תפסיק לנסות להיות מדיום ונחש מה אנשים חושבים
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית לימדה אותנו שהאופן שבו אנחנו חושבים על מה שקורה לנו משפיע על ההרגשה שלנו. בספרות המדעית, אנו יכולים למצוא דוגמאות רבות לדפוסים של מחשבות לא מותאמות ושגויות שאנשים שומרים עליהם, למרות חוסר ההיגיון, התועלת, ומעל הכל, הסבל שהם מעוררים.
במאמר זה נתמקד באחת מהמחשבות הבלתי תפקודיות הנרחבות ביותר: הסקה שרירותית, או טעות של המדיום. הנה דוגמה:
קרלה התחילה לעבוד בעסק חשוב בעיר שלה. זה תפקיד החלומות שלה, אבל זה לא תמיד נוח. היא מאמינה שחבריה לעבודה לא קיבלו אותה ושהם מדברים עליה מאחורי גבה.
לפני כמה ימים היא ראתה איך שני עמיתים לעבודה מתלחשים בפינה וצוחקים בקול, והיא הבינה שהם לא מפסיקים להסתכל עליה הצידה. קרלה חושבת על לעזוב את עבודת החלומות שלה כי היא לא יכולה לסבול שאנשים מדברים עליה רע. אם הם מדברים עליה רע, זה עלול לחזור לבוס שלה והם עלולים לגרום לפטר אותה!
נעצור את הסיפור לרגע...מה עושה הגיבורה שלנו? ברור שהיא קופצת למסקנות שהיא לא יכולה לאמת או להדגים בשום אופן.
היא חושבת שחבריה לעבודה מדברים עליה רע כי היא ראתה שני אנשים מדברים וצוחקים. האם זה הגיוני? האם העובדה ששני אנשים מדברים וצוחקים בפינה היא הוכחה מספקת שהם מבקרים אותה?
ובכן, הם הסתכלו עליה הצידה! לכן? אין ספק שהם עשו את זה כי היא גם הסתכלה עליהם בזמן שהם צחקו, וחשבה שהם מבקרים אותה.
קרלה רק פוגעת בעצמה בכך שהיא חושבת כך. היא גורמת לעצמה הרבה חרדה והיא עומדת לקבל החלטה שגויה כי היא רואה את הדברים כך. היא מפגינה אפקט פרדוקסלי טיפוסי שנראה בפסיכולוגיה: היא כל כך מפחדת שיבקרו אותה והיא תאבד את עבודתה שהיא הולכת להיות זו שתעשה את הצעד ותעזוב את העבודה, מה שאומר שהיא בהחלט תאבד אותה.
הסיפור הזה על דרך חשיבה לא הגיונית נפוץ יותר ממה שאנחנו חושבים. יש לנו נטייה להגן על האגו שלנו בכל מחיר ולקפוץ למסקנות לגבי אירועים בודדים. אנו נוטים לעוות את המציאות, מה שגורם לתגובה רגשית לא פרופורציונלית.
כל כך חשוב ללמוד לחשוב ישר!
חשיבה מתאימה אין פירושה להיות אופטימי או חיובי או לראות את העולם דרך משקפיים ורודים; זה יהיה אפילו יותר גרוע! היינו משלים את עצמנו ובסופו של דבר היינו תקועים עם אותה בעיה.
חשיבה מתאימה כרוכה בלימוד לראות את החיים דרך משקפיים נקיים ולתפוס את העולם כפי שהוא, בלי לעוות את המציאות, בלי להמציא סיפורים שהם אמיתיים רק במוחנו.
כדי להיות יותר מציאותי ורציונלי, קרלה צריכה לחשוב בצורה מדעית יותר ולעצור לחשוב על כל האלטרנטיבות האפשריות ששני אנשים יכולים לצחוק עליהן.
הם יכלו לזכור משהו מצחיק שקרה בעבודה, לספר בדיחות או לדבר על כל דבר אחר שאין לו שום קשר לגיבור שלנו. זה נכון שהם יכלו לדבר על קרלה, אבל אנחנו לא יכולים לתת לדחפים שלנו למנוע מאיתנו לחשוב על אפשרויות אחרות.
קודם כל, זה לא יהיה הגיוני או רציונלי לנסות ולנחש מה אנשים אחרים חושבים. אנחנו לא מדיומים! שנית, גם אם הניחוש של קרלה היה נכון, זה לא יהיה נורא כמו שהיא חושבת. מה כל כך נורא בביקורת? זה יכול להיות קצת מעצבן ולא נעים, אבל אין מה להיות כל כך דרמטי!
לכן, הימנעו מיצירת מתח מיותר כזה באופן אוטומטי. אתה לא מדיום. עליך ללמוד להיצמד לעובדות ולא לתת לעצמך להיסחף עם פרשנויות מופרכות, כאלו שאינן תקפות אלא אם כן תוכל להדגים אותן. בינתיים, תירגע וחי את החיים שמגיעים אליך.
