חמש הסכנות של קונפורמיות רגשית
קונפורמיות יכולה להיות מסוכנת כי היא לא מאפשרת לך לראות מעבר לפשטות, כמה נוח אתה מרגיש ומה אתה יודע. לכן אתה נופל למלכודות שהוכנו עבורך מאשליית הרווחה שבה אתה בוחר לחיות. להלן חמש דרכים שבהן אנו מלכודים וחונקים את עצמנו כאשר אנו נופלים לקונפורמיות רגשית...
1. זוג הספות
נוחות והתאמה רגשית באהבה הן שתיהן אויבות עיקריות לזוג. לעתים קרובות בזמן מערכת יחסים, אתם שואפים ליצור בועה של יציבות רגשית המאפשרת לכם להתמקם ולהסתכל על החיים כאילו הלכתם כבר חצי מהדרך.
יש לך מישהו שאתה אוהב ושאוהב אותך בחזרה, לצידך; בסופו של יום, גם אם כל השאר ילך דרומה, תמיד יהיה לך איפה לתפוס מחסה. עם זאת, אנשים נוטים להתבלבל מעט. הבועה הזו היא לא ספה שאפשר להתעלף בה כי הכל הולך; זו משב רוח צח. כאשר אתה בזוגיות במשך זמן מה, ואפילו לא בהכרח כל כך הרבה זמן, אתה נוטה לדחות את המטרות והשאיפות שלך.
"להיות עצמך בעולם שמנסה כל הזמן להפוך אותך למשהו אחר זה ההישג הגדול ביותר."
- ראלף וולדו אמרסון
אתה מפסיק להיות האדם שהיית ואתה משתנה, וזה בנוסף למערכת היחסים שלך גורם לך להידרדר. אתה נוטש את עצמך פיזית ורגשית בטירוף רגשי שגורם לך, באופן לא מודע, לחשוב משהו כמו "טוב, אני אדאג לעצמי אחר כך".
ואתה חושב "הכל אותו דבר", אבל מה איתך? אם ברגע זה בדיוק, בן זוגך היה נעלם מחייך, האם היית מרגיש טוב עם עצמך? האם תמשיך לאהוב את עצמך באותה צורה או שהזנחת את עצמך יותר מדי?
2. הימנעות מרגשות שליליים
בואו לא נלך על עצמנו: לרגשות לא נוחים יש סיבה מדוע הם מרימים את ראשם המכוער. עצב, כעס, חוסר ודאות, דאגה, כאב, אכזבה, חרטה וכו'. לכל אחד ואחת יש מה ללמד אותנו.
אבל מה שאנחנו עושים זה לברוח מהם, אנחנו רצים לכיוון ההפוך ולא נותנים להם להסביר את עצמם. כתוצאה מכך, הם יכולים להפוך למפלצות איומות כמו דיכאון, זעם, אשמה וחרדה.
לברוח זה דבר פחדני לעשות אבל להקשיב למה שיש לאנשים להגיד עלולה להיות לא נוחה, ואנחנו לא רוצים להקשיב. אנחנו צריכים לתת לרגשות המתאימים לעבור; אלה שלא מפריעים להשלמת היעדים שלנו, אלא דוחפים אותם הלאה.
3. חוסר חשיבה ביקורתית
המחשבות שלנו יכולות להיות חלקיות, מעוותות, מוטות וכו'. אנו נוטים לבחור את הדברים שאליהם נמשכים כדי לא להפוך לאי נוחות, ולא לעלות על גבולות שיש להם תוצאות כל כך משמחות. ולכן יש נקודה בחייו של כולם שבה אנחנו נכנעים, כך או אחרת, לנחמה.
באופן דומה, אנו "בולעים" את כל מה שמספרים לנו מדיה חברתית, חברים, בני משפחה או מכרים. אנחנו מסתגלים לנורמה החברתית של "לא להכניס רגליים למים" ומפסיקים לחשוב בעצמנו.
אנחנו מתחילים להיות איטיים ועצלנים נפשית; מעכב את ההיגיון, הכנות והאופק הפתוח שאנו יכולים ליהנות ממנו אם נכריח את עצמנו לשאול את עצמנו ואת מה שאחרים אומרים לנו.
4. ויתור על האוטונומיה שלנו
לתת לאנשים אחרים להחליט עבורנו היא אחת הסכנות הגדולות ביותר של קונפורמיות רגשית. כפי שציינו קודם לכן, לתת לאנשים אחרים לקבל החלטות בעצמם הוא נורמלי לחלוטין ומצופה.
מכיוון שאנחנו לא רוצים להתמודד עם אי הנוחות של האינטרסים והאמונות שלנו, אנחנו בסופו של דבר נותנים לאנשים אחרים להתאים אותנו לנורמה. זה שוחק את היכולת שלנו בהווה ובעתיד לקבל החלטות, כמו גם את החופש הפיזי והרגשי שלנו.
5. הזנחה רגשית
לתת לפצעים רגשיים להירגע היא סכנה נוספת של נחמה רגשית. זה די נפוץ להאמין שעלינו לעזוב את העבר בעבר כשהוא עדיין כואב, אבל בכך אנחנו אף פעם לא מתגברים על מה שמכביד עלינו ופוגע בנו.
בכך, אנו מאפשרים לעבר להתנות את ההווה והעתיד שלנו, מכיוון שאנו נותנים ללכלוך הזה להצטבר ולערפל את חיי היום-יום שלנו. אנחנו מפסיקים לענות על הצרכים הרגשיים שלנו, ומאפשרים לבעיה להתפוצץ ולהטביע אותנו. התחושה הזו היא, לא פחות לנפשנו כמו לרגליים, כמו לנעול מידת נעליים קטנה יותר.
