משמעות הקתרזיס בפסיכולוגיה
קתרזיס בפסיכולוגיה מתייחס לתהליך שבאמצעותו אנו "מטהרים" רגשות שליליים. זה כמו לפתוח חלון כדי לאוורר את החללים שבהם הבעיות חיות כבר הרבה זמן. זה מאפשר לזעם ולעצב שלך להמריא מבפנים כדי לפנות מקום למצב נפשי בריא יותר, קל יותר ושליו יותר.
מונח זה מושרש בגישתו הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. עם זאת, יש לציין שלמילה עצמה כבר היה רגע "הזהב" שלה עם אריסטו. הפילוסוף היווני השתמש במילה זו כדי להגדיר את עצם המטרה של הטרגדיה באמנויות הבמה. במילים אחרות, הוא הגדיר זאת כמנגנון שבאמצעותו נוכל לטהר את עצמנו רגשית, נפשית ורוחנית.
הוא האמין שאנשים יכולים גם לשחרר את עצמם מהבעיות של עצמם רק על ידי עיסוק בעלילת המחזות הללו. הם רק היו צריכים להתייחס לדמויות הראשיות של הסיפורים האמורים כדי לשקף, להרגיש ולבסוף להשתחרר מהבעיות של עצמם.
מאות שנים מאוחר יותר, זיגמונד פרויד וג'וזף ברויאר השתמשו במילה כדי להגדיר את מה שהם כינו "השיטה הקתרטית". זוהי אסטרטגיה טיפולית לשחרר רגשות מודחקים באמצעות היפנוזה או אפילו טיפול. לשם כך, היה צורך "לפתוח" זיכרונות ולפתוח את המלכודות הפסיכולוגיות הקטנות שתחתן אנו מסתירים לעתים קרובות את הבעיות שלנו מהעולם החיצון.
כיום, מונח זה עדיין משמש לעתים קרובות מאוד בהקשרים פסיכולוגיים רבים. בואו נעמיק בזה קצת יותר.
קתרזיס בפסיכולוגיה: המפתח לתהליך הטיפולי
כל יום, כולנו עושים מאמץ להיראות חזקים ובלתי פגיעים. החברה והלחץ של הסביבה שלנו דוחפים אותנו לעשות זאת. למעשה, לפעמים החברה לא מאפשרת לנו להקדיש זמן לעיבוד דברים מסוימים, להבין חוויות, להתמודד עם אובדן, לפתור בעיות ולרפא תסכולים ואכזבות.
יום אחר יום, אנו בולעים כל אירוע בודד מבלי לעצור כדי למדוד את הנזק האפשרי. ואנחנו עושים את זה לא רק בגלל שאין לנו מספיק זמן פרטי להחלים מדברים מסוימים. במציאות, אנחנו לא באמת יודעים מה לעשות עם הרבה מהדברים שקורים לנו. כלומר, אף אחד לא לימד אותנו להתמודד עם החוויות הללו, ובו בזמן, אנחנו קצת חסרי יכולת רגשית.
קתרזיס בפסיכולוגיה הוא המפתח בכל תהליך טיפולי. זה עוזר לנו לשחרר את המתח המצטבר שלנו. רגשות יופיעו לפעמים בצורה כאוטי, אולי דרך דמעות, זעם ממורמר או עצב.
לאחר הורדת הפקק מהבקבוק כדי לאפשר לכל הקונפליקט הפנימי שלנו לצאת החוצה, נוכל להתחיל לנתח. טיהור רגשי מתעלה על חיפוש אחר הסבר לגורם לבעיה. ברגע שאתה מבין באמת מה קורה, מנגנוני שינוי מתחילים.
האמנות לטהר את הרגשות שלך
מחקר שפורסם על ידי בראד בושמן, רוי באומייסטר ואנג'לה סטאק בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology חשף משהו ששווה לחשוב עליו. קתרזיס בפסיכולוגיה היא אמנות שעליך ללמוד לשלוט ולכוון.
המחקר הוכיח שכאשר אנו מאפשרים לאדם לשחרר את כל הזעם המדוכא שלו, זה יכול להוביל להתעצמות של אותו מצב של תסכול במקום להקלה והיטהרות. כל זה גורם לנו להבין היבט חשוב מאוד: להוציא את הבעיות שלנו לעולם יכול להיות מאוד כואב.
למטפל או לפסיכולוג יש אחריות עצומה, משמעותית ומהותית בשלב זה של התהליך הטיפולי. הם חייבים להיות מסוגלים לנהל את כל האנרגיה הרגשית שהמטופלים שלהם משחררים. עליהם לקבל בברכה את הרגשות, לפרק אותם ולנתב מחדש. כי טיהור אינו בהכרח להיפטר מהרע, אלא שינוי וריפוי.
סרטים וטלוויזיה כערוצים קתרטיים
קתרזיס היה כלי מכריע עבור פרויד, כמו גם מומחים אחרים בעניין, כגון יעקב לוי מורנו. לאחרונים הייתה טכניקת פסיכודרמה, שבה שחרור הרגשות מתרחש באופן פרטני או בקבוצות באמצעות תרגילים תיאטרליים.
בימינו אנשים אומרים שתוכניות טלוויזיה וסרטים רבים הם ערוצים קתרזיים שדרכם אדם יכול לנקות חלק מהרגשות הסותרים שלו. לפי אותה תיאוריה מודרנית על קתרזיס, סרטי פעולה או אימה יכולים לעזור לנו ליצור קשר עם הפחדים או הדחפים התוקפניים שלנו.
לא כולם מסכימים עם הרעיון הזה. עם זאת, בין אם נרצה ובין אם לא, תמיד טוב לפתוח את החלונות הפנימיים שלנו כדי לשחרר כמה רגשות שליליים החוצה. בסופו של דבר, קתרזיס פסיכולוגי ומומחים בעניין יכולים להיות לעזר רב.
