מתי מתח הופך לפתולוגי?
הקצב המואץ של החיים שאנו חיים מייצר מתח רב. מדי יום, יותר אנשים סובלים מהלחץ הנובע מהחובות שנטלו על עצמם. אנחנו מעסיקים את עצמנו בכל כך הרבה דברים במקביל, ובנוסף לכך, אנחנו רוצים לעשות את כולם בצורה טובה ומהירה. רמת הביקוש הזו, יחד עם הלחץ של נטילת כל כך הרבה אחריות, בסופו של דבר גובת מחיר.
ישנם יותר ויותר מחקרים החוקרים את ההשלכות של מתח ממושך על גופנו. התוצאות מראות כי להיות במצב סטרס מתמשך מסוכן מאוד לבריאותנו. קשה מאוד לחיות חיים נקיים מדאגות, אבל היחס שלנו כלפיהם משנה משחק. מחלות פסיכוסומטיות הן רק דוגמה אחת לחשיבות המצב הנפשי שלנו והקשר בין הנפש והגוף.
קורטיזול, הגורם למחלות רבות
קורטיזול הוא הורמון בלוטת התריס המיוצר על ידי בלוטת יותרת הכליה ומשתחרר כאשר אנו במתח. כאשר הוא משתחרר במשך תקופה ארוכה, זה מסוכן לבריאותנו. קורטיזול גורם לשחרור גלוקוז לדם כך שהוא יכול לשלוח אנרגיה רבה לשרירים. המטרה היא לתת לנו מספיק אנרגיה להתמודד עם מצבי חירום.
כאשר הלחץ חולף לאחר פרק זמן נורמלי, הגוף מחזיר את רמות ההורמונים שלו למצב נורמלי. כאשר המצב נמשך זמן רב, מופיעים תסמינים שליליים, כגון:
- שינויים בהתנהגות (עצבנות, כעס, מצב רוח רע).
- לחץ יתר.
- כאבי ראש.
- בעיות עיכול.
- חוסר תיאבון או רעב מוגזם.
- כאב שרירים.
- אובדן זיכרון.
- פגיעה בתפקוד מערכת החיסון.
כל התסמינים הללו המיוצרים על ידי קורטיזול יכולים להפוך לפתולוגיים עם הזמן. קורטיזול נקשר למחלות כמו פעילות יתר של בלוטת התריס, בעיות קרדיווסקולריות (אנגינה, התקפי לב), זיהומי עור (הרפס, פסוריאזיס, אקזמה) ומצבי עיכול (כיבים, גסטריטיס).
מחלות פסיכוסומטיות ומתח
מחלות פסיכוסומטיות הן אלו המתפתחות עקב מתח או כל סוג אחר של מצוקה פסיכולוגית שמתבטאת כמחלה גופנית. ה-DSM-5 קיטלג אותם תחת סימפטומים סומטיים והפרעות קשורות. היעדר הוכחה פיזית או ביולוגית שתסביר את התסמינים מקשה על מציאת טיפול יעיל לבעיה.
ישנם תסמינים שונים המתרחשים, אך כולם הם מקורות למצוקה ומקשים על חיים יומיומיים נורמליים. אין סיבה פיזית קשורה שיכולה להסביר אותם. לפיכך, חשוב לברר האם מדובר במחלה פסיכוסומטית כדי שהמטופל יוכל למצוא פתרון ולהפנות למומחה לבריאות הנפש.
התסמינים יכולים להיות כלליים או ספציפיים, ולפעמים הם תחושות נורמליות (כמו תחושת רעב) או מבולבלים עם תסמינים האופייניים למחלה קלה (כמו הצטננות). התסמין השכיח ביותר שמדווח על ידי חולים אלו הוא כאב.
מחקרים מדעיים המדגימים את הקשר
לפי מכון הלב של טקסס, מתח הוא אחד הגורמים שהכי מגבירים את ההסתברות לסבול ממחלת לב וכלי דם. הם טוענים שמתח מגביר את קצב הלב ואת לחץ הדם, מה שמגביר את הצורך של הלב בחמצן.
כתב העת Nature פרסם מאמר שקבע שיש קשר ישיר בין מתח וסרטן. הניסויים שערך טיאן שו גילו כי תאים "לחוצים" יכולים לפלוט אותות המעוררים יצירת גידולים, המשפיעים על תאים בריאים סמוכים. הצד החיובי של גילוי זה הוא האפשרות לקבל מסלול חדש למלחמה בסרטן על ידי יירוט וחסימת אותות הלחץ שתאים שולחים זה לזה.
קבוצה של חוקרים ארגנטינאים זיהתה במחקריהם מתח כטריגר להופעת דמנציה. לדברי הקבוצה בראשות ד"ר רייך, מתח יכול לעורר תהליך ניווני במוח ולהעביר אותו למערכת הנוירואנדוקרינית והחיסון. למרות שזה לא מרמז על קשר סיבתי ישיר, יהיה מעניין להמשיך ולחקור עד לאיזו נקודה קיים קשר.
בצורה כזו או אחרת, ברור שמצב מתמשך של הפעלת יתר בגוף פוגע בהגנות הגוף וגורם לנו להיות מועדים יותר לחלות במחלות. מחלות פסיכוסומטיות אינן מופיעות בבדיקת MRI או כל סוג אחר של הדמיה, וזו הסיבה שזיהוי המקור הוא כל כך מסובך, ומדוע מטופלים דוחים לעתים קרובות כל כך את האבחנה.
