המיתוס של עוף החול: כוח החוסן המדהים שלנו

אבל, וזה משהו שכדאי לזכור, זו מצרים העתיקה שבה מופיעות העדויות התרבותיות והדתיות הראשונות סביב הדמות הזו. אז, זה גם המקום שבו עוצב הדימוי הזה של חוסנו שיש לנו כיום. כל פרט, גוון וסמל המתארים את המיתוס הזה מהווים תרגיל נהדר להרהר בו.

עוף החול, או הכוח של לעלות מתוך האפר שלנו

ויקטור פרנקל, נוירופסיכיאטר ומייסד הלוגותרפיה, שרד את העינויים של מחנות הריכוז הנאצים. בדיוק כפי שהוא הסביר בהרבה מספריו, חוויה טראומטית היא תמיד שלילית, אבל, מה שקורה כתוצאה ממנה תלוי באדם. בידיים שלנו אם אנחנו רוצים לקום שוב, לחזור לחיים שוב מאפרנו, בניצחון מדהים. או, מצד שני, פשוט לשבת ולהתבשל, לפורר...

היכולת הראויה להערצה לעדכן את עצמנו, לאסוף את הנשימה, התשוקה והכוח שלנו מתוך הסבל והזכוכית השבורה שלנו צריכה לעבור שלב אפל באמת שהרבה אנשים כנראה חוו באופן אישי. אנחנו מדברים על "מוות". כשאנחנו עוברים רגע טראומטי כולנו "מתים קצת". שחררנו חלק מאיתנו שלעולם לא יחזור, שלעולם לא ישוב להיות אותו הדבר.

אז, ומתוך כל המיתוסים סביב הדמות הזו, מצרים היא זו שמציעה לנו את מה שנכנה אותן "נקודות מפתח" שעלינו לעצור בהן כדי להבין טוב יותר את הקשר בין עוף החול והחוסן. בואו נסתכל על אלה הבאים.

עוף החול במצרים

בכתביו הסביר אובידיוס כי במצרים מת עוף החול ונולד מחדש כל 500 שנה. עבור המצרים, אנפה מלכותית זו הייתה בנו, ציפור הקשורה לנפיחות הנילוס, השמש והמוות. לדבריהם, הוא נולד מתחת לעץ הטוב והרע. היצור הפנטסטי הזה הבין שצריך לעדכן את עצמו כל כמה זמן כדי שהוא יקבל יותר חוכמה. לשם כך, זה עבר תהליך קפדני מאוד.

הוא טס בכל רחבי מצרים כדי ליצור לעצמו קן עם האלמנטים היפים ביותר: ענפי קינמון, ענפי אלון, נרדסים ומור. ואז, כשהתמקם בקן שלו, הוא ישיר את אחד השירים היפים ביותר ששמעו המצרים אי פעם. מיד לאחר מכן, זה היה נותן ללהבות לכלות אותו לחלוטין. שלושה ימים לאחר מכן, הפניקס נולדה מחדש מלאת כוח ועוצמה. לאחר מכן, הוא היה מרים את הקן שלו ומשאיר אותו במקדש השמש של הליופוליס כדי ליזום מחזור חדש של השראה עבור העם המצרי.

חוסן ו"קן" הטרנספורמציה שלנו

כפי שראינו, המיתוס המצרי על עוף החול הוא סיפור מדהים. אבל, בואו ננתח עכשיו כמה מהפרטים שלו. לדוגמה, בואו נעצור ונראה איך עוף החול עושה את הקן שלו. הוא מחפש את החומרים העשירים ביותר בשטחו. אלה המשלבים בו זמנית עדינות וחוזק, ויעזרו לו בהפיכתו, בעלייתו.

אם נחשוב על זה באמת, התהליך הזה דומה מאוד לזה שמעצב את הממד הפסיכולוגי של החוסן. כי אנחנו גם מחפשים את האלמנטים הקסומים האלה כדי לבנות קן חזק באמת שבו נוכל להגביר את הכוח שלנו.

כל המרכיבים האלה יעזרו לו להתרומם אבל לא לפני שהם מודעים להיבט אחד. ההיבט הוא שיהיה סוף, שחלק מעצמנו גם יעזוב אותנו, יהפוך לאפר, לשרידים של עבר שלא יחזור.

אבל, הרוח לא תסחוף משם את האפר הזה, אלא להיפך. הם יהוו חלק מעצמנו כדי לתת צורה להוויה שיוצאת מהאש חזקה יותר, גדולה יותר, חכמה יותר...מישהו שאולי יהפוך להשראה לאנשים אחרים, אבל שמעל הכל יעזור לנו להמשיך לנוע קדימה בראש מורם ובכנפיים פתוחות לרווחה.