ההשפעות של חוסר אמון במערכות היחסים שלנו

כאשר חוסר אמון נכנס למערכת יחסים, קשה מאוד לשחזר את מה שאנו מרגישים כלפי האדם האחר שוב. קל לחשד להפוך לאובססיה. ההשפעות של חוסר אמון יכולות להיות הרות אסון. אם זה קורה בין חברים קל יחסית לשמור מרחק. אבל אם זה קורה עם בן הזוג שלנו זה עניין אחר לגמרי. אם נתחיל לפקפק בהם, אז האדם השני ירגיש מואשם. אולי אנחנו מפחדים לפגוע בהם, אז איך באמת עלינו להגיב?

לנוסחת האמון יש הרבה משתנים שעדיין לא מדדנו בדיוק. לפעמים אנחנו נותנים את כל הביטחון שלנו באדם שזה עתה פגשנו. אבל, לעומת זאת, ייתכן שעמיתנו לעבודה שעבדנו איתו במשך שש שנים לא ייתן לנו מידה כזו של ודאות. חוסר אמון נראה במבט ראשון הדרך הפשוטה ביותר להדריך אותנו, לפחות זו שמגינה עלינו ביותר.

אם נבחר כמה אנשים באקראי ונשאל אותם מה זה אמון וחוסר אמון, סביר להניח שהיינו מגלים שאנחנו מסכימים יותר לגבי השני מאשר הראשון. אם היינו עוקבים אחר האינסטינקט שלנו להישרדות אז פשוט היינו לא מאמינים בלא נודע. אמון זה מסובך. יש הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון: הרגשות, האינטנסיביות, המצב והאנשים סביבנו.

סערת חוסר האמון

בחירה מרצון לתת אמון במישהו דורשת מאמץ. זו החלטה מודעת. זוהי מחויבות אישית שאנו מתחייבים, ואנו מרפים מהרצון שלנו לשלוט. אנו משאירים את הרגשות שלנו ואת ההתנהגות שלנו בידיים של התנהגות עתידית של אדם אחר. זו הסיבה שכאשר האמון נשבר קשה מאוד להתאושש, בגלל כל כך הרבה גורמים מעורבים, ולכן, סיכוי גבוה לכישלון.

אם ניקח בחשבון את כל הבעיות שיכולות להיות לנו במערכות היחסים שלנו עם אחרים, אז אולי הקשה מכולם היא חוסר אמון בזוג. אם חבר או בן משפחה יאכזב אותנו, זה יכאב ונתחיל לשמור מרחק. נתחיל בהימנעות מכל סוג של מגע קרוב עד שלבסוף נרחיק את עצמנו לחלוטין ורגשית מאותו אדם. ברגע שמתחילה ספירלת המחשבות או תחושות חוסר הביטחון, קשה להפסיק.

ההשפעות של חוסר אמון

אנשים תמיד עושים דברים מסיבה כלשהי. לפעמים דרך החשיבה שלנו מותנית במה שמכונה עיוותים קוגניטיביים. אלה כוללים את חיזוי המחשבה, חיזוי העתיד והכללה. זה אומר שברגע שאנחנו מרגישים שהם הכשילו אותנו, אנחנו מניחים סיבה (בדרך כלל רעה) לכישלון הזה. ובנוסף לכך, בתת מודע נביא תחזית שהם יכשלו אותנו שוב. אם הם כבר עשו זאת פעם אחת, בוודאי יעשו זאת שוב.

מידת ה"בגידה" שחווינו תכריע באילו אמצעים ננקוט. אבל גלגל חוסר האמון התחיל. אנחנו מתחילים להימנע מהאדם הזה, אנחנו מתרחקים, שומרים על מרחק. אנחנו מתחילים דינמיקה שמשמעותה סוף הקשר הזה, אלא אם כן ננסה לעצור אותה במודע, וזה בכלל לא קל.

