הכרה בטעויות שלנו עוזרת לנו לסלוח לאחרים

כולם עושים טעויות. במהלך חיינו נצטרך לסלוח יותר מפעם אחת, ובמוקדם או במאוחר נצטרך גם מישהו שיסלח לנו. הכרה בטעויות שלנו היא חיונית. אומרים שאהבה אמיתית מופגנת בשלושה רגעי מפתח: בכישלון, בחולי ובסליחה. אם אינך יכול לסלוח, האדם הזה אומר לך פחות מהגאווה שלך.

בהסתכלות על הטעויות שלנו מנקודת המבט האישית שלנו, אנו נוטים להצדיק את עצמנו או לחפש תירוצים לתת לנו לפעול כפי שאנו פועלים. אבל כשאחרים פוגעים בנו, אנחנו מייחסים את אותן עובדות לאישיותם. האין זה מוזר שאנו רואים כוונה במשהו שהיה במקרה? זה מוביל להפרעה רגשית שמרחיקה אותנו מסליחה.

ההכרה בטעויות שלנו מרחיקה אותנו מלהיות עריצים קטנים, מצדיקה את כל מה שאנחנו עושים חוץ מלהוציא את הדין כשאחרים עושים את אותו הדבר. לסלוח הוא לא רק מחווה כלפי אחר, אלא גם המחווה האצילית ביותר כלפי עצמו.

סליחה לזולת גם מועילה לנו

כולנו בשלב מסוים היינו במצב של צורך לסלוח או לקבל סליחה. הם ושנינו עשינו דברים שגורמים נזק, בין אם במודע ובין שלא במודע. התפיסה שיש לנו לגבי סליחה מעוותת במקצת.

אנחנו עלולים לחשוב שאם אנחנו סולחים למישהו, אנחנו מצדיקים את האדם שפגע בנו, או שאנחנו חושבים שלסלוח זה לשכוח, להמעיט במה שקרה, להתפטר, לתת משהו למישהו אחר. אבל זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. הסליחה היא לנו ולא לאף אחד אחר.

לסלוח לא אומר שכבר לא אכפת לנו מהנזק שסבלנו, או שעלינו להתנהג כאילו כלום לא קרה. זה אומר שאנחנו מקבלים את מה שקרה כחלק מהחיים שלנו ואנחנו משאירים בצד את הרגשות והמחשבות השליליות כדי להתקדם.

אם לא נסלח, עדיין נהיה קשורים לאותו אדם בצורה מזיקה ורעילה. שחרור עצמנו מהחזקות רגשיות שליליות אלו משאיר מקום לרגשות ולחוויות החדשות שעדיין לא חיינו.

סלח לכל מי שצריך לסלוח לו

ישנן עמדות שונות לגבי סליחה ולמי צריך או לא צריך לסלוח. העמדה הראשונה והרווחת ביותר היא זו שתופסת סליחה כחיונית לריפוי פצעים רגשיים ומדגישה עד כמה מועיל לתרגל סליחה לבריאות גופנית ונפשית.

לשני יש השקפה אחרת לגבי סליחה. היא סבורה שבמקרים מסוימים, אי-סליחה גם מועילה, שכן פעולה זו עלולה להזיק לאלה שסולחים ועלולה לסכן קבוצות פגיעות, כמו במקרה של התעללות או התעללות.

העמדה השלישית באה לידי ביטוי כאשר אתה מבין שאין באמת למי לסלוח. בשלב מסוים, אתה מבין שהמצבים שקורים לך אינם באשמת אף אחד; זה פשוט כמו החיים.

לדברי ד"ר שלטר, הסליחה מיטיבה עם הסולח ולא עם המקבל ואינה מחייבת בהכרח את החזרה בתשובה של העושה.