחבר לאנשים. זה בדיוק כמו שהשם אומר: "מגנטי". הם מוצאים שקל מאוד להבין את הצרכים של אנשים אחרים, לקרוא את הרגשות שלהם ולהבין את תחומי העניין של אנשים אחרים. כל הזמן הם מקווים שיגיבו באותה צורה באותה עוצמה רגשית.
אבל זה לא תמיד קורה, והם חשים את האכזבה עמוקות. ביקורת, שקרים וקור רגשי יכולים להיות מאוד הרסניים וכואבים.
מוחות מגנטיים תמיד שומעים את אותה ביקורת
מוחות מגנטיים שומעים כל הזמן דברים כמו, " אתה נלהב מדי", "אתה רגיש מדי", "אתה דרמטי מדי", "אתה זז מהר מדי". כפי שאתה יכול לראות, "יותר מדי" הוא הנושא הנפוץ כאן.
אבל הם חושבים ש"אף פעם לא מספיק"
והנה מגיעה הסתירה הנצחית בתוך מוחות מגנטיים. בראשם, למרות שאנשים סביבם חושבים שהם חיים בעודף מתמיד (במיוחד מבחינה רגשית), הם עצמם חושבים שתמיד חסר משהו. הם חשים פערים ומרגישים צורך לעבוד קשה יותר. יש כל כך הרבה מה לעשות, הם חושבים.
הם לא מרוצים לנצח. למה? כי הם לא יכולים למצוא קשרים בין אישיים משמעותיים, כי החיים ממשיכים להתנהל ללא משמעות כלל, וכי אולי הם היו צריכים לעבוד קשה יותר וללמוד יותר...
הם הוגים עמוקים עם לב רגיש
אם יש דבר אחד שמוחות מגנטיים רוצים, זה בן זוג לחיים שיאתגר אותם נפשית ורגשית. זו בהחלט אחת המטרות הכי גדולות שלהם, אבל גם אחת התסכולים הכי גדולים שלהם.
אז זה נפוץ שהם עוברים זמנים קשים מאוד, מלאי חרדה, ואולי אפילו דיכאון. הם מאוד רגישים. בימים או בחודשי הבידוד שלהם, רבים מהם יצללו אפילו יותר עמוק לתוך המחשבות שלהם, בניסיון לשכוח את אכזבתם באמצעות ספרים או שיעורים חדשים. בעצם, צבירת ידע.
לסיום, מה שמוחות מגנטיים צריכים יותר מכל הוא להרגיש מלאים ומקובלים. זה אף פעם לא קל אם אתה חי כל הזמן בתדר רגשי כל כך גבוה עם רצון בלתי פוסק לצבור ידע ולמצוא משמעות לחיים.
למצוא את ה"צפון" המגנטי שלהם זה לא קל, אנחנו יודעים את זה. אז הם צריכים ללמוד לשמור את הרגליים על הקרקע ולמצוא איזון. הם צריכים להבין שלא תמיד יש לחיים את המשמעות שאתה רוצה שתהיה להם. ולבסוף, הם צריכים לראות שהרבה פעמים התשובות לא נמצאות בחוץ למקום כלשהו או באף אחד אחר. הם בתוכם.