הכוח שלך הוא בפגיעות שלך
אני פגיע, אני מודה בזה. אבל מי לא? יש דברים מסוימים שפוגעים בכולנו. ישנם היבטים בחיי היומיום שלנו שמשפיעים עלינו ולעיתים הופכים אותנו לקצת יותר שבריריים. אף אחד לא נולד עם מגן בלתי חדיר, מהסוג שמונע מאיתנו לבזבז יותר מדי זמן בבכי כשהחיים מכים בנו מכה קשה.
אין לנו מגן שיגן עלינו מפני הבדידות כאשר אנו רואים את הריקנות של בית פנוי כעת שבו רקדו חיוכים. הפחדים שלנו הם שלנו ולא מועיל לכסות אותם, על ידי הסתרתם כמו גולות ישנות בכיס של ילד.
כולנו זוכרים את הכישלון הזה שאולי שינה את חיינו. השביל הזה שלא יכולנו לחצות כי הם רימו אותנו, או כי לא היינו אמיצים מספיק. יש אנשים שעדיין מסתירים צלקות של ילדות קשה. או בגידות של משפחה שלא הייתה שם כשהיינו הכי צריכים אותם. מי לא היה פגיע במצב כלשהו?
לכולנו יש. אבל כמו שאומרים, בפגיעות נמצאת גם הכוח שלנו. מהסוג שיכול לתת לנו הקלה ורצון לקום בחזרה. לאסוף את האפר שלנו ולכתוב איתם את ספר חיינו, מלא בשיעורים חדשים. אלה שהבנו ראשונים מבעד לדמעותינו.
הפגיעות שלי, החוזק שלי
אנחנו חיים בחברה שמלמדת אותנו שהחזקים הם המסוגלים ביותר. התבונה מוערכת מעל לרגשות. אלה שמסוגלים להסתיר את רגשותיהם כדי להשיג את מטרותיהם נתפסים כמודלים. אנחנו אפילו מגדלים את הילדים שלנו עם הרעיון שתמיד עדיף להסתיר את הדמעות שלהם, שישתקו ויתמודדו עם זה במקום לבטא את המתרחש בתוכם.
יש הרבה ילדים שיגדלו לחפש פינות פרטיות בהן יוכלו להסתתר. אנשים שיגיעו לבגרות שולטים ברבים מרגשותיהם, מנסים להראות כוח שווא, נחישות כוזבת. תסתכל, קבל, ושתוק, מעמיד פנים ששום דבר לא פוגע בהם. שהם בלתי חדירים.
אבל שום דבר מזה לא אמיתי. הסתרת הרגשות שלנו תביא לנו הרבה בעיות בטווח הארוך. אנו הופכים לא מסוגלים לעבד הכל בעולמנו הפנימי המורכב: פחד, זעם, כעס, חוסר ודאות... איך נוכל לעשות את זה אם תמיד אמרו לנו שאנחנו צריכים להתנהג כאילו שום דבר מזה לא משפיע עלינו?
ישנן השלכות רבות של אי הידיעה כיצד "לקבל" את הפגיעות שלנו. ברגע שבו יופיע אלמנט של פחד, אימה או חוסר ביטחון, יהיו לנו רק שתי אפשרויות: לעמוד שם משותקים ולא מסוגלים להגיב או לברוח מהמצב. אי קבלת העובדה שכולנו שבריריים מבפנים גורמת לנו לבנות לעצמנו מגן שווא שבמוקדם או במאוחר בסופו של דבר יופל. יש צורך לקבל את הפגיעות שלנו. אני יודע שיש דברים שפוגעים בי, ואני מקבל אותם ככאלה, מבין אותם ואז מנסה להתגבר עליהם.
פגיעות וחוסן
לכולנו, לחלוטין לכולנו, יש את היכולת המדהימה הזו להתגבר על מצוקות. קושי. חושך ופחד. חוסן הוא זרע שכולנו שוכנים במעמקי הווייתנו; אנחנו רק צריכים לדעת איך לגרום לזה לגדול כשאנחנו צריכים את זה.
רק תזכור:
- אתה לא צריך להעמיד פנים שאתה חזק. אתה לא יכול לשאת איתך כל כך הרבה משאות שאתה חושב. את לא סופרוומן או סופרמן. לכולנו יש את הגבולות שלנו ואם אינכם מודעים לכך, יבוא יום שבו בסופו של דבר תיפול. הגנו על עצמכם, הציבו גבולות והיו מודעים לכמה רחוק אתם יכולים ללכת. הרגישו את הפגיעות שלכם והגן עליה.
- ייתכן שאתה בעצמך כבר מאוד מודע לפגיעות שלך. אבל היזהר: להיות פגיע זה לא מצב קבוע. זה לדעת לזהות שאנחנו יכולים להיפגע, שיש דברים שגורמים לנו כאב. ראשית עלי להכיר בכך כדי שאוכל אחר כך להבטיח אסטרטגית שתמיד אמשיך להתקדם. שתמיד אשמור על שלמותי ואתגבר.
- לפעמים החיים מחדדים את הצד האכזר ביותר שלהם ומורידים אותנו בדרך הקשה ביותר. החיים, כידוע, לרוב נוטים להביא איתם תופעות לוואי חמורות. אבל אם תפתח את החוסן שלך, תצליח להגן על היושרה שלך ולצאת חזקה יותר. זה לא משפט פשוט שנלקח מספר עזרה עצמית; זו מציאות מוחלטת. משב של תקווה שתצטרכו למצוא בעצמכם ולהיאחז בכל הכוח כדי לברוח מהמצב הזה. אתה אמיץ יותר שאתה מאמין, כי גם אם זה נראה לך מפתיע, הפגיעות שלך היא גם הכוח שלך.
