Eugen Bleuler: חלוץ בסכיזופרניה
Eugen Bleuler נולד בשנת 1857 בציריך. לאורך הקריירה המקצועית שלו, הוא תרם אינספור תרומות לפסיכולוגיה. זו הסיבה שחשוב ללמוד על חייו של הפסיכיאטר הזה וכמה מיצירותיו היותר ידועות והישגיות.
לפני שתתחיל ללמוד על Eugen Bleuler, כדאי לשים לב להשפעה שהייתה לפרויד עליו. עבודתו של פרויד כבשה את בלולר עד כדי כך שהיא הפכה לבסיס עבודתו. בהמשך תבינו את ההשפעה שהייתה לו על לימודיו של בלולר.
השנים המוקדמות
כפי שהוזכר במאמר " פול eugen bleuler ומקור המונח סכיזופרניה", זה היה בציריך שבו הפסיכיאטר החל את לימודי הרפואה. לאחר שעבד כפסיכיאטר רפואי, התגורר בלולר בפריז, לונדון ומינכן כדי להמשיך את מחקריו בפסיכולוגיה.
במינכן הוא עבד במעבדה עד 1885, השנה שבה הפך לעוזר רפואי בבורגולזלי. שנה לאחר מכן, כשהוא בן 29 בלבד, הוא הפך למנהל בית החולים הפסיכיאטרי ריינאו. לאחר ההתחלה המצוינת הזו של הקריירה המקצועית שלו, ובדיוק 12 שנים מאוחר יותר, הוא הפך למרצה באוניברסיטת ציריך.
מחקריו של פרויד על היסטריה
לאוגן בלולר היה עניין עז במחקריו של פרויד על היסטריה. מסיבות שידועות לעצמו, לבלולר היה עניין בהיפנוזה ובהתבוננות פנימה. זה גרם לו לקרוא את כל מה שפרויד למד בעניין.
עם זאת, למרות שנראה שבלולר היה מקובע במחקריו של פרויד, הוא היה זהיר מאוד במה שקרא. יוגן בלולר חש אי נוחות לגבי כמה מהמושגים של פרויד, כמו הליבידו.
"כאן הליבידו ועניין האגו חולקים את אותו גורל ושוב הפכו בלתי ניתנים להבחנה זה מזה. האגואיזם המוכר של האדם החולה מכסה את שניהם".
-זיגמונד פרויד-
לכן, גם כשהעריץ מאוד את פרויד והשתמש במושגי הפסיכואנליזה כדי לגלות תשובות גדולות של האחת שלו, בלולר לא הסכים ברבים מהמושגים שלו.
המונח סכיזופרניה
על פי המאמר "פול יוגן בלולר והלידה של סכיזופרניה (1908)", יוגן טבע את המונח לראשונה באפריל 1908. זה היה אפשרי הודות לכמה מושגים שנלקחו מזיגמונד פרויד ומהפסיכואנליזה.
חוץ מזה, הוא הדהד את המושג דמנציה שכבר טבע קראפלין. עם זאת, Eugen Bleuler הבין שהמונח הזה מתייחס לאחד התסמינים של סכיזופרניה.
לאחר שחקר את הנושא ביסודיות, הוא הגיע למסקנה שחלק מהאנשים סובלים מפיצול בתהליך המחשבה שלהם. באמצעות השפה היוונית, הוא השתמש במילים skhízō (פיצול) ו phrḗn (נפש) ויצר את המונח סכיזופרניה.
תת-הסוגים של סכיזופרניה
ברגע שהוא טבע את המונח, יוגן בלולר המשיך לחקור את המחלה הזו, ובהסתמך על המחקר שעשה קריפלין על דמנציה, הוא הגיע למסקנה שלסכיזופרניה יש תת-סוגים שונים: פרנואידית, לא מאורגנת וקטטונית. כל תת-הסוגים האלה כבר הוקמו על ידי קריפלין, אבל לבלולר היו כמה תיאוריות משלו. הדמנציה של קריפלין לא תמיד הייתה חלק מהידרדרות מתקדמת, היא לא התרחשה בשלב מוקדם, ותתי הסוגים שלה לא היו בלעדיים.
בגלל זה, בלעלר עשה את המחקר שלו כדי ליצור מושג חדש שהתאים יותר למה שלמד. לפיכך, בימינו, המונח הזה ברור יותר הודות לעבודה שעשה הפסיכיאטר הזה.
העיקור האאוגני
ראוי לציין את הרעיון של עיקור אאוגני. זה היה תהליך שנעשה כדי לעקר אנשים עם סכיזופרניה. זה נעשה כדי למנוע מילדים לרשת את ההפרעה הזו.
כיום, סכיזופרניה אינה נחשבת למחלה תורשתית. רק בגלל שלמישהו במשפחה היה את זה, לא אומר שגם בני משפחה אחרים יעשו זאת. עם זאת, בחייו של בלולר, היו מעט מחקרים על סכיזופרניה והמחקר רק התחיל.
יוגן בלולר סלל את הדרך לחקירת מחלה הפוגעת ביותר מ-21 מיליון אנשים כיום, לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO). הוא עשה עבודה מדהימה, ולמרות שיש עוד הרבה דברים ללמוד, הוא עשה פריצות דרך חשובות.
