אכזבה יכולה להועיל

מומחים בפסיכולוגיית ספורט אומרים שכל הספורטאים צריכים ללמוד מוקדם כיצד להתמודד עם אכזבה
מומחים בפסיכולוגיית ספורט אומרים שכל הספורטאים צריכים ללמוד מוקדם כיצד להתמודד עם אכזבה.

כולנו עברנו תקופות שבהן נראה שאנחנו קופצים מאכזבה אחת לאחרת. אנחנו הולכים מהתחתית לתחתית הקרקע עד שסוף סוף אנחנו פותחים את העיניים ומבינים איפה אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים על אי מוזר מוקפים בחברות שווא, אנשים דו-פרצופיים ורגשות מוטעים. אז אנחנו יכולים להרים את השברים השבורים של הלב שלנו ולבסוף להתקדם בלי להביט לאחור. אנחנו יכולים להמשיך הלאה בכבוד ובנחישות.

מומחים בפסיכולוגיית ספורט אומרים שכל הספורטאים צריכים ללמוד מוקדם כיצד להתמודד עם אכזבה. בכל ספורט תחרותי, יהיה מנצח ומפסיד. כל הספורטאים חווים רגעים של ביצועים טובים יותר או גרועים יותר. יש להם פציעות ועוברים דברים שלא קשורים לאימונים או לביצועים שלהם שיכולים לאסור עליהם להשתתף בתחרות, מבחן או משחק.

"אם נהיה שקטים ומוכנים מספיק, נמצא פיצוי בכל אכזבה"

הנרי דיוויד תוראו -

במשחק החיים קורה אותו דבר. עם זאת, רבים מאיתנו מלמדים כבר מההתחלה שאם נעבוד קשה באמת, ההצלחה מובטחת. אנחנו גם למדים שאם נטפל באלה שאנחנו אוהבים, הם יגיבו בעין יפה. אף אחד לא רצה לומר לנו שבטבעת החיים, שניים ועוד שניים לא תמיד שווים לארבע. או שלעתים קרובות יש יותר עננים משמים כחולים בהירים. אף אחד לא אמר לנו שאנשים ניתנים לשגיאה, סותרים ובלתי מושלמים להפליא.

עיבוד אכזבות יומיומיות אינו משימה קלה. אבל באופן מוזר, ראוי להזכיר שאכזבה היא הרגש האנושי השלישי הכי מנוסה, אחרי אהבה וחרטה. לפיכך, עלינו ללמוד להכיר אותו, להשלים איתו ולהתעמת איתו. לאחר מכן, נדבר על איך לעשות זאת.

האם אכזבה היא דרישת חיים? לא, לא תמיד

תמיד יהיה אותו אדם שישמיע הערה פטרונית כמו "לחוות אכזבה גדולה בחיים זה הכרחי. להיות מאוכזב נותן לנו את המוטיבציה שאנחנו צריכים לצמוח". סוגים אלה של אמירות נראים נחמדים בפרופילי המדיה החברתית שלנו, אבל אנחנו צריכים לנתח אותם ולהכניס אותם להקשר.

מלכתחילה, אף אחד לא נדרש לחוות אכזבה קורעת לב כדי "לדעת על מה החיים". עדיף לחשוב על זה כעל משהו שעלינו ללמוד לנהל אותו מוקדם ככל האפשר. כך נוכל להימנע מאיבוד שליטה על המצב. יחד עם זאת, אכזבות תמיד טובות יותר במינונים קטנים. בכמויות קטנות, אתה יכול ללמוד להתמודד איתם באמת ולתעל אותם כך שתלמד מה שאתה יכול מהניסיון.

בתורו, חשוב לחזור על הצורך לדעת כיצד להתמודד עם אכזבות היום-יום. אם אתה מוכן, אז אתה יכול למנוע אכזבה מהליגה הגדולה, מהסוג שמותיר אותך תקוע לגמרי בבעיה, לא מסוגל להתמודד עם הכאב שלך, אבוד נואשות. אנחנו אומרים את זה מסיבה מאוד קונקרטית: אם לא נאמרו, אכזבות קטנות הופכות לרוצחים שקטים במערכות יחסים.

