ציונים טובים אינם מבטיחים הצלחה מקצועית
שמעת פעם על אדם מפורסם שהציונים שלו בבית הספר השאירו הרבה מה לרצוי? נראה שאי אפשר לחשוב שמי שהשיג הצלחה מקצועית לא היה תלמיד גדול מבחינה אקדמית, למרות שזה משהו שקורה לעתים קרובות למדי. האמת היא שלציונים שאתה מקבל בגיל צעיר יש מעט מאוד קשר להצלחה.
סטיבן הוקינג התחיל לקרוא כשהיה בן שמונה.
אנשים כמו סטיב ג'ובס, מייסד אפל, וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, לא בדיוק היו סטודנטים מצטיינים. ומה אנחנו יכולים לומר על זוכה פרס נובל לספרות יוסף ברודסקי? המורים שלו כבר לא ידעו מה לעשות כדי לשפר את השיעורים והציונים שלו. אולי אינטליגנציה ורעיונות מעולים אינם קשורים כלל לציונים טובים בבית הספר.
הצלחתם של תלמידים פחות מצטיינים
אנשים מצליחים רבים שלא היו בולטים בציונים שלהם נותנים לנו מושג על העולם ואיך הוא באמת. ההורים והפרופסורים שלנו דורשים שנקבל ציונים טובים כי לדבריהם זה יפתח לנו הרבה דלתות ויביא אותנו לאן שאנחנו רוצים להגיע. אבל האם זה אומר שהתלמידים הגרועים ביותר לא יכולים להצליח? האם יש בכלל דבר כזה תלמידים רעים?
שיטת ההוראה בבתי הספר לא השתנתה הרבה בשנים האחרונות. התלמידים ממשיכים ללמוד שמות ותאריכים מבלי לדעת מה זה הולך לעשות עבורם מעבר לקבל ציונים טובים בבחינות. כתוצאה מכך, הם מבלים שעות בכיתה בהסתכלות מסביב, מרגישים משועממים ואפילו ישנים.
חוסר הדינמיות והמוטיבציה הזה גורם לתלמידים טובים רבים להתנתק לחלוטין מעבודתם האקדמית.
רובם מתוסכלים, חושבים שהם לא מספיק טובים כדי לקבל את העבודה שהם באמת רוצים וממצים תירוצים לא להגשים חלומות. עם זאת, אחרים חושבים על רעיון ורואים אותו עד הסוף, מופרך ככל שזה נראה. אם זה מניע אותם והם אוהבים את זה, למה לא לעשות את זה? למה לא להאמין בעצמם?
המורים של אלברט איינשטיין התלוננו כי הוא חשב יותר מדי לפני שהשיב על שאלה. זה גרם להם לחשוב שהוא איטי.
לא כולנו נועדנו ללמוד, כי לעתים קרובות אנחנו לומדים דברים שאנחנו לא אוהבים. אנחנו מוגבלים על ידי האופן שבו מלמדים אותנו, מה שמונע מאיתנו את היכולת ללמוד מה באמת מעניין אותנו. קבלת ציונים גרועים לא אומר שאתה פחות אינטליגנטי מכולם. פשוט לא מצאת מה באמת מניע אותך ומה אתה באמת רוצה ללמוד.
שימו לב שציונים הם רק מספרים שמתייגים אתכם ככשלים, מספקים, טובים או מצוינים. ביצוע טוב בתרגיל או בחינה לא הופך אותך ליותר אינטליגנטי, זה רק אומר שידעת להשלים אותו בצורה הטובה ביותר, או יותר חשוב, כמו שהמורה רצה.
חוסר יצירתיות בבתי הספר
בשלב זה, כולנו מודעים לכך שאם אנשים שהיו יוצרים של מותגים בולטים כאלה וזוכים בפרס נובל הצליחו למרות שלא קיבלו ציונים טובים, גם אתם יכולים. הדבר היחיד שחסר היה אותו דחף יצירתי שאפשר להם לנצל את הפוטנציאל שלהם.
אבל יצירתיות לא נרתמת מספיק בבתי הספר. כל תלמיד לומד באותה צורה, אבל לא כל תלמיד זהה! לחלקם יש זיכרון חזותי טוב יותר, לאחרים היסטוריה קלה הרבה יותר, ורבים נוספים צריכים לקבל שלטון חופשי של היצירתיות והגאונות שלהם. כל התלמידים הללו יכלו להצטיין.
למרות חוסר היצירתיות בבתי הספר וההתעקשות לעקוב אחר תכניות אקדמיות מיושנות, החדשות הטובות הן שקבלת ציונים גרועים לא הופכת אותך לאדם פחות אינטליגנטי, וזה לא אומר שיש לך פחות סיכוי להצליח.
להיפך, נראה שהאנשים שפחות בלטו בבית הספר הם אלו שהצליחו לרתום את היצירתיות שלהם לאחר שעזבו את הכיתה ולשנות את העולם עם העיצובים והחידושים שלהם.
קרא גם: פנייה לפסיכולוג לא משגעת אותךמוריו של צ'ארלס דרווין אמרו שהוא נמוך מהסטנדרטים המקובלים של אינטליגנציה וחרפה למשפחתו.
אם אתה אחד מהאנשים האלה, עכשיו אתה יודע שאין מכשולים. לימדו אותך לפחד מהם, אבל הם לא קיימים אם אתה לא רוצה שהם יהיו. אולי הבנת שברגע שעזבת את בית הספר, גילית שכל מה שאמרו לך לא מועיל או לא בשבילך. אולי הם הפלו את הכתיבה שלך או לא העריכו את הציורים שלך. אולי כששאלו אותך מה אתה רוצה להיות, וענית "דוגמן" או "אסטרונאוט", הם הסתכלו עליך כאילו אתה משוגע.
אבל הם היו המשוגעים שלא האמינו בך. אם רצית להשיג משהו והיה לך הרצון לעשות זאת, המעט שהם יכלו לעשות עם מישהו בגיל הזה - ובכל גיל, אבל במיוחד כשהיה לך כל כך הרבה לפניך - היה לעודד אותך. נכון שתתמודדו עם תסכולים ותעשו טעויות, ויהיו מקרים שבהם תרצו לזרוק את המגבת, אבל יהיו גם רגעים יקרים וחוויות למידה נהדרות בדרך.
עכשיו, חשבו על הילדים שהולכים, וילכו, לבית הספר כל יום בתחושה שהם מבזבזים זמן. האם לא מגיעה להם הזדמנות אמיתית ותכנית לימודים חכמה ומעוצבת שעוזרת להם לפתח את הפוטנציאל שלהם? בין אם יש לכם ילדים ובין אם לא, החינוך הוא באחריות של כולם, ולכן, גם העיצוב שלו.