המדע מאחורי רווחה אישית

המדע מאחורי רווחה אישית הוא די מעניין. בשנת 2000 פרסמו מרטין זליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה ומיהלי צ'יקסנטמיהאלי מאוניברסיטת קלרנוט בכתב העת הפסיכולוגי האירופי מספר מונוגרפי מיוחד שכותרתו "אושר, מצוינות ותפקוד אנושי מיטבי".

הוא הוקדש לתחום חדש בפסיכולוגיה שנקרא פסיכולוגיה חיובית. זה פחות או יותר היווה את ההודעה הרשמית או 'תעודת לידה' של תנועה פסיכולוגית חדשה (Seligman & Csikszentmihalyi, 2000) שאנחנו יכולים להשתלב במשהו שנקרא "רווחה אישית".

לפי המחברים הללו, פסיכולוגיה חיובית היא מדע של חוויה סובייקטיבית. הוא בוחן את התהליכים העומדים בבסיס התכונות והרגשות החיוביים של בני האדם. מה שענף זה בפסיכולוגיה מחפש הוא לשפר את איכות החיים של אנשים (Seligman & Csikszentmihalyi, 2000).

לפי זה, לפסיכולוגיה החיובית יש הרבה מה לומר בכל הנוגע למדע הרווחה האישית. כמדע, הוא לומד את התהליכים התורמים לתפקוד מיטבי בין אם זה אינדיבידואלי, בקבוצות או מוסדי (Gable & Haidt, 2005).

כמסירות וכמקור השראה, היא מבקשת לקדם את התפקוד האופטימלי של שלושה עמודים. חוויות סובייקטיביות (אושר, תקווה), תכונות חיוביות (סליחה, חוכמה) וסגולות אזרחיות (אחריות, אלטרואיזם) (Linley & Joseph, 2004). בנוסף, הוא מתמקד גם במניעת ביטויי פסיכופתולוגיות באמצעות פיתוח תכונות ואיכויות חיוביות.

כפי שהזכרנו לעיל, הפסיכולוגיה החיובית פועלת במסגרת מדע הרווחה האישית. עם זאת, הוא מנסה לא לחרוג מהקצוות של המתודולוגיה המדעית. זכור כי חוקרים רבים מחשיבים את האחרון כאמצעי הטוב ביותר להבין תופעות.

מסגרת זו מגדירה דרך פעולה ברורה. דווקא על ידי ניסיון למקם את עצמו בתוכו, הוא מנסה אסטרטגיות מתודולוגיות תקפות ומהימנות, הכוללות עיצובים ניסויים כמו-ניסויים ומתאמים. אנחנו אומרים שזה מנסה כי זה לא תמיד משיג את זה. הסיבה לכך היא שלפעמים זה עובד עם מדידות סובייקטיביות מדי המושפעות ממשתנים בלתי מבוקרים.

מפתחות למדע של רווחה אישית

על פי המדע, להיות אסיר תודה, לא להשוות את עצמך בצורה מוגזמת לאחרים וקבלת נסיבות שלא ניתן לשנות הן מפתחות להשגת רווחה אישית. מדענים מאוניברסיטת ויסקונסין ניתחו את פעילות המוח במהלך מחקר שנמשך 12 שנים על מדיטציה וחמלה.

במחקר הדמיית המוח הזה, ניתן היה לראות כיצד האזורים הקשורים לאושר הופעלו בעוצמה ובתדירות רבה יותר כאשר האדם לא השווה את עצמו לאחרים, העריך כל נסיבות, וקיבל את המצבים איתם הוא נאלץ להתמודד. במחקר זה, הם חקרו את תפקוד המוח בטכניקות וכלים שונים, כגון הדמיית תהודה מגנטית גרעינית (NMR).

התוצאות של מחקר זה היו כה משפיעות עד שהאקדמיה הלאומית למדעים של אירופה פרסמה אותן בשנת 2004 והיא מהווה את ההתייחסות המדעית החמישית ביותר בהיסטוריה.

אופטימיות לפני כישלונות: עמוד תווך למדע הרווחה האישית

אנשים פסימיים חולקים מאפיין משותף. הם נוטים להאמין שאירועים רעים יימשכו זמן רב ושהם יביאו לתוצאות טרגיות מבלי שיוכלו לסייע בכך.

יתרה מכך, אנשים רבים מאמינים שהם יכולים לסמוך על גישה ישירה לאושר, שמחה, נוחות והנאה רבה. במציאות, הם צריכים לעבוד על הרגשות האלה על ידי הפעלת חוזקות ומעלות אישיות. אלה האחרונים חשובים להפליא, ולעתים קרובות אנשים מעלימים מהם עין. בדרך כלל, בעיצומו של עושר רב, הם די נשכחים.

פסימיסטים מתעלמים לעתים קרובות מכך שיש נסיבות פנימיות רבות בשליטתם. יש להם את היכולת לפעול כדי להשיג משהו. זה קשור רבות לדברים כמו מסוגלות עצמית, מנגנוני התמודדות וסובלנות לאי ודאות (UT).

בכל הנוגע לבריאות שלנו, אנו עשויים להחליט לפעול בארבעה מצבים שונים. החלטה להפסיק לעשן, שמירה על מחויבות להתאמן לעתים קרובות, תזונה מאוזנת ורמה טובה של אופטימיות. תאמינו או לא, כמה יצירות מחקר קובעות שאופטימיות חשובה לא פחות משלושת המשתנים האחרים בדוגמה זו.

אנו מדברים על אופטימיות מבוססת נתונים הקשורה למציאות שלך. היכולות והמשאבים שלך הם המגנים שלה. זה בהשראת הביטחון שהחופש מספק לאדם. זה מרחיב את האפשרות להיות יצירתי, ומאפשר לאינטליגנציה שלך לזרום יחד עם הרצון לביטוי עצמי.