אכזבה היא הרבה יותר מציפייה לא ממומשת
אכזבה היא הרבה יותר מציפייה לא ממומשת.

בוא נחשוב על זה לרגע: יש אנשים שבוחרים להתעלם מהסבבה הקטנה של בן הזוג שלהם, וכמעט בלי לשים לב שזה הופך להרגל יומיומי. אנחנו אומרים שזה לא עניין גדול כשהחבר הכי טוב שלנו שוכח שהיום אנחנו מקבלים תוצאות של כמה בדיקות רפואיות חשובות. אנחנו מחליטים לשתוק כשהמשפחות שלנו מדברות בסרקזם על הפרויקט "המגוחך" שאנחנו כל כך מתרגשים ממנו.

אנו נמנעים מלהביע בקול רם אכזבה רבה שאנו חשים כי אנו לא רוצים לפגוע באף אחד. אנחנו מפחדים לשבור את הקשרים שקושרים אותנו לאנשים אחרים. אבל שכחנו שאנחנו אלה שנעלבים, ומי שמחזיק באכזבה אחרי אכזבה בסופו של דבר ייחנק. בסוף הוא יתעורר יום אחד ויבין שהכל סביבו שקר. אם נגיב מוקדם יותר, נלמד להגיב בזמן.

אסטרטגיות להתמודד טוב יותר עם אכזבה

אכזבה היא הרבה יותר מציפייה לא ממומשת. זה התמוטטות של וודאות, קשר שמאבד מכוחו, משב אוויר קר שפותח לנו את העיניים ולפעמים מצמיד חומה סביב הלב שלנו. למרות זאת, אם יש סיבה לכך שהאכזבה כל כך כואבת היא בגלל שאנחנו מרגישים אחריות וכועסים גם על עצמנו. איך יכולתי לקחת כל כך הרבה דברים כמובן מאליו? איך יכולתי להיות כל כך בוטח ולבנות כל כך הרבה מהבית שלי על חול?

אם אתה רוצה לדעת איך לנהל מצבים מסוג זה בצורה טובה יותר, חשבו על האסטרטגיות הבאות.

"האכזבה הפתאומית של תקווה משאירה צלקת שההתגשמות האולטימטיבית של תקווה זו לעולם אינה מסירה לחלוטין."

- תומס הארדי -

להתיר את קשר האכזבה

אחד הדברים הראשונים שעלינו ללמוד להימנע מהם הוא תרגול של משהו המכונה "הטיית היזכרות". אנחנו מדברים על הנטייה להאמין, ברגע שאנחנו יודעים את התוצאות של משהו, שיכולנו לצפות הכל. יש דברים שאנחנו לא יכולים לצפות מראש, אין לנו כדור בדולח שמראה לנו איך אנשים מסוימים יגיבו לדברים. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לקבל את מה שקרה ולהימנע מהאשמת עצמנו או להטיל את כל האחריות על הכתפיים שלנו.

הגורם החשוב השני קשור למה שכבר דיברנו עליו. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם אכזבות קטנות לפני שהמגבלות יגיעו. מהסוג שהורס לנו את ההערכה העצמית. זכור לדבר תמיד על מה שמפריע לך "כשזה מפריע לך, ולא כשכבר מאוחר מדי".

האסטרטגיה השלישית והאחרונה שעלינו ליישם בחיי היומיום שלנו היא היכולת לקבל קצת פרספקטיבה. עלינו להבין שכולנו מסוגלים לעשות טעויות. לכולנו יש את הכוח לחלום ולעורר תקווה ולאכזב. לכן, כולנו נתונים למעגל בלתי ניתן לעצירה של ניצחון לפעמים ולפעמים הפסד. אנחנו חיים בעולם שבו המקום ה"נכון" יכול להשתנות בכל עת ועלינו למחזר ולשנות את התוכניות שלנו: לאן אנחנו הולכים, עם מי אנחנו, ואפילו את המטרות שלנו.

לפעמים, אכזבה היא רק הדרך המוזרה של החיים לומר שיש לה הרבה יותר מחכה לנו...