אקסיביציוניזם: גורמים לפראפיליה מינית זו

המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM) של האגודה הפסיכיאטרית האירופית כולל 8 פרפיליות טיפוסיות ו-7 פרפיליות לא מוגדרות. בין הפראפיליות האופייניות הנפוצות ביותר הן פטישיזם, אקסהיביציוניזם, מציצנות, פדופיליה ומזוכיזם מיני.

עם זאת, נטייה או אפילו עניין שהתממשו באחת או יותר מהקטגוריות שהוזכרו לעיל, אינם מהווים, כשלעצמם, תסמונת קלינית. כלומר, שאדם חש תשוקה או בעל פנטזיה מינית עזה כלפי אובייקט, תחושה או תרגול מיניים לא טיפוסיים אינם מהווים בעיה. מה שיכול לגרום להפרעה הוא כאשר הפרפיליה מניחה חוסר תפקוד וגם גורמת לקונפליקט רגשי.

מהו אקסהיביציוניזם?

אקסיביציוניזם הוא חשיפה של איבר המין של האדם לאדם זר על מנת להשיג עוררות מינית. תרגול זה כולל, כשלעצמו, את גזירת האקט המיני, שכן תחושת ההנאה מתקבלת על ידי הצגת איברי המין לצדדים שלישיים. לרוב, הצדדים השלישיים הם נשים או ילדים.

בנוסף, כמעט אף פעם לא יש ניסיון שלאחר מכן לשמור על פעילות מינית עם הזר מצד האקסהיביציוניסט. משמעות הדבר היא שהם ממעטים לבצע אונס ולרוב אינם מפתחים הפרעה.

מצד שני, מי שעוסק באקסהיביציוניזם במקום לחפש מפגש מיני מדחיק אותו. כמו כן, ריגוש מיני מתרחש על ידי ציפייה נפשית למצב, עם תחושה דומה לזו של אוננות.

בשלב זה, חשוב להבדיל בין התערוכה לבין האקסהיביציוניזם. המושג תערוכה, בניגוד לאקסהיביציוניזם שמתוחם מבחינה קרימינולוגית ורפואית, אינו מרמז על גישה של תוכן מיני. זה מורכב אך ורק בהצגה של משהו בפומבי (Ripolles, 1982).

למה יש אנשים שנהנים מ"להבזק"?

האקסיביציוניזם מתחיל בדרך כלל בגיל ההתבגרות. כמו כן, רוב האקסהיביציוניסטים הם גברים נשואים. עם זאת, בדרך כלל, נישואים אלו סותרים. כ-30% מהגברים שנעצרו עברייני מין הם אקסהיביציוניסטים. הם נוטים להמשיך בהתנהגות מסוג זה לאורך זמן ו-20-50% נעצרים יותר מפעם אחת.

הגורמים לאקסהיביציוניזם נעוצים בלמידה לא מספקת. בפאראפיליה זו, גירוי לא הולם קשור בדרך כלל להפעלה מינית חזקה של הפרט, שיכול להפוך לגירוי מותנה מינית בזמנים אחרים. מצד שני, מצבים אלו מתרחשים בדרך כלל בגיל ההתבגרות (מוזה ופריגולה, 2003).

התנסויות מאוחרות יותר של התניה באמצעות פנטזיות ואוננות יחזקו את התגובות המיניות הללו. כמו כן, ישנם גורמים התורמים לאדם לאקסהיביציוניזם, כמו קשיים ביצירת קשר מיני בין אישי או חוסר הערכה עצמית.

בין הגורמים השונים, אקסהיביציוניסטים נוטים להיות אנשים ביישנים שמתקשים ליצור קשרים עם נשים. לפיכך, אצל חלק מהאקסהיביציוניסטים, התשוקה והמעשה מתרחשים כאשר הם חווים משברים רגשיים, למרות שהם מציגים רמה נורמלית של אינטליגנציה חברתית-תרבותית.

מצד שני, בדרך כלל הם אינם אנשים מסוכנים. בנוסף, הם בדרך כלל לא מתעללים בקורבנותיהם. להיפך, רובם מגיבים בצורה לא בטוחה ובורחים אם הצעתם נענית. הרצון שלהם הוא להפתיע את קורבנותיהם, לעורר תגובות של פחד, וגם של גועל או סקרנות. בדרך זו, הם יכולים לחוות תחושת דומיננטיות. הם שונאים לעג או אדישות.

תחושת האקסהיביציוניזם היא להסתכל על הגוף העירום שלך במראה ולחשוב: "אם מישהו מבקר אותי עכשיו, לא יהיה לי זמן להתלבש".

קריטריונים כלליים וגורמים כפייתיים באקסהיביציוניזם

על פי ה-DSM, הקריטריונים לאבחון הפרעה אקזיציוניסטית עוקבים אחר שני אינדיקטורים:

• פנטזיות מיניות חוזרות ומרגשות מאוד, דחפים מיניים או התנהגויות הכרוכות בחשיפת איבר המין של אדם זר שלא מצפה לכך במשך תקופה של שישה חודשים לפחות.
• פנטזיות, דחפים מיניים או התנהגויות הגורמים לאי נוחות משמעותית מבחינה קלינית או ליקויים חברתיים, תעסוקתיים או ליקויים חשובים אחרים בפעילות.

למרות שאין הרבה מחקרים בנושא, הרופאים מאמינים שהאקסהיביציוניסט או ה"מבזק" לא הצליח להתגבר על מקרים מסוימים של התפתחות מינית של ילדים. אפשר גם לומר שהעוסקים באקסהיביציוניזם סובלים מחוסר בגרות מינית מסוימת. למרות שזה עשוי להיות פרדוקסלי, ההערכה היא שהאקסהיביציוניסט סובל מנחיתות וקבלה עצמית או הפרעות ביחסים. בנוסף, הם נוטים להיות נושאים אימפולסיביים ואנטי-חברתיים.