חוסר אמון בבני הזוג

אנחנו יכולים ללכת בדרך הזו במערכות היחסים שלנו עם משפחה או חברים, אבל אנחנו לא יכולים כזוג. בזוג קיים דו קיום רגשי שבו הרגשות אינם עוקבים אחר דפוסים או כללים. יחד עם זאת יש כוחות מנוגדים שדוחפים אותנו לכיוונים מנוגדים: מאהבה לחוסר אמון וחוזר חלילה.

ברגע שאנחנו מתחילים לחוסר אמון, הקרבות הסודיים מתחילים. פעולות נסתרות וחשדות נסתרים. כשמדברים על חוסר אמון בזוג נראה שהסיבה הברורה ביותר היא בגידה. עם זאת, שום דבר אינו רחוק מהמציאות. חוסר אמון יכול להופיע ברבות מהפעילויות היומיומיות שלנו. אנחנו יכולים לסמוך על בן הזוג שלנו בתחומים רבים ושונים: המשפחה שלנו, העבודה שלהם, החברים שלנו, החברים שלהם וכו' והם יכולים לאכזב אותנו.

חשדנות נוטה להפוך לאובססיה. המרחב המשותף של שניהם הופך לפתע לשדה מוקשים עבור האדם האחר. הוא או היא לא יידעו מה עומד לפוצץ את מערכת היחסים. בסופו של דבר הספירלה הופכת לקרב של תוכחות והאשמות שיכול להאיץ ללא שליטה.

תרופה נגד או חיסון?

תקשורת היא מילת המפתח. חוסר אמון הוא וירוס שפועל בסתר במערכת היחסים בין שני האנשים. זה יכול להישאר רדום ושקט ואז ברגע הכי לא צפוי הוא פתאום מתפוצץ. בנייה מחדש של מערכות יחסים אלה היא מורכבת מאוד. את התרופה, לאחר שהוזרק, קשה להשתלב בתחושות וברגשות שלנו. ישנם מרכיבים רבים: עומס אחריות, חיפוש אחר פרפקציוניזם ואשמה וספקות כיצד לתקן את המצב מצד אחד ומצד שני. זה לא בלתי אפשרי, אבל זו דרך מפרכת.

נראה שהכל מעיד שחיסון עדיף על תרופת נגד. מה שאנו מתכוונים בכך הוא שבני הזוג צריכים לעבוד על המשותף להם, אך יחד עם זאת לא להתעלם מהדברים הקטנים שמשפיעים עלינו ברקע. זוגות שיש להם את המרחב והאפשרות להתלונן הם הסבירים ביותר לזוגיות בריאה. למרות שזה אולי נראה לא סביר, יש אפילו ראיות מתמטיות לגיבוי השערה זו.

המתמטיקאית חנה פריי, בהרצאה, מראה לנו משוואה שיכולה לעזור לנו להבין מדוע זה דבר חיובי לא להתעלם מחשד שאולי יש לנו. הנקודה החשובה ביותר במשוואה כיצד שני חברי מערכת היחסים משפיעים זה על זה. כדי שהשפעה זו תהיה נוכחת, התקשורת חייבת להיות רציפה. זוגות שכנראה יכולים לחזות תוצאות עתידיות טוב יותר לא מתעלמים מהדברים הלא חשובים לכאורה. מה שהם עושים זה לנסות "לאזן" את מערכת היחסים ללא הרף, באופן אוטומטי או לא מודע.
באופן מפתיע, הבנה ומחויבות אינן היסודות של מערכת יחסים. נכון שהם חיוניים, אבל אם לא נתקשר במצבים של חוסר אמון, אז הם לא יספיקו כדי שהקשר שלנו יתקדם. הדבר החשוב ביותר הוא לדאוג למרחבים שאנו חולקים לצורך דיאלוג על בעיות היום יום הקטנות ועל ההשפעה שיש להן עלינו.