בגרות רגשית יכולה להגיע בכל גיל
בגרות רגשית לא בהכרח מגיעה עם הגיל. העולם מלא במבוגרים שזכו להצלחה מקצועית למרות שיש להם יכולות ויסות רגשי של ילד בן שלוש. בגרות רגשית היא מסובכת ואישית. זה קשור להערכה עצמית, אמפתיה וכבוד.
יש אנשים הרואים בגיל ההתבגרות תקופה חסרת דאגות בחיים, תקופה שבה זה בסדר להיות משוגע. אנשים פשוט נאנחים ואומרים, " טוב, הם יגדלו, הם עדיין צעירים."
לפעמים אנחנו שוכחים שפשוט להגיע לבגרות רשמית לא אומר הרבה. הבגרות לא מקנה לך באופן אוטומטי בגרות רגשית, ידע או צדק. זה לא הופך אותך לחסין מפני טעויות, מוגן מתסכול או מומחה למערכות יחסים.
"בגרות מושגת כאשר אדם דוחה הנאות מיידיות לערכים ארוכי טווח."
-יהושע ל. ליבמן-
גישה מוטעית זו לבגרות עשויה למעשה להגיע מהמילה "בגרות" עצמה. כולנו מניחים שהמוח עובר שלבי גדילה ספציפיים.
אנו חושבים שככל שאנו מתבגרים, כל חלק במוח מתפתח עד שלבסוף מגיע להישג המושלם והטבעי של ההנדסה שהוא קליפת המוח הקדם-מצחית, האזור במוח שאחראי על קבלת החלטות ותכנון ותזמור התנהגות חברתית.
אבל כפי שמסביר מדעי המוח הקוגניטיביים, המוח מתפתח ללא הרף. מחקר ב- Journal of neuroscience מסביר שסיבי אסוציאציה רבים של החומר הלבן של המוח לא מפסיקים לצמוח. אלה קשורים למשימות קוגניטיביות. אבל רק אם תשמרו על אורח חיים פעיל, תשמרו על פרספקטיבה סקרנית על החיים ותישארו חברתיים.
אנחנו רק מנסים לומר שבגרות רגשית לא מופיעה רק כשמגיעים לגיל 30 או 40. הפלסטיות והעוצמה של המוח מסתמכות על למידה ואינטראקציה מוקדמת ומתמשכת.
זה ב"שטויות העליזות" של הילדות כשצריך ללמד ניהול רגשי. אם זה היה קורה, לא היו לנו מבוגרים בגיל העמידה שיגיבו כמו ילדים בני ארבע.
כולנו מנסים להיראות בוגרים רגשית
כולנו מציגים את עצמנו כבוגרים, מוכשרים ומוצלחים. אתה לא רוצה להיראות טוב מול אחרים? החברה דורשת מאיתנו כל מיני יכולות ויכולות.
עם זאת, כפי שמסביר הסוציולוג טוני קמפולו, אנו ממלאים את העולם במבוגרים פגומים רגשית.
אבל זה לא אומר שהם אנשים רעים. הם רק גברים ונשים שאינם מסוגלים להיות מאושרים או להפיץ אושר. הם לא יודעים איך ליצור סביבות פרודוקטיביות ומתפקדות.
לדברי מומחים, יש לכך כמה סיבות. אפשר לחזור ישירות לילדות, שלמומחים יש הרבה יותר מידע עליה עכשיו מאשר לדורות קודמים.
רוב האנשים גדלים ומנהלים אלפי גירויים, נתונים וחיזוקים. בבית ובבית הספר עליהם ללמוד מיומנויות ולהתכונן לשוק העבודה, ולחברה בכלל. והחלק הזה עובד.
הבעיה היא שאנחנו "ממלאים" את המוח שלהם, אבל אנחנו לא מאמנים את המוח שלהם באחת הכישורים החשובים מכולם: בגרות רגשית. בוא נבהיר אחת ולתמיד: אין טעם ללמוד דברים אם אתה לא יודע איך לעבוד בצוות או להתמודד עם תסכול.
אין טעם לשאוף להיות מנכ"ל אם אין לך אינטליגנציה רגשית גבוהה. אם אתה לא יודע איך לטפח סביבת עבודה טובה או להיות אמפתי, אין טעם.
בגרות רגשית דורשת ענווה וכוח רצון
בגרות רגשית לא מגיעה עם הגיל, אבל אפשר לעודד אותה כבר בגיל צעיר. זה גם לא בא עם נזק. כלומר, אתה לא צריך לעבור המון מצוקה כדי לדעת מה זה החיים או להיות אדם חזק.
אין באמת נקודת התחלה נורמטיבית או טריגר שנותנים לך את היכולת להיות אמפתי, רפלקטיבי, אסרטיבי או מיומן בפתרון קונפליקטים.
"חייתי הרבה בין מבוגרים. ראיתי אותם מקרוב, בהישג יד. וזה לא הרבה לשפר את דעתי עליהם".
-אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן-
בגרות רגשית היא השקעה יומיומית, התעוררות מתמשכת. כדי לעשות זאת, עליך לפתח הרגלים ואסטרטגיות, אך הם יעבדו רק אם תבצע אותם בכוח רצון ובענווה.
איך לפתח בגרות רגשית
להלן מספר נקודות מפתח שיעזרו לך לפתח בגרות רגשית:
- טעויות הן טעויות. אל תברח מהם, פשוט קבל אותם ולמד מהם.
- אל תפחד משינוי, כי זה עוזר לך לצמוח.
- אתה לא מרכז היקום. אבל אתה חלק ממכלול ואתה חשוב. אז כבד אחרים וכבד את עצמך.
- אמת את רגשותיהם של אנשים אחרים ותרגול אמפתיה מעשית. לא מספיק רק להבין אותם; אתה צריך להראות להם שאתה מבין. הרגשה ללא פעולה היא חסרת תועלת.
- תרגול ניתוק. אל תתנו לשום דבר או לאף אחד להיות כל כך חשובים לכם עד שתאבדו את עצמכם. הגן על היכולת שלך להחליט, לפעול, להיות חופשי.
- קבל את זה שאתה תפסיד מדי פעם, אבל תבין שאסור לוותר.
- תפסיק להתלונן ולהתמקד בדברים שאתה לא אוהב. אם משהו גורם לך לאי נוחות או לא מאושר, אזרו את האומץ לשנות אותו או לקבל אותו.
עכשיו צריך להיות ברור שהבגרות לא מגיעה עם שנים, אלא עם מה שלמדת בשנים שחיית, בין אם אתה בן 20, 30 או 70. החלף סיפוק מיידי בערכים ארוכי טווח, והכיר את עצמך ואת הרגשות שלך.