חשיבות הסוציאליזציה להתפתחות המוח

בני אדם הם יצורים חברתיים וצריכים להיות בקשר עם אחרים כדי לשרוד. לפיכך, בני אדם לא יכולים להתפתח אם הם מבודדים. למעשה, אתה יכול לומר שאינטראקציה עם אנשים אחרים היא הדרך הטובה ביותר לפתח את המוח במלואו.

חשוב מאוד ליצור חברויות כי זה גם חיובי לבריאות הנפשית שלנו וגם יעזור לשמור על המוח פעיל ככל האפשר. לפיכך, אנו יכולים לומר שאנשים חברותיים מעדיפים את בריאות המוח שלהם. על ידי התרועעות חברתית, הם מגנים על המוח שלהם מפני ליקוי קוגניטיבי ודמנציה.

מחקרים אחרונים באנתרופולוגיה ביולוגית מראים את חשיבות הסוציאליזציה בהתפתחות האבולוציונית של המוח. ללא קשרים חברתיים, לעולם לא היינו הופכים למה שאנחנו היום.

למרבה הצער, מקרים רבים הראו מה קורה כאשר מישהו מבלה את השנים הראשונות לחייו מבודד, כמו מקרים של מה שנקרא ילדים פראיים או "ילדי פרא".

במאמר זה, אנו דנים כיצד סוציאליזציה יכולה להועיל להתפתחות המוח ובהשפעות השליליות של מחסור בה.

סוציאליזציה ומקור האנושות

לבני אדם יש מוח מורכב מאוד. המוח שלנו מאפשר לנו לפתח מערכת תקשורת באמצעות שפה. בנוסף, המוח שלנו מאפשר לנו לקבל החלטות מסובכות, ליצור חפצים במו ידינו, ואפילו לשלוט במינים אחרים ובסביבה שסביבנו.

לפי דניאל ווייט, מומחה לאבולוציה של המוח, סוציאליזציה היא שאיפשרה להתפתחות הענקית הזו להתרחש. הוא טוען שהחיים בחברה עודדו את התפתחות המוח שלנו.

התנאים הסביבתיים והחברתיים השונים היו הגירויים שעזרו למוח לפתח תהליכים מעולים. זה הביא למוח עם יכולת גדולה יותר לשנן דברים. כמו כן, זה איפשר לבני אדם להשתמש בשפה.

אנו יכולים להעריך עד כמה חשובה חיברות להתפתחות המוח אם נשווה את המוח האנושי לזה של פרימטים אחרים. מוחו של שימפנזה גדל במהלך ההיריון ומוחו מפותח כמעט במלואו כאשר הם נולדים. שנתיים לאחר לידתו, מוח השימפנזה מגיע לגודל של מוח שימפנזה בוגר.

בבני אדם, המוח מתפתח במהלך ההריון ומעבר לשנתיים הראשונות לחייו. לכן, המוח שלנו מגיע לגודל של מוח בוגר עד גיל 7. בשלב זה, אנו מוכנים לאינטראקציות החברתיות הפשוטות הראשונות שלנו.

עם זאת, למרות שהוא לא ממשיך לגדול, המוח האנושי מתעצב מחדש עד גיל 25. סוציאליזציה ממלאת תפקיד חשוב מאוד בהתפתחות המוח בתקופה זו.

ההשפעות של חוסר סוציאליזציה במהלך הילדות על המוח

חוסר סוציאליזציה משפיע על התפתחות המוח בדרכים שונות. זה כל כך מזיק שזה משפיע ומעכב את התפתחות המוח באופן כללי, במיוחד בשנים הראשונות לחיים. לכן, היעדר קשרים חברתיים החושפים בני אדם לאינטראקציות איכותיות לא רק משפיע על מצב הרוח וההתנהגות, אלא גם על הבריאות הקוגניטיבית ועל מיומנויות מוטוריות.

לחוסר סוציאליזציה יש השפעות שליליות חזקות עוד יותר במהלך הילדות. בעשר השנים הראשונות לחייהם, בני האדם רוכשים ומשכללים תהליכים פסיכולוגיים מעולים רבים, כמו שפה. כדי להבין טוב יותר את ההשפעות הללו, נדבר על שני מקרים ספציפיים.

ג'יני הייתה ילדה שנכלאה על ידי הוריה עד גיל 13. לא היו לה כל סוג של גירוי רגשי או הזדמנויות סוציאליזציה. זה מנע מהילדה לרכוש כישורי שפה, ולכן היא השמיעה רק צלילים מסוימים בתגובה לגירויים חיצוניים. למרות העובדה שהיא הייתה בת 13 כאשר מומחים החלו ללמוד ולטפל בה, היא מעולם לא הצליחה לדבר שפה מורכבת בשטף.

מקרה דומה נוסף הוא זה של הילד הפראי ל'אביירון בשנות ה-1800. הוא היה ילד בן 12 שנמצא במחלקת אבירון בצרפת מטפס על עצים ומתרוצץ עירום. בדיוק כמו ג'יני, הוא לא דיבר ואפילו הלך כמו שימפנזה. הוריו נטשו אותו (או מתו כשהיה קטן), אז הוא מעולם לא התרועע עם אף אחד.

שני המקרים הללו הם דוגמאות ספציפיות למה שיכול לקרות לבן אדם אם הוא לא מתרועע.

סוציאליזציה לפיתוח המוח

סוציאליזציה מאתגרת את המוח ומשאירה אותו פעיל. זה חיוני, במיוחד בשלבים מתקדמים יותר של החיים, ויכול למנוע פגיעה נפשית הנגרמת מפעילות מוחית נמוכה.

כדי לקצור את היתרונות הללו, עלינו לנסות להיות כמה שיותר חברתיים. עלינו ליצור אינטראקציה עם אחרים באמצעות שיחות, אם כי כתיבה היא גם אפשרות מצוינת.

אלה שנוטים לשמור על עצמם יכולים לנסות את הדברים הבאים כדי להתרועע יותר:

• תכנן יותר מפגשים עם חברים ובני משפחה: אפילו שיחות טלפון ארוכות ותקופות יכולות להשפיע על אותן השפעות.
• הצטרף למועדון או ארגון כדי לעשות פעילויות שאתה אוהב ולהכיר חברים חדשים: אתה תעסיק את הגוף והידיים שלך והמוח שלך יישאר פעיל על ידי התרועעות חברתית.
• הימנעו מבידוד חברתי: צאו, דברו והחליפו רעיונות עם אנשים.
• צור חברים שמבוגרים או צעירים ממך: אנשים מבוגרים יכולים להפיק תועלת מהמהירות המנטלית והפיזית של צעירים. האחרונים יכולים גם ללמוד דברים חדשים מאנשים מבוגרים.
• אפילו להיות במערכת יחסים רומנטית מגרה את המוח במובנים רבים, כל עוד הקשר אינו רעיל.
• פנו לעזרה מקצועית אם אתם מתחילים לבודד את עצמכם יותר: יש מוקדי עזרה ומרכזים חברתיים שמוכנים לעזור לכם. התייעצות עם פסיכולוג עשויה להיות גם אפשרות מצוינת.