תודעה מנקודת מבט של מדעי המוח
התודעה היא מבנה שלא קל מאוד להגדיר אותו. למרות שרובנו יודעים מה זה, אין הרבה הגדרות שבאמת מגיעות ללב עד כמה זה מורכב.
אם היינו רוצים להגדיר את זה בצורה פשוטה מדי, היינו קוראים לזה היכולת המנטלית לדעת "באופן אקטיבי" מה קורה סביבך ובתוכך. התודעה היא הדבר שנותן לך את הידיעה שאתה אתה, ושאתה שם לכל מה שקורה סביבך.
כאשר אתה חופר לעומק המוח האנושי, אתה מבין שיש לנו הרבה תהליכים לא מודעים. למשל, אף אחד לא אומר ללב שלו לפעום, או אומר ללשונו איך לזוז כשהם מדברים. אנחנו רק חושבים לעשות את הדברים האלה והם קורים.
אבל עד כמה כל התהליכים שלנו לא מודעים או מודעים בדיוק? מה מאפיין את אותם תהליכים? מהם היסודות הנוירו-פיסיולוגיים לתודעה?
מאפיינים של תהליכים מודעים ולא מודעים
הדבר הראשון שמדען שרוצה לחקור את התודעה ישאל את עצמו הוא איך הם יכולים למדוד אותה. הבעיה כאן היא שאנחנו מדברים על משהו שאי אפשר לראות ישירות.
לכן אנחנו צריכים לבצע מדידות עקיפות שלו. בדרך כלל הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא שמישהו ידבר על זה. יש כלל שכמעט תמיד עובד: אם הם יכולים לתקשר את זה אליך, הם מודעים לזה.
בשלב מסוים החוקרים גם הבינו שאתה יכול לשלוח גירויים מרובים לנבדקים שלך. רוב הזמן הם ידברו על חלק מאלה בדוח שלהם, אבל לא יזכירו אחרים. נוסף על כך, הם גם ראו כיצד גם אם הנבדקים אינם מודעים לגירוי, זה עדיין עשוי להשפיע על ההתנהגות שלהם.
דוגמה אחת לכך הן טכניקות תחול. אלה הם בעצם כאשר אתה מראה למישהו מילה וזה מקל או קשה עבורו באופן לא מודע לזהות מילה קשורה בהמשך.
רמות שונות של תודעה
יש גם רמות שונות של תודעה שתתקלו בהן בכל הנוגע לתהליכים קוגניטיביים:
- תהליכים סאבלימינליים: כאשר הגירוי חלש או חולף במהירות. זה אף פעם לא עובר לתודעתך. אבל הגירוי הזה עדיין עשוי להשפיע על ההתנהגות שלך, או להוביל לסוג אחר של תהליך. נציין גם שלא כל המומחים מסכימים שקיים תהליך כזה.
- תהליכים טרום-מודעים: כאשר הגירויים חזקים מספיק כדי לחדור אל המוח המודע שלך. אבל במקרה הזה הם עדיין לא עושים את זה כי אתה לא שם לב אליהם, אז הם לא שמים לב אליהם. דוגמה אחת לכך היא עיוורון חסר תשומת לב. זה אומר להיות עיוור לגירויים בולטים מאוד כי תשומת הלב שלך נמצאת במקום אחר. הנה סרטון מעניין שיראה לכם איך זה עובד.
- תהליכים מודעים: כאשר הגירוי חזק מספיק כדי לחדור אל המוח המודע שלך, ואתה שם לב אליו, כך הוא קורה. במקרה זה אתה מקבל את המידע ואז אתה יכול להגיב אליו באופן אקטיבי.
עלינו להוסיף גם שהקטגוריות הללו הן רק רמות של אותו דבר; הם אינם עצמאיים. זה אומר שכל תהליך, בכל נקודה, יכול להיות איפשהו בין לא נתפס לבין מודע לחלוטין.
היסודות הנוירופיזיולוגיים של התודעה
אחת השאלות הגדולות בחקר התודעה היא הקשר שלה לתהליכים ביולוגיים ונוירופיזיולוגיים. חוקרים הציגו המון מודלים לגבי איך התהליכים המודעים שלנו עובדים, אבל עדיין יש הרבה שאלות באוויר. ובכל זאת, המחקר זיהה כמה מהמבנים שעשויים לשחק תפקיד, יחד עם הסיבה לכך בדיוק התודעה קיימת.
הדרך הקלה ביותר לחקור את מבני המוח הקשורים לתודעה היא להשתמש בכלי הדמיה. כך תוכלו להשוות בין תהליכים מודעים ולא מודעים. התוצאות בדרך כלל מספרות לנו שיש איזושהי הפעלה עצבית נוספת המעורבת בתהליכים מודעים.
מה זה אומר בדיוק?
לכן, כאשר אתה מחליף משימות, גם האזורים המופעלים ישתנו. זה גורם לזה להיראות כאילו התודעה אינה מרוכזת סביב מבנים ספציפיים. יכול להיות שזה פשוט משהו שכל המוח שלנו עושה. לפי מחקרים אלה, נראה שהחלקים במוח שלנו שבדרך כלל מופעלים הם האונות הקדמיות והקדמיות שלנו. אבל אתה עדיין צריך לקחת את המידע הזה עם גרגר מלח.
נחזור לשאלה הנצחית: למה יש לנו תודעה? למרות שאין תשובה קלה, נראה שהתיאוריה הנתמכת ביותר היא שהיא פועלת כמו קצר חשמלי. במילים אחרות, זה כמו תהליך פיקוח שמעריך את ההתנהגות שלנו ו"קוצר" כל תהליכים שבהם יש טעויות.
מערכת תיאורטית זו תנקוט פעולה רק עם תהליכים גדולים כדרך לחסוך באנרגיה ולהיות יעילה יותר. זה גם יסביר מדוע יש רמות שונות של תודעה.
התודעה היא תהליך מרתק ומסתורי שהחזיק מדענים, פילוסופים ומדעני מוח לנחש במשך זמן רב. ככל שנחקור יותר, כך נלמד יותר על התודעה. אבל יש לנו עוד הרבה מה ללמוד.