משהו שנחקר ואושר הוא שהאקסהיביציוניסט חושף את עצמו לזרים עקב תשוקה כפייתית חזקה. הם גם מודעים לצורך שלהם להפתיע, להשפיע או להרשים את המתבונן.

לרוב האנשים הסובלים מפרפיליה זו יש רעיונות, מחשבות, דחפים או דימויים בעלי אופי מתמשך שהם מחשיבים כפולשניים או בלתי הולמים. דברים אלו גורמים לחרדה וגם לאי נוחות משמעותית. בהקשר זה, אי הנוחות הרגשית הזו היא שמובילה את האקסהיביציוניסט לנטרל את המחשבות הכפייתיות הללו על ידי חשיפה לאדם לא ידוע בפומבי.

חושניות ואקסהיביציוניזם הם שני מושגים שמתבגרים וצעירים מבלבלים ביניהם. מבט וחיוך חושני שווים יותר מאלף תמונות מתחת לקו הצוואר.

טיפול באקסהיביציוניזם

טיפולים פסיכולוגיים לאקסהיביציוניסטים מנסים להפנות את ההנאה דרך פנטזיות מיניות אחרות, מתאימות יותר. לפיכך, הטיפול באקסהיביציוניזם משתמש לרוב בהתערבויות פסיכותרפויטיות המבוססות בעיקר על טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות. הטיפול יכול לכלול גם טיפולים רפואיים המבוססים על שימוש בהורמונים או בתרופות מסוימות.

פרספקטיבה קוגניטיבית התנהגותית

האוריינטציה הקוגניטיבית-התנהגותית מסבירה רכישה ותחזוקה של פאראפיליות באמצעות הפרדיגמות של התניה ויצירת סכמות קוגניטיביות (Muse, 1996).

הרוב הגדול של הפראפיליות בא לידי ביטוי במהלך ההתבגרות. בהקשר זה, נוצר הרושם שייתכן שיש חלון הזדמנויות שבאמצעותו ההתניה לגירוי מיני תורמת במיוחד בתקופה זו של התבגרות.

שינוי התנהגויות פאראפיליות אלו מצריך בדרך כלל התערבות רב-מודאלית. כזה שמפריע ללמידה הקודמת באמצעות התניה קלאסית וחברתית. בנוסף, זה צריך לשנות סכמות בסיסיות של המבנה הקוגניטיבי של הפרט (Muse and Frigola, 2003).

למרות שהורמונים גבריים מעורבים מטבעם בשמירה על המוטיבציה המינית, למידה בגיל צעיר קובעת את כיוון העניין המיני. לכן, השימוש בחומרים כימיים בטיפול בפרפיליה שמור לרוב כטיפול נלווה לפסיכותרפיה (Muse and Frigola, 2003).

לפיכך, טיפול פסיכולוגי הוא הדרך היחידה לעזור לסובלים מהפרעה זו. אמנם זה בלתי אפשרי לבטל את הרצון של התערוכה, טיפול יכול להפוך את הרצון פונקציונלי. עבודה על המעשה הכפייתי והמשבש, כמו גם על האשמה שמעוררת בדרך כלל את הדחף המיני הזה.

הדיסקרטיות חשובה ביחס לאקסהיביציוניסט. כי הם יהיו מפוכחים ביחס למתנשאים, משוכנעים ביחס לחסרי ביטחון. נדיב ביחס לאנוכי, חרוץ ביחס לנוחים, ומחויב ביחס לרחוק.

ביבליוגרפיה

Arteaga Vera, RB (2014). Tipificar la penalización de conductas delictivas que identifican las parafilias criminales, dentro del capítulo ii, del título viii, del libro ii, del código penal del ecuador (תזה של תואר ראשון).

De Dios Blanco, E. (2007). Las parafilias: דה קראפט אבינג קפקא.

Diez Ripolles, JL (1982). Exhibicionismo, פורנוגרפיה y otras conductas sexuales provocadoras: La frontera del derecho penal sexual.

Gamboa, I. (2006). La constitucion de trastornos sexuales en la Psiquiatria. Diálogos Revista Electrónica de Historia, 7(1).

Giordano, E. (2004). Apuntes para una crítica de los medias interactivos. De la degradación cultural al exhibicionismo tecnológico. Revista Iberoeuropeana de Educación, 36, 69-88.

הררה, JL (2014). Una mirada a" La tupida copa de un árbol," de Julieta García González: entre el voyeurismo, la pareidolia y el exhibicionismo. הערות רומנטיות, 54(4), 131-141.

Jiménez, CGT Seminario Temático: Parafilias.

אבחון ידני וידידותי מדעיות: DSM-5. מערכת medica paneuropeana, 2014.

Marshall, WL, & Fernandez, YM (1997). Enfoques cognitivo-conductuales para las parafilias: el tratamiento de la delincuencia sexual. Manual para el tratamiento cognitivo-conductual de los trastornos psicológicos, 1, 299-331.

Molina de la Cueva, MF (2017). Anteproyecto de ley reformatoria al artículo 175 del código organico עונש אינטגרלי, que establece la obligatoriedad de tratar psiquiátricamente a los agresores sexuales.

Muse, M. & Frigola, G. (2003). La evaluación y tratamiento de trastornos parafílicos. Cuadernos de Medicina Psicosomática y Psiquiatría de Enlace, 65, 55-72.

Romi, JC (2008). Las perturbaciones sexuales. קריטיקה על הכללה como trastornos mentales en el DSM IV-TR. Revista de Psiquiatría Forense, Sexología y Praxis, 6(1), 24-49.