נוירוארכיטקטורה: כוחה של הסביבה על המוח

למרות שנוירו-ארכיטקטורה נראית כמו דיסציפלינה חדשה, היא למעשה כמעט בת שבעים שנה. מטרתו היא ליצור מרחבים של אושר, רווחה ופרודוקטיביות. במילים אחרות, מבנים שמפחיתים מתח וחרדה.

בדיסציפלינה זו, אדריכלים ומדעני מוח עובדים יחד כדי לעצב חללים ומבנים המתמקדים באופטימיזציה של התנאים עבור האנשים המאכלסים אותם. מדע שיתופי זה מבוסס על מספר מרכיבים אדריכליים. לדוגמה, הוא מתייחס למיקומי חלונות, זוויות קיר וריהוט, צבעים, טקסטורות, חללים פתוחים וצלילים, בין היבטים רבים אחרים.

מהי נוירו-ארכיטקטורה?

דיסציפלינה זו עוזרת ליצור מבנים המשפיעים על תפקודי המוח. עם זה בחשבון, אפשר לומר שהמשמעת הזו חוזרת לבניינים הגותיים הראשונים. עם זאת, כמדע, זה הרבה יותר צעיר מזה. למעשה, אפשר לומר שנירו-אדריכלות הופיעה לראשונה לפני כ-25 שנה.

נוירוארכיטקטורה היא דיסציפלינה שמתעניינת כיצד הסביבה משנה את כימיה המוח ורגשות, מחשבות והתנהגויות.

ד"ר פרד גייג', מדען מוח במכון סאלק למחקרים ביולוגיים, התעניין בהשפעות של שינויים סביבתיים על המוח. הוא מתמקד בהבנה כיצד המוח מפרש, מנתח ומשחזר את החלל המקיף אותו.

לפיכך, מדעי המוח מספקים רמזים חשובים לאדריכלים כיצד ליצור ולהפיץ חללים. סביבות מסוימות גורמות למוח להגדיר מנגנונים המייצרים את ההורמונים הדרושים להתפתחות רגשות ותחושות מסוימות בתנועה.

ההשפעה הפסיכו-סוציאלית של האדריכלות

ההערכה היא שבני אדם מבלים יותר מ-90% מזמנם בתוך מבנים. מכיוון שלסביבה יש כוח על המוח, חשוב ליצור מבנים אנושיים ובריאים יותר שיוצרים רווחה. נוירו-אדריכלות מתמקדת הן בהיבטים אסתטיים והן בהיבטים סמליים.

מדעי המוח הזה יכולים למפות את המוח ולהבין מה ממריץ אותו ואיזה סוגי דברים מפעילים אותו. מתוך מחשבה על כך, נוירו-אדריכלות עוסקת במושגים כמו כמות והקרנת האור או גובה התקרות. הוא יודע להשפיע על היצירתיות והפרודוקטיביות. כמו כן, הוא לוקח בחשבון אילו אלמנטים אדריכליים מייצרים אפקט שיתופי או צורך בפרטיות במוח.

היסודות

אנחנו כבר יודעים על כמה אלמנטים אדריכליים המשפיעים על מצבנו הנפשי. לדוגמה, אנו יודעים שעיצובים אדריכליים עם זוויות בולטות או מחודדות מעדיפים ביטוי של מתח. חללים מלבניים גרמו לאנשים להרגיש סגורים. תאורה היא מרכיב חשוב נוסף. אור מלאכותי ירוד מאלץ את המוח לעבוד קשה יותר, מה שמשפיע על התפוקה.

תקרות גבוהות מתאימות לפעילויות יצירה ואמנותיות. מצד שני, תקרות נמוכות מעדיפות ריכוז ועבודה שגרתית. צבעים יכולים להשפיע על מצב הרוח, ולכן על קבלת החלטות וגישה. לדוגמה, הירוקים מפחיתים את קצב הלב ומקלים על מתחים. מצד שני, האדומים מעוררים תהליכים קוגניטיביים וקשבים. לכן, הם עוזרים מאוד במשימות הדורשות ריכוז נפשי.

סימביוזה עם הטבע

בשנים האחרונות, נוירו-אדריכלות מתחילה להבין את החשיבות של מרחבים חיצוניים וטבע לתפקוד תקין של המוח. הם בסיסיים כמו טעינת סוללה במכשירים אלקטרוניים. הטבע נותן למוח את היכולת להתנתק ולהיטען מחדש.

מרכיב חשוב נוסף בכל הנוגע לניתוק הוא קליפת השמיעה. אזור זה במוח עוסק בפירוש תנודות קול. אנו יודעים שכאשר אדם מפעיל את האזור הזה עם מוזיקה שהוא אוהב, זה מייצר כמויות נוספות של דופמין, הורמון שמשפר את ריכוז העבודה.