למה אנחנו נופלים מאהבה?
כולנו יודעים מהי אהבה, את השלבים שאנו עוברים, ומה עלינו לעשות כדי לשמור עליה בחיים... אבל, מה קורה כשאנחנו נופלים מאהבה?
אנשים מתאהבים, אבל הם גם מתאהבים. השאלה היא למה ואיך זה קורה. האם נוכל להימנע מזה? האם התנתקות מאהבה היא בלתי נמנעת?
משיכה פיזית ונפשית
כאשר אנו מתאהבים אנו מרגישים נמשכים לאדם אחר. אז למה, פתאום, אנחנו מפסיקים להרגיש את המשיכה הזו. האם "נמאס" מבן הזוג שלנו?
משיכה היא אחד השלבים הראשונים של אהבה והיא דועכת עם הזמן. הפרפרים האלה שהיית מרגיש כשקיבלת שיחת טלפון או שאלתם לצאת לדייט, לאן הם הלכו? מכיוון שהמשיכה מבוססת, לפחות בחלקה, על תופעות פיזיקליות, ככל שגופנו משתנה עם הזמן, המשיכה יכולה להצטמצם.
כוחו של הרגל
שעמום ומונוטוניות: שני דברים שאנחנו בכלל לא אוהבים. לפני הכל היה חדש ועכשיו הכל אותו דבר. איפה התחושה הזו של הפתעה נעימה? אנחנו אף פעם לא מתכננים תוכניות ביחד יותר. אין ספונטניות.
כאשר מערכת יחסים הופכת להרגל, אחד הדברים שנעלמים לעתים קרובות הוא מגע פיזי. אנחנו מתחילים להימנע מלהפגין בפומבי את חיבתנו ואנחנו כבר לא משתמשים במילים ובביטויים אכפתיים כשמדברים עם בן הזוג שלנו. אנחנו נופלים לשגרה נוחה אבל עם הזמן אנחנו מתחילים להרגיש משועממים עם בן הזוג, והכי חשוב, אנחנו מתחילים לראות פגמים שלא שמנו לב אליהם קודם לכן.
ביקורת הרסנית
למה בן הזוג שלנו היה מושלם בהתחלה ועכשיו הוא לא? איך תקלות אלו יכולות להופיע פתאום? האם היינו עיוורים? שלב ידוע נוסף בהתאהבות הוא האמונה שבן הזוג שלנו הוא מושלם ומושלם. עם זאת, ככל שעובר הזמן, אנו מתחילים לראות אותם כפי שהם באמת.
אנחנו מתחילים להימאס מהתנהגויות שנהגנו לסבול, ואנחנו מתחילים לספר לבן הזוג את כל מה שעולה לנו בראש, מבלי לחשוב אם זה עלול לפגוע בו או לא. לפני כן היינו אמפתיים ומבינים אבל פתאום כל מה שאנחנו עושים זה להתלונן ולהילחם.
חוסר תקשורת
תקשורת חיונית לכל מערכת יחסים. אם אתה מאבד את היכולת לתקשר עם בן / בת הזוג שלך, מערכת היחסים נידונה לאבדון.
אנחנו צריכים ליצור אינטראקציה עם בן הזוג שלנו, אבל שימו לב: אנחנו צריכים לדבר, לא להתווכח. חשוב לחלוק חלומות ורגשות, ולסמוך על האדם האחר. אנו מאבדים את הרצון לעשות זאת כאשר המשיכה שלנו נעלמת. אנחנו מתחילים לראות את בן הזוג שלנו כזר.
הקו העדין של אכפתיות
בוודאי שמעת את המשפט "אני לא מאוהב בך אבל אכפת לי ממך". כל מה שהוזכר לעיל מגיע לשיאו במשהו דומה לביטוי הזה. בנקודה זו אנו נעשים מודעים לקו הדק המפריד בין אהבה לאכפתיות.
למרות שאנחנו כבר לא מאוהבים, אנחנו מעריכים את האדם הזה שחלקנו את חיינו איתו. היו רגעים טובים ורעים, ונהנינו מכולם. הם היו חלק חשוב מחיינו ואנו מאחלים להם כל טוב, אבל האהבה נעלמה.
כפי שהוזכר לעיל, כוח ההרגל והזמן החולף מביאים להתפכחות ולחוסר תקשורת. כל זה תורם לכך שהאהבה הופכת לאכפתיות.
ועכשיו השאלה הגדולה: האם נוכל להימנע מלהיות מאהבה? זה תלוי. לא כל הזוגות מסוגלים לשמר את אהבתם לטווח ארוך, ולפעמים אומרים שלאהבה יש תאריך תפוגה. אולי האישיות משחקת תפקיד בשאלה האם מערכות יחסים יכולות להימשך. הומור, חיוביות, תחומי עניין משותפים, כיף ביחד - כל אלו יכולים לעזור אבל בסופו של דבר זה תלוי במי אנחנו ובאיך אנחנו מרגישים.
האם כל אהבה הופכת לאכפתיות? האם לדעתך ניתן להימנע מנפילה מאהבה?
התמונה הראשית באדיבות villorejo